איש התיירות החרדי: "ממש נפלו עלינו השמיים"
אפקט הקורונה: דודי רובינשטיין חרדי, יועץ תיירות ומנהל "חו"ל מהודר" אומר כי "ממש נפלו עלינו השמיים". הצצה למשבר שפוקד את עולם התיירות
- יענקי פרבר
- כ"ד סיון התש"פ
- 4 תגובות
דודי רובינשטיין תושב בני ברק בן 47, זוכר מתי בדיוק טיפל בהזמנה האחרונה לתכנון טיול. "זה קרה ב־28 בפברואר והיא כמובן לא יצאה לפועל, בתחילת חודש מארס הכל נדם! ממש נפלו עלינו השמיים. אצלנו כבר התחילו להבין את הבום הנוראי, גרף ביטול ההזמנות עלה באופן מעריכי.
"בתחילת חודש מארס הכל נדם! בתוך כמה שבועות עוד ועוד ענפים הצטרפו אלינו עד לסגר המוחלט. אמרנו לעצמנו: 'צרת רבים חצי נחמה'. ברגע שהמשק ייצא מהקורונה גם אנחנו נחזור לעבוד, אבל מתברר שטעינו. אחרי חג פסח התחילו שחרורים הדרגתיים במשק, ורק אצלנו כלום, נאדה, גורנישט, שכחו אותנו בנתב"ג".
הציטוטים מתוך פרויקט מיוחד של כתב התיירות והתעופה של "ישראל היום", שמעון יעיש.
אולגה מקסימנקו, מדריכת טיולים באיטליה ובספרד: "התחלתי להדריך בארץ כי צריך להתפרנס"
לאולגה מקסימנקו, בת 56 מאשדוד, מאז חודש ינואר יש תקווה אחת גדולה: לחזור לאיטליה ולספרד - שתי המדינות שבהן היא מדריכה טיולים.
היא אומרת: "שתי המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר וזה פשוט כואב. בזמן הקורונה הייתי המון עם בעלי וזה היה טוב. התחלתי לעבוד בהדרכת טיולים בישראל. יש לי רישיון של משרד התיירות, אני צריכה להתפרנס. ככל שחלף הזמן, לאולגה התבהר שהחזרה לחצי האי האפניני או לחצי האי האיברי לא תהיה מעבר לפינה. אמנם איטליה וספרד יצאו אחרונות מכל הבלאגן, אבל החזרה לשם עוד רחוקה. אני אוהבת להדריך באיטליה בכל ליבי, אני אוהבת את המדינה הזאת מאוד, אבל אני יודעת שלא אחזור לשם לפני הסתיו".
יהונתן וייס, מורה דרך: "מתגעגע לעיניים הנוצצות של התיירים"
יהונתן וייס (44), מורה דרך מתל אביב: "הקושי הכי גדול הוא הגעגוע להדרכה - לעיניים הנוצצות, לסקרנות, לאופן שבו הארץ שלנו משתקפת ופוגשת את מגוון הקהלים שבאים לכאן מכל העולם. בכל פעם מחדש אני נפעם מתגובות האנשים לארץ, לסיפורים שאף סופר או תסריטאי לא יכולים להתעלות עליהם - לאתרים, לנופים, לאנשים, להיסטוריה הכל כך עשירה. במהלך העשור זכיתי להדריך ראשי מדינות ומושלים אפילו ניתנה לי הזכות להדריך את הנסיך וויליאם לפני שנה, שחקנים, מנכ"לים וראשי חברות ותאגידים, וכולם דיברו על הנס והפלא הנקרא מדינת ישראל".
שרון ספקטור (48) מגבעתיים, דיילת אוויר בישראייר מספרת: "ענף התעופה הוא ענף מאוד רגיש, וכבר בתחילת פברואר הבנו שזה לא הולך לכיוון טוב. סגירת השמיים אמנם הגיעה כאילו בבום, אבל ידענו שזה עומד לבוא. לקח זמן גם לעולם התעופה להבין איך מתמודדים עם הדבר הזה. החברה אמנם חברה קטנה, אבל נכנסה למשבר. עם מערכת חיסונים חזקה. הדברים היו מאוד מסודרים. כמובן שדאגנו כל הזמן ואנחנו עדיין דואגים, אבל יודעים שיש לנו אבא ואמא וחברה תומכת שמעדכנת אותנו כל הזמן".
אילן אלקבץ, הבעלים של מלון קוקו בתל אביב: "כשאין תיירים זרים, המצב - קטסטרופה"
בימים שלפני הקורונה, מלון קוקו ברחוב דיזנגוף שגשג עם 95% תפוסה, רובה בזכות תיירים זרים. אבל אז היכה הנגיף והמלון סגור זה ארבעה חודשים.
אילן אלקבץ (44) מהרצליה, בעלי המלון: "המלון היה מצליח מאוד ועכשיו אנחנו נאלצים להתמודד עם תשלומים: שכר דירה, ספקים ועוד. המענקים שנתנו הם על מארס ואפריל, אבל מה עם מאי? אנחנו מתקשים מאוד להתמודד עם המצב הזה, אף שהוצאנו עובדים לחופשות ללא תשלום. כעת שוקלים במלון פתיחה הדרגתית. בשלב הראשון נפתח רק בסופי שבוע ובהמשך אם יהיה ביקוש נשמח לפתוח גם באמצע שבוע. אני לא רואה יותר מדי סיכוי כי אין תיירים בארץ. אין אופק באמת לחזרת התיירים הזרים וגם כשיחזרו זה יהיה באופן מאוד מצומצם. זו ממש קטסטרופה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות