מתחילה דיאטה ולא ממש הולך: הפתרון לנשנוש
אלו שמחזיקות בבית תפריט מדויק, קפדני והוראה רפואית ברורה שעליהן לעשות פעילות גופנית - הן עושות את זה טכנית יום יומיים שבוע או שבועיים; אך מיד לאחר מכן אינן מחזיקות מעמד. ואף יותר מזה - לעתים קרובות שוכחות אפילו מה החליטו • אנו יודעות מה עדיף לאכול, אך בפועל שולחות יד ומנשנשות לא מעט • מה ניתן לעשות בכדי שנעזור לעצמינו להתגבר על המצב?
מדוע אינך מסוגלת לעצור את הנשנוש? למה עם כל הידע והרצון הטוב, לעיתים לא מצליחים לעשות שינוי בר קיימא או אפילו שינוי קטן? והאם יש מה לעשות?
התשובה שלי היא כן! יש בהחלט מה לעשות. ולא רק שיש מה לעשות אלא אפילו יש המון מה לעשות ואפשר להצליח. בוודאי שחלילה מלהרים ידיים ולהתייאש, בשורות אלו נעלה את אחת הסיבות לתופעה המאמללת הזו ונפתח בסיפור.
עובדת מדפיסה מסמך שזה עתה סיימה להקליד. הופס, היא מזהה שגיאת כתיב. במקום תוכנית כתבה תורנית. היא ממהרת להגיש את המסמך, החוזה, האישור או מה שלא יהיה ולשלוח אותו ליעדו. לוקחת טיפקס, מתקנת את האות ר' ל - כ' והמסמך מופיע ללא שגיאת כתיב. למחרת, ניגשה שוב להדפיס ושוב יצא המסמך עם שגיאת כתיב - טעות
באופן לא מפתיע. וודאי אין פלא בכך, היא נזכרה שלא הספיקה לתקן אתמול את הטעות כי מיהרה לצאת מהמשרד. וודאי שאם לא תתקן בתוכנת ה-WORD בהקלדת המסמך, תצא הטעות שוב ושוב כי זהו המקור לשגיאה והוא ייצר אותה שוב ושוב באותה סיטואציה עד שיתוקן.
ובנמשל: המוח שלנו המודע ובעיקר הלא מודע, הוא מערכת ההפעלה הרשתית שלנו, בתוכנו פנימה שוכן 'המחשב ותוכנת WORD ' שאם לא נתקן את השיבוש בו יצא אותו סימפטום ותתקבל שוב ושוב אותה התנהגות מזיקה. אין פלא – כשלא משנים בשורש, במוח. התוצאות תהיינה דומות 'יודפס' שוב ושוב אותו דפוס התנהגות לא רצוי.
בכל מקרה זה אפשרי. בעבודה נכונה עם תת המודע השינוי אפשרי והרבה יותר קל ומהר וזו הבשורה הטובה. והבשורה הפחות טובה היא; כמו בסיפור שפתחנו, אם לא נעשה שינוי בצורה יזומה. בדרך הטבע והשגרה הכול ימשיך שם אותו הדבר. אותה 'הדפסה' ודפוס התנהגות שינהל אותנו אפילו ש "אני יודעת מה לא כדאי לי לאכול, אבל בפועל שולחת יד ומנשנשת..."
לפנינו אם כן שאלת השאלות: איך נעשה שינוי ברמת המוח התת מודע? אני רוצה לתאר כאן את אחת התשובות לכך. וכמו כל יהודי טוב אשאל אותך שאלה בחזרה: כמה חלונות יש לך בבית? את עונה לעצמך 3, 4, או עשרה חלונות. איך הגעת לתשובה הזו? בוודאי עברת בדמיונך על חדרי הבית, הלכת וספרת. ממש ראית בעיני רוחך את החלונות והגעת לתוצאה.
עובדה זו מדגימה את העובדה שהמוח חושב בתמונות. ניתן להשתמש במידע הזה ולהשפיע עליו לראות את התמונות הרצויות לנו. ונבין, כשאת אומרת לעצמך שאת לא רוצה לאכול את העוגה המשמינה אז למעשה כולך חושבת על העוגה. זה רק עניין של זמן עד שאת אוכלת אותה כי היא כל הזמן מונחת לך בראש וקשה מאוד להתגבר במצב כזה ולא לאכול אותה.
לכן מה שאני מציעה הוא- חשבי מה את כן צריכה ורוצה לאכול והתחילי לדמיין את עצמך ממש עושה זאת, לפרטי פרטים החל משלב הוצאת הירקות מהמקרר ועד לחיתוך ולצלחת הצבעונית עם הירקות הטריים והצבעוניים על השולחן, ככל שהתמונה תהא יותר מוחשית ומפורטת כך היא תתקבע יותר ותשפיע על תת המודע ברמת ההתנהגות. מדובר בתורה שלמה ויחד עם זה זהו צעד ראשון ומשמעותי לשינוי קל, חווייתי ונעים שאני קוראת לו 'טכניקת קפיצת הדרך'.
כי כל הרגל, נוח לו הרבה זמן להפוך לטבע שני אצלנו. בשיטה זו עליך רק לתרגל בדמיון והדבר מקצר את זמן הפיכת ההתנהגות הרצויה להרגל. והרווח כולו שלך.
טיפ נוסף – לוקח למוח זמן להחליף תמונה, לכן יש מקרים שצריך לחזור שוב ושוב על התמונה הרצויה בכדי שתהפוך להתנהגות טבעית אצלך. כל ההשקעה בדמיון ההתנהגות הרצויה ממש משתלמת ותראי במהרה בעזרת ה' את התוצאות. מניסיוני בשטח עם הרבה מתאמנות הטיפ בדוק ומנוסה-נסי ותיהני.
זהבה רוז, מאמנת ומנחה לאורח חיים בריא ושחרור מאכילה רגשית ומלחצים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות