החוקרים הגיעו למסקנה: לכל תנועה יש משמעות

במחקרים להבנת שפת הגוף, הגיעו החוקרים למסקנה כי לכל עמידה של גוף האדם יש משמעות, וכי כל תנועה שלו שולחת מסר - בין במודע או שלא במודע - לסובבים אותו. לא זו בלבד אלא גם – וזה היבט חשוב מאוד! - שפת הגוף נותנת חיזוקים ישירים ועקיפים לאמירות המילוליות.

להתייחס למכלול השלם; למרות הניסיון שלנו לאבחן סממנים חיצוניים כדי לעמוד על נטיות ליבו של איש שיחנו, צריך לזכור, כי אלו הם - הסממנים החיצוניים – אלו הם חלק ממכלול שלם, ולכן יש לנהוג במשנה זהירות בטרם אנחנו מגבשים דעה ברורה, מה משדר לנו האיש שמולנו.

כך למשל, במכלול השלם, יש להתחשב בתנאים הפיזיים שאיש שיחנו נמצא בהם. אם מולנו עומד אדם קפוץ לסתות, מחבק חיבוק חזק את גופו בזרועותיו, וצווארו מכווץ – אין זה אומר כי הוא משדר אגרסיביות ומלחמה, אלא פשוט קר לו. כלומר, שפת הגוף אינה עומדת בפני עצמה, אלא היא סבוכה בפרמטרים נוספים, כמו למשל סביבה – ואנו, הרוצים לפענח את שפת הגוף של העומד מולנו, צריכים להיות ערים לכך.

הבעות הפנים ושפת הגוף; עסקינן בשפת הגוף, ולא – שימו לב! – ולא בהבעות הפנים. הסיבה: הבעות פנים הן יחסית קלות מאוד למניפולציות. ניקח דוגמה להבנת העניין דווקא מהתנהגותנו: ודאי כבר קרה לכל אחד מאיתנו שחייכנו לזה העומד מולנו, אבל מאחורי החיוך שלנו היו ביקורת, חוסר אמון או אולי נימוס – וכיוצא באלו.

לעומת הבעות הפנים - שכאמור קלות לאלתורים - קשה לשלוט על תנועות הגוף, ודווקא משום כך יש באפשרותנו, ביתר קלות, לאבחן מה המסר, שהוא, הגוף, מנסה לשדר לנו, והאם החיוך על הפנים תואם למשל את הזווית שבה הגוף עומד.

חשוב לציין היבט נוסף: כאשר אתה מנסה לפענח את שפת הגוף של האדם האחר, אל תסתפק רק בגישה שכלתנית גרידא. לאדם יש גם חושים אחרים, כמו חוש ריח וחוש ראייה, שהוא יכול לגייס גם אותם לטובתו, כדי לפענח את שפת הגוף של האדם הניצב מולו.

כסף קטן - ומעידות גדולות; כדאי, במצב של ניסיון לפענח את שפת גופו של האחר, לשים לב גם למעידות הקטנות שלו. מעידות קטנות אלו (ואולי משמעותן מעידות גדולות) יכולות לחזק הבחנה מוסווית שהנחנו לרגע קט בתחילת המפגש או לבטל אותה. אם בן שיחנו מועד מעידה קטנה – למשל, משחק בכסף הקטן בכיסו ומשיב תשובות קצרות, סתמיות ומתחמקות, שעה שגופו במצב של עמידה רפויה - שפת הגוף שלו מעידה כי אין לו כל עניין בשיחה, דעתו שונה, או אולי הכסף הקטן שבכיסו מעניין אותו יותר ממה שאנחנו מנסים לשדר לו.

יש גם כמה מחוות גופניות שהמשמעות שלהן, מן הסתם, היא נחרצת. אם מישהו מביע תמיכה בלתי מסויגת בנושא מסוים, אבל במקביל ראשו נע לאות שלילה (כאן כדאי לציין, כי הנעת הראש מימין לשמאל או מלמעלה למטה היא לא בהכרח 'כן' ו'לא' – בתרבויות מסוימות הפירוש עשוי להיות שונה), סימן שעלינו לגלות זהירות. אם מישהו אומר כי "אני מעולם לא שיקרתי!" ותוך כדי כך הוא מזיז אצבע זקורה מצד לצד - גופו משדר שני מסרים סותרים, ולכן אין להאמין לדבריו.

העיניים כמראה של שפת הגוף; הרבה דובר על העיניים כמראה של שפת הגוף. הרבה ייעצו ומייעצים להביט לתוך העיניים של בן השיח ולהסיק מהן מסקנות. כך למשל, אם תוך כדי שיחה בן הזוג נועץ עיניים במשהו או במישהו מסוים, הדבר מעיד כי בן השיח מגלה עניין באותו אדם או באותו אובייקט ולא בנו. לעומת זאת, סלידה לפעמים לא רק משתקפת בעיניים, אלא גם הגוף מביע את דעתו ומתרחק ממי שאנחנו סולדים ממנו.

בנושא זה, נושא העיניים, כדאי להביט בהורים ובילדים וללמוד על העיניים כמראה של שפת הגוף. לא רק שהורים שומרים על קשר עין רצוף עם הילדים מטווח קרוב, לא רק שעיניהם פעורות לרווחה כאות חיבה, לא רק שהאזור סביב העיניים גדוש בנימי אהבה ובקבלה אין-סופית – גם המרחק הפיסי ביניהם – בין ההורים לילדים - הוא מרחק המעיד על קבלה ונתינה במובן החיובי של המילים.

במילים אחרות: הגוף, בלי שימוש במילים אבל עם שימוש בעיניים, מעביר את כל המסר שהוא מנסה להעביר. ולכן, שימוש מושכל בהבנת השפה הזאת, שפת הגוף, יעלה באופן דרסטי את היכולת שלך להבין את הזולת ולהתנהג בהתאם.

שבוע הבא נמשיך בעז"ה ונלמד על רגשות של מופנמים, מה המפתח להצלחה וכיצד נשלוט על שפת הגוף.

בהצלחה רבה, אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!