חשיפה: רב העיר מקים ישיבה לנפלטים מעולם הישיבות והכוללים

אין זה סוד כי מגפת הקורונה פגעה קשות בעולם הישיבות ועולם התורה, רבים מבחורי הישיבות לא מצאו את מקומם בישיבה והדברים הביאו לידי כך שיש הרבה נפלטים מעולם הישיבות בזמן הקיץ והקורונה.

מי שהחליט להרים את הכפפה, הוא רבה של מודיעין עילית הגאון רבי מאיר קסלר, שכינס בליל שישי כינוס בבית המדרש של יוצאי ישיבת חברון גאולה במודיעין עילית, במטרה למצוא מסגרת לאותם בחורים.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי המטרה של הגר"מ קסלר לחבר את אותם בחורים ללימוד בחברותות עם אברכי כוללים שמחוסר תקציב בגלל הקורונה נפלטו מהמסגרת.

התוכנית היא שהאברכים ילמדו ביחד עם הבחורים ויקבלו מלגה כל שבוע. בכינוס השתתפו העסקנים מארגוני בני הישיבות בעיר שמתגייסים להרשמה לבחורים שאין להם מסגרת כרגע כל אחד מסיבה אחרת.

יצוין כי בעיר מודיעין עילית יש כבר מסגרת לארבעים בחורים שנפלטו מהישיבות. הסופר יצחק פלדמן סיקר השבוע בעיתון 'בקהילה' את הבעיות שנוצרו בעולם הישיבות בעקבות הקורונה.

העסקן ואיש החינוך אבי חרל"פ, תושב שכונת ברכפלד, קם ועשה מעשה והקים מסגרת לבחורים. בראיון ליצחק פלדמן ב'בקהילה' הוא סיפר: "אני לא יכול להציל את כל הבחורים שנמצאים עכשיו בבית וברחוב, אבל לפחות עשיתי את מה שאני כן מסוגל. החלטתי להקדיש עבורם את שעות הערב שבהם אני פנוי קצת. פתחתי להם שיעור דף היומי מיוחד. כל ערב מתכנסים אחר הצהריים בשעה חמש וחצי, ברבע לשש מנחה, ואחר כך שיעור במשך שעה. ביום הראשון הגיעו כבר עשרים וחמישה בחורים".

את השיעור מוסר מדי יום הרב מתי גינסברגר, שנודע כמגיד שיעור מומחה בעל כושר דיבור מרתק. אם ביום הראשון השתתפו עשרים וחמישה בחורים, אפשר רק לתאר כיצד נראו השיעורים בימים הבאים. השמועה עברה מפה לאוזן, והאווירה החמימה שהשרה חרל"פ על הבחורים, הביאה אותם לשם שוב ושוב. אט אט החלו הבחורים לחזור לעולמה של הגמרא. גם אם לא לשלושה סדרים בעיון ובבקיאות, לכל הפחות לשעה וחצי. זו לא הצלה של עולם התורה – אבל בהחלט פתח לכיוון חשיבה חדש שיכול לתת מענה.

השיעור ממוקם בכניסה למודיעין עילית, שם ישנו מרכז מסחרי גדול, המוכר לכולם בזכות אולם החתונות הממוקם בקומתו השנייה. בצדו המזרחי של הבניין הוסיפו לאחרונה אגף חדש שחלקו טרם אוכלס. באחת מקומות החניון, מול האוויר הפתוח והנוף המלבב, התיישבו אבי חרל"פ, הרב מתי גינסברגר ועשרות בני הישיבה, ופתחו בסדר לימוד חדש.

אחד הבחורים שהקורונה קטעה לו את סוף זמן חורף סיפר: "למדתי טוב, התחלתי את הישיבה ברגל ימין, כשהגיעה הקורונה חזרתי הבית כמו כולם. בבית התחלתי לחשוב לעומק על הכול: הגעתי למסקנה שעם כל ההערכה שלי למקום הלימודים, אולי במקום אחר אני אלמד טוב יותר. יתכן ומסיבות מסוימות האופי שלי יבוא לידי ביטוי ראוי יותר במקום תורה אחר. עד עכשיו לא חזרתי לישיבה. אני צריך לקבל החלטה".

בחור אחר סיפר: "כמו לכולם, בהתחלה הקורונה נראתה ונשמעה כאיזו אופנה חולפת. עם הזמן זה החל להוות איום ממשי. שבוע אחרי פורים כבר עזבנו את הישיבה סופית. הבנו שעד להודעה חדשה אין לנו לאן לחזור. בימים הראשונים זה עוד היה סביר. בכל זאת זה היה בין הזמנים, כל אחד מצא את הסידור השלו. אחר כך הסתיימו ימי בין הזמנים, צלחנו איך שהוא את הדרך. כשהישיבה נפתחה היא נפתחה במתווה קפסולות. כאן חשוב להדגיש כי אנשים לא מספיק מבינים את המשמעות של קפסולות. צריך להבין, זה לא קורה בפעם אחת. בכל פעימה מתחילים ללמוד חברי קפסולה אחת. בהתחלה נכנסה הקפסולה הראשונה, אחרי כמה ימים השנייה ולאט ולאט הישיבה התחילה להתמלא. רק השבוע אפשר לומר שהישיבה התמלאה בחזרה באופן רשמי. וגם עכשיו יש כאלו שההורים שלהם מפחדים עליהם, אז או שהם לא באים בכלל, או שהם באים ביום וחוזרים הביתה בלילה כל ערב. אני אישית חוזר השבוע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!