"הילדה אמרה בבכי: "רציתי להרגיש חיבוק של אמא וליטוף של אבא
אסתי (שם בדוי), נערה בוגרת בת 16, בחורה חייכנית, הגיעה אליי לבקשת אמה • התקשתה ליצור קשר ראשוני עימי ולהביע בפניי את רחשי ליבה • גילה המתבגר היווה קושי שהמוסתר בו רב על הנגלה ולא הצלחתי לפתוח עמה בשיחה מלבד פרטים ראשונים וחשובים • החלטתי לתת לה לבטא את עצמה "בציור משפחתי גרעיני" • והנה הציור והפענוח לפניכם
- מרים סלצקי
- י"ח סיון התש"פ
- 2 תגובות
אסתי! שאלתי אותה בבקשה צייני לי מעל כל דמות שציירת את שם הדמות, היא עשתה זאת ודמותה הנשקפת בציור הייתה קטנה מוחבאת בפינה. ודי עלובה, האם הילדה הקטנה לכאורה בפינה זאת את שאלתי אותה? והיא הנהנה בראשה בביישנות.
ומשם פיתחנו שיחה מרגשת שמתארת בשלבים הראשונים את מקומה במשפחתה איך אחיה רואים אותה, איך מתבטא יחס ההורים כלפיה ולחילופין איך היא רואה את דמויות ההורים בחייה. וכפי שאתם רואים בציור האבא דמות די רחוקה וקטנה ואילו האימא גדולה משמעותית וקצת מאיימת, בהמשך שיחתנו הובלתי אותה לפתוח את סגור ליבה בעדינות וברכות ופתחתי חלק מרחשי ליבה ההומים בגילה הסוער, אסתי המשכתי לתשאל אותה איך היה יחסך לאימא ולהפך?
למה את שואלת אותי ! הסתכלה עליי אסתי ופחד עצור בעיניה. היא השתהתה כמה דקות ואני בקשתי ממנה לנשום עמוק ולעצום עיניים ולשחרר באיטיות את נשימתה. ואז היא סיפרה לי במהירות: תראי עברתי הרבה ביחסיי עם אמי היא הייתה קצת מרוחקת לא מעורבת ולא מתעניינת במעשיי. כשחזרתי מבית הספר ואפילו בגן אני לא זוכרת שהיא חיבקה אותי, שאלה; מה היה בגן? איך הייתה הגננת? החברות? ובהמשך בשנות בית הספר? -הרגשתי די בודדה ולא מקושרת לאמא. אה, כן, אמרתי לה.
אסתי יקירתי אגיד לך בכמה משפטים מה אני רואה בדמותה של אמך אך אנא אל תפגעי! ראשית לאמא היה חיים קשים ולכן לא תמיד יכלה להסתכל לכיוונך ולדעת באמת לעומק מה קורה אתך וזאת אני רואה בצורת העיניים החלולות שציירת, היא גם לא רחרחה לדעת לאן את הולכת ומתי את חוזרת, וזאת רואים בציור האף הקטן.
האם אמא הייתה דמות מחייכת ושמחה שאלתיה? ממש לא ענתה לי אסתי, אכן אמרתי לה הסתכלי על צורת פיה הוא ממש לא מחייך ושמח.
יכול להיות שגם לה לא היה קל בחיים ובעברה. ואת הושפעת מכך. ואבא! איך היה יחסו אליך? -בסדר, רגיל, ענתה לי אסתי. הסבירי מה הכוונה רגיל? האם התעניין בך? האם שיתף אותך באירועים שקרו? -ממש לא !
שיתפתי אותה במראה שראיתי בציור שלפני, לאבא היה קשה בחיים האישיים הוא לא אהב להסתכל למציאות בעיניים פקוחות, תראי עיניו כאילו עצומות וזה אומר שהוא אהב לעצום עיניים למתרחש סביבו ולכם בבית זה כאב. האם אבא עובד קשה אסתי? האם עליו נופל נטל המשפחה? אני רואה שידיו עמוסות עשיה. גופו יחסית קטן וכפות ידיו גדולות לאבא היה עול להביא פרנסה הביתה ועם כל זאת הוא חייך. שימי לב בציור שפיו צוחק, נכון, נכון, התלהבה אסתי אבא לא אהב להתלונן ולהתבכיין ובאמת עצם עיניו למתרחש סביבו אבל היה בשמחה תמידית. ואת אסתי איך הרגשת במערכת הזוגית של הורייך? -רע מודחקת ולא מעורבת הרבה פעמים רציתי להרגיש חיבוק של אמא ליטוף של אבא. אבל הייתי חסרת אונים וזה יצר בי הרגשה שאני לא רצויה ולכן הסתגרתי בתוך עצמי.
ומה עם אחיך שמצויר לידך? אחי, הוא קטן ממני ולא חווה את מה שחוויתי, למה? שאלתי הרי שניכם גדלתם יחדיו, כן אמרה אסתי ולא פירשה, לא רציתי לחדור ולהכאיב לליבה יתר על המידה על יחסיה עם אחיה. אך על פי פיענוח הציור ניחשתי מה שקרה.
ואיך את חשה עכשיו אסתי? תראי כרגע אחרי שקצת סיפרתי לך ונפתחתי מעט נעשה לי יותר קל, אבל, המשכתי אני יש לנו עוד דרך ארוכה להשלים את החסר ולתת לך כלים נאים וחזקים כדי להמשיך את החיים מחוסנת, רגועה, ובוטחת בעצמך .
ועל עוד פיענוחים על פי ציור. בכתבות הבאות !
מירי סלצקי יועצת זוגית ורגשית. מטפלת בבחורות ונערות ע"פ ציור קלפים ועוד.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות