כך תוכלי לדעת מה זוממים המוכרים בחנות; ומה עבר על הילד שלך היום?

יוסף היה אבא טוב, אבל משום-מה, בנו, יונתן, לא הקשיב לו, מדוע? -ישראל היה נער מתבגר שלא הבינו אותו בביתו ולא הבינו אותו חבריו, מה גרם לישראל להיות מתוסכל? -משה הלך לראיון עבודה במספר מקומות, אך לא הצליח להתקבל אף לא באחד מהם, מדוע? מה קרה?

התשובה היא ברכישת מומחיות בתקשורת בין-אישית ובאינטליגנציה רגשית. מה הסוד של ההצלחה בתקשורת בין-אישית? התשובה היא - התבוננות בשפת הגוף! כי הגוף אינו משקר. הוא משדר את תת-ההכרה ביחס לקשר מעבר למילים הנאמרות. מחקרים מלמדים, כי המילים משפיעות על התוכן בעת העברת מסר רק ב-7%. על 38% נוספים משפיעה האינטואיציה - איכות הקול והמנגינה שיוצרים את המילים. על 55% מהמסר משפיע רושם השדרים של שפת הגוף - צורתו, תנועתו והבעתו של הדובר או המאזין.

בכתבה שלפנינו נרכוש מומחיות בתחום חיוני זה אם נרצה לסכם במילה אחת מקדימה ומתמצתת את הגדרת המומחיות התקשורתית - אזי מילת המפתח היא התבוננות. יש להבהיר: זיהוי מסרים של הסתרה ומתח אצל הזולת אינם עוזרים, אם אין בהם לקח לתועלת חברתית ותקשורתית. ואם הזולת לא ביקש אבחון אישיות בסיסי - הוא אינו העיקר ואינו המטרה. המטרה העיקרית היא להבין בעצם שאנחנו, בדרך כלל, אחראים להתנהגותו. משום ש"מעשיך יקרבוך - ומעשיך ירחקוך".

לא צריך להכביר במילים, ולהסביר הסבר מפורט על הקשר הברור שבין הגוף לנפש. די שנשים לב לגופנו, כאשר אנו חשים מדוכדכים עצובים ופסימיים - כיצד הליכתנו נעשית יותר איטית, ראשנו מורכן, זרועותינו צמודות לגופנו, שפתנו או ציפורננו ננשכות וכדומה. מאידך גיסא, כשאנו אופטימיים ומרגישים שמחים, גופנו מדבר אחרת – תנועתנו זריזה וקופצנית, ראשנו ישר וכדומה, התנהגות היא מלשון היגיון, ההיגיון משפיע על התנהגותנו כאמור, וכשההיגיון מנחה אותנו לחשוב טוב ולהרגיש שמחה – למשל בעת שמיעת בשורה טובה – התנהגותנו הפיסית תהיה התנהגות שמחה. בעולם הנטורופתיה (הרפואה המשלימה), ידוע ומפורסם הקשר שבין ריפוי הנפש לרפואת הגוף, ולהיפך. ההשפעה היא הדדית מבחינה בריאותית - פיזית ומבחינה נפשית. המשפט 'נפש בריאה - בגוף בריא' אינו סתמי כלל וכלל.

"השיער" מייצג כוח. כאשר אנו מתוחים וחוששים, אנו יוצרים לעיתים קרובות את רצועת הפלדה אשר מקורן בשרירי הכתף, והעולות מעל לקודקוד, ולעיתים אף יורדות סביב העיניים. קנה השיערה צומח מבעד לדקיק השיערה. כאשר קיים מתח רב באיזור הקרקפת, עלול קנה השיערה להילחץ בעוצמה כה רבה, עד כי השיערה אינה יכולה לנשום עוד, והיא גוועת ונושרת. אם יימשך המתח והקרקפת לא תורפה, נשאר הזקיק כה מתוח, עד כי השיערה החדשה אינה יכולה לצמוח, התוצאה היא 'הקרחה'. פירושו של מתח הוא העדר כוח, מתח פירושו חולשה. מצב של רוגע, מיקוד ושלווה - מוביל לעוצמה ולביטחון. לכן, בצעו מידי פעם תרגיל הרגעה זה: הרפו את קרקפת הראש עד שתחושו בשינוי.

"האוזניים" מייצגות את היכולת לשמוע. כאשר מתעוררות בעיות עם האוזניים, פירוש הדבר, בדרך כלל, כי אינך רוצה לשמוע דבר-מה שמתרחש בחייך, והדברים הנשמעים באוזניך מעוררים בך תחושת כעס. כאבי אוזניים נפוצים בקרב ילדים, לעיתים קרובות, כי הם נאלצים לשמוע נזיפות או הערות משפחתיות, אשר אינם רוצים לשמוע. חוסר יכולתו של הילד לשנות את מצב העניינים יוצר כאב אוזניים.

"בעיות עיניים" מורות, בדרך כלל, כי יש דבר אשר איננו רוצים לראות, בנוגע לעצמנו או בנוגע לחיים: בעבר, בהווה או בעתיד.

"כאבי ראש" נובעים מפסילת העצמי. מיגרנות נגרמות על-ידי אנשים הרוצים להיות מושלמים והיוצרים לחץ רב על עצמם. כעס רב מודחק, מעורב בתהליך.

"הצוואר והגרון" מייצגים את היכולת להיות גמישים בחשיבתנו, לראות את צידה השני של השאלה, ולהבין את נקודת המבט של הזולת. בעיות בצוואר מורות, בדרך כלל, כי אנו מתנהגים בנוקשות לגבי האופן שבו אנו תופסים מצב כלשהו. הגרון מייצג את היכולת לדבר בשם עצמנו, לבקש רצוננו או לדרוש זכותנו - וכך הלאה. כאשר אנו סובלים מבעיות בגרון, פירוש הדבר, בדרך כלל, כי אנו חשים שאין לנו זכות להביע את עצמנו או שאין לנו יכולת לעמוד על שלנו ועל זכותנו [כמו הקושי לומר לא]. כאבי גרון מורים גם על כעס, ואם מעורבת בכך גם הצטננות, סימן הדבר שאנו סובלים גם מבלבול נפשי. אובדן קול מעיד על כעס רב עד כדי איבוד היכולת לדבר.

"בעיות בבטן" מורות, בדרך כלל, כי איננו יודעים כיצד לעכל חוויה חדשה. אנו חוששים מרעיונות וחוויות חדשים.

"כיבי קיבה" אינם אלא פחד 'שלא נהיה טובים במידה מספקת'. אנו חוששים כי לא נהיה טובים מספיק עבור הורה, מוכשרים מספיק עבור מעסיק. ומכיוון שההערכה העצמית הפנימית שלנו היא נמוכה, אנו עסוקים תמיד לרצות אחרים. אנו חוששים כי הם יגלו את האמת אודותינו". עד כאן לשונה.

איך ייתכן שהרגשות שלנו קשורים למחשבה? הרי זה לכאורה שני כוחות שונים ונפרדים? התשובה היא: למחשבה יש ארבע כוחות:

כוח השאיפה והרצון - האדם רוצה ושואף להשיג את מה שהוא חושב. כוח הפרשנות - האדם מפרש בחשיבתו את המאורע שחווה ובהתאם לכך הרגשתו. כוח הדימיון - האדם מדמיין בחשיבתו מה יהיה ואפילו מה היה. כוח משיכה - האדם מושך על עצמו את מה שהוא חושב [כמו שכותב רש"י במסכת מועד קטן, "הנמשך לצער, הצער נמשך אחריו"].

לסיכום: כל כאב גופני הוא תוצאה של כאב נפשי, וטיפול בנפשו ורוחו של האדם, מרפא את גופו. אם כן, מהו הסוד לטפל, בס''ד, בכל המחלות? התשובה היא לשנות את הלך הרוח. ואיך משנים את הלך הרוח? התשובה היא על-ידי החשיבה. ולכן, הטיפול, למעשה, קל מאוד. כי אם האדם רוצה לשנות חשיבתו, הוא מטפל בעצמו לבד. אך אם תשאלו, מהו הדבר שיוצר נפש בריאה, ומהו המתכון לבריאות הגוף בס''ד - התשובה תהיה: המחשבה! כי למחשבה שלנו יש כוח השפעה רב על רגשותינו.

נמשיך בפעם הבאה...

אליהו עזריאל מחבר הספר 'שפת הגוף והנפש' ויו''ר מכון התבוננות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!