מה שלא עשה השכל בלונדון, עשתה המגפה

הימים ההם עדיין מהדהדים היטב עמוק בקודקודי. היה זה כאשר הרעיון של הקמת עירוב בבורו-פארק שבניו-יורק היה בראשית צמיחתו. למען הגילוי הנאות, עבדכם הנאמן היה אחד מהחיילים הראשונים של "יחידת העירוב" זו שנטלה חלק מעשי בהחדרת הרעיון ופיקדה על הפעילות המבצעית של המערכה שכונתה "מלחמת העירוב" ופרצה בקרב הקהילה החרדית בכל רחבי ברוקלין בראשית שנות האלפיים.

ובכן, זה לא היה קרב סתמי למען החופש בעיקר של משפחות ברוכות הילדים ו/או זוגות צעירים עם תינוקות רכים שכל כך ייחלו ליום שבו יוכלו לעשות את ארוחות השבת שלהם בבית השווער/שוויגר או אצל ההורים. זה היה בעיקר קמפיין רציני של 'דעת תורה' - מופע מבריק של הגיוון והניצחון של ההלכה שקובעת את אחת המצוות החשובות והיקרות ביותר שיושמה בגאווה באחת הערים היהודיות החרדיות הגדולות בעולם.

בהוראתם והנחייתם של גדולי פוסקי ההלכה – הגאון רבי אפרים פישל הרשקוביץ שליט"א, אב"ד הליין והגאון רבי יחזקאל רוט שליט"א, אב"ד קרלסבורג וגדולי ישראל רבים נוספים מאותה תקופה, אנחנו החיילים הפשוטים בשטח נלחמנו למען המטרה הנשגבה של הרבנים לשתול את שורשי מצוות עירוב הייחודית. מה שהחל עם מאות עלונים; מכתבים, כרזות ואף פאשקווילים בימים שבהם "יחידת העירוב" עדיין נאלצה לפקוח עין מדי יום שישי קרוב לשעת הדמדומים על מנת לוודא האם שוב קרע ברנש אחד את כבל העירוב במכוון ולתקן אותו רגעים ספורים לפני השבת ... מה שהיה אז הנושא הכי חם שכבש כל שולחן שבת, שבו דנו והתווכחו צעירים ומבוגרים, אלה בעד העירוב לעומת אלו שהיו נגדו, כמו גם מה מותר ומה אסור והיתרונות מול החסרונות, היום כפי שכולנו יודעים, הכל כבר מזמן היסטוריה.

כיום, כמעט בכל קהילה חרדית שכיחה ברחבי תבל, בכל מקום שיש בו שומרי תורה ומצוות קיים עירוב. אם לדייק, יש לחזור ולהדגיש - בכל מקום, למעט מקום אחד מפורסם בלב ליבה של הממלכה הבריטית - בקהילה החרדית שבשכונת סטמפורד-היל, שעד לשבוע זה ממש עירוב היה בגדר חלום שלא היה אמור להתגשם ועכשיו מוקם בפעם הראשונה בתולדות הקהילה בעקבות מגיפת הקורונה.

כותב השורות, שלום פרוינד

כעת, כדי להבין היטב מדוע הקהילה החרדית הגדולה ביותר באירופה הסתייגה מהרעיון של עירוב במשך עשרות שנים עד הלום, צריך תחילה ללמוד שיעור היסטוריה קצר אודות מבנה הקהילה היהודית המפורסמת ביותר בלונדון. ובכן, מבלי להיכנס ולהעמיק בפרטים הקטנים של הפוליטיקה המקומית, הקהילה החרדית בסטמפורד-היל הייתה, ויש שיגידו כי עודנה, אחת הקהילות היהודיות המיושנות והשמרניות למדי בעולם כולו.

ואכן, אין ספק כי היא נחשבת בראש ובראשונה לאחת מהקהילות היהודיות היותר מיוחדות וחשובות בשל הגוון הייחודי של רבניה, דייניה, האברכים החשובים שבה, התורה והגדולה (העושר) שחברו לה יחדיו ובעיקר החינוך השמרני בדרך ישראל סבא. החל בהנהגתו הסגולית של הגאון הצדיק רבי חנוך הייניך פדווא זצ"ל רבה של לונדון מלפנים וממלא מקומו בנו הגדול הגאון רבי אפרים פדווא שליט"א - רבה הנוכחי של לונדון, ראש התאחדות קהילות החרדים באנגליה ומנהיגה הבכיר של כשרות כדתיא הידועה, במשך שנים, שכונת סטמפורד-היל היוותה מראה חיה של מה שכונה בעבר 'שטייטל' בתקופה ההיסטורית של יהדות פולין והונגריה.

כותב השורות שגדל בסטמפורד-היל שבלונדון עדיין זוכר היטב את ההמולה הגדולה שנוצרה בעיר כאשר נפתחה לראשונה חנות פיצה כשרה בשכונה, ורק לאחר שהמרא דאתרא בכבודו ובעצמו ביקש לבקר בעסק החדש, או אז באה לסיומה הטרגדיה הנוראה כביכול.  

מטיילים עם הילדים בפארק השכונתי

היום כאשר אני נוהג לחזור ולבקר לעתים תכופות בעיר שבה חונכתי, אני יכול לומר בבירור כי סטמפורד-היל של סוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90, היא כבר לא אותה סטמפורד-היל של 2020. אמנם היא לא איבדה מהקסם שלה ומאף אחד מהתארים המכובדים שהזכרנו קודם, אולם אין עוררין כי המקום שינה את תווי פניו לחלוטין. מה שהייתה בעבר קהילה מנומנמת ושלווה יתר על המידה, הפכה להיות שכונה תוססת ופתוחה יותר הודות לעשרות ומאות אברכים צעירים מישראל וארה"ב שנישאו כאן והיגרו אל תוך הקהילה המקומית ונוכחותם השפיעה מאוד.

בעודני ילד צעיר, חנויות יהודיות בסטמפורד-היל היו עניין נדיר למדי ולראות פנים יהודיות מהלכות ברחובות השכונה אחרי השעה שמונה בערב היה פינוק אמיתי. שלא לדבר על העובדה שהליכה ברחוב בשעות הערב המאוחרות או בלילה הייתה חוויה מפחידה לגמרי. היום הסיפור שונה לחלוטין: לא זו בלבד שהקהילה גדלה לממדיה הטבעיים וכתוצאה מכך נבנו ונפתחו מוסדות קהילתיים חדשים רבים, החל בבתי כנסת; כוללים ותלמודי תורה וכלה בבתי ספר לבנות וישיבות, אלא שבנוסף גם עשרות חנויות יהודיות יפהפיות פתוחות כעת לראווה ברחבי השכונה. כמו כן, ילדים יהודיים נראים מפזזים בשמחה בכל מקום שיש בו פארק (ויש רבים כאלה) וברחובות העיר נראים כיום אברכים ומשפחות חרדיות באופן כללי, צועדים בבטחה גם בשעות המאוחרות של הלילה.

מהפכה זו - אם אפשר לקרוא לזה כך - ששינתה את מבנה הקהילה כולה, היא זו שגם מסבירה את החדשות האחרונות, או ליתר דיוק, את החידוש הגדול, שמביא כעת שמחה רבה ואנחת רווחה לכל הקהילה החרדית בסטמפורד-היל, עם כינונו של העירוב שנאכף לראשונה אי פעם בשכונה החל מהשבוע.

במשך שנים רבות, שלא כמו מרבית הקהילות היהודיות ברחבי העולם, משפחות יהודיות בלונדון סטמפורד-היל נאלצו להתמודד עם היעדרו של עירוב שהותיר משפחות עם ילדים קטנים רבים תקועים בבית. כנ"ל לגבי זוגות הצעירים עם תינוקות שלא יכלו לבקר את הוריהם בשבת, או שחוסר העירוב היווה גורם מכשיל לשני ההורים לעזוב במקביל את הבית לטובת תפילת שבת בבית הכנסת. זו הייתה משאלה של רבים בקרב הקהילה שייחלו ליישומו של עירוב בעיר, אולם כל ניסיון של התבססות לרעיון שכזה מעולם לא נשא פרי. רק עתה, בעקבות נגיף הקורונה שכידוע השאיר את כולנו תקועים בבית במשך שבועות ארוכים. כעת, כאשר הדחף להקלה כלשהי הפך את המצב לבלתי נסבל, סוף-סוף התממשה המשאלה בת השנים הארוכות.

גורמים עמם שוחחנו, אמרו לנו השבוע, כי למרות שהעירוב לא יושם במשך שנים בשל סוגיות הלכתיות סבוכות ובגין החלטתו של הרב פאדווא זצ"ל, שבעקבותיה בעיקר הלך גם בנו רבה הנוכחי של הקהילות החרדיות בלונדון, עדיין האמונה הרווחת בקרב בני הקהילה היא שהיו גם כמה סיבות שמרניות נוספות (לאו דווקא הלכתיות) פחות עקרוניות שבהן החזיקו ראש הקהילה ובכירים בארגון הקהילתי כדתיא, שלא אפשרו להניח את נושא העירוב כאופציה עד הלום. אולם מעתה בשל המצב והואיל ובאו מים עד נפש, נמצאו הדרכים והפתרונות ההלכתיות לבצע גם את מה שהיה נראה לכאורה כבלתי ישים.

אותם מקורות גם דיווחו לנו על מספר צעדים דרסטיים שננקטו לאחרונה ואשר הודות להם הוכרעה הסוגיה לטובת התושבים. אחד האברכים ששוחח עמנו אישר את הדברים הבאים: "היות ואנשים רבים בקהילה שלנו החלו לייצר עירוב אישי משלהם יחד עם שכניהם וכמה רחובות כבר כוסו על ידי עירוב פרטי, משלחת נציגים מטעם תושבי השכונה עלתה למשרדי כדתיא והעבירה מסר שאינו משתמע לשתי פנים: 'או שתסירו את הנטל מעל משפחותינו ותקימו עירוב רשמי מאושר על ידי כדתיא, או שהתושבים יעשו זאת בעצמם'".

אותו גורם סיכם את הדברים במילותיו הוא: "הנהלת כדתיא שהבינו הן את הצרכים הדחופים של הקהילה והן את ההשלכות שיכולות להיווצר במידה וישאירו את הנושא בידיהם של התושבים לבדם, בנוסף, מהרגע שבכדתיא קלטו כי ישותם של עירובים פרטיים הופכים למציאות על ידי תושבי הקהילה בעצמם, או אז נפל הפור ואישורו הרשמי של העירוב הגיע לסיומו הטוב לקורת רוחם של הקהילה כולה".

העירוב החדש של סטמפורד-היל ייכנס לתוקפו החל מהשבוע בחג השבועות, תחילה בנתח גדול אחד של השכונה, בתקווה שיתפשט במהלך השבועות הקרובים בכל שאר חלקי השכונה החרדית. בינתיים, כדתיא מבקש מהציבור שלא לצאת ולטלטל עדיין בשבועות הראשונים, עד שתתברר במאת האחוזים מפת העירוב והמסלול שלו.

לסיום, בהשאלה מהאימרה הידועה "מה שלא עושה השכל, יעשה הזמן", כמה מתאים לסכם ולומר כי "מה שלא עשה השכל, עשתה המגיפה".

שומרים על ההנחיות בחנויות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!