הישג ישראלי: הפרופסור החרדי זכה בפרס יוקרתי

המתמטיקאי פרופ' דוד קשדן (73) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל במתמטיקה ומדעי המחשב על עבודתו המתמטית בתחום תורת החבורות בשנת 2012, פרס א.מ.ת. ב-2016, פרס רוטשילד ב-2010 ופרס מקארטור ב-1990 - התבשר כי זכה בפרס שואו, הנחשב לפרס המכובד ביותר בעולם המדעים. קשדן, חרדי חובש כיפה שחורה, הוא הישראלי הראשון שזוכה בפרס ובהוקרה הנדירה על הישגיו בתחום המתמטיקה המופשטת.

קשדן, תושב ירושלים ומתגורר בשכונת קטמון בעיר, ומשמש כיום גם כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ובאקדמיה הלאומית של ישראל. את הפרס הוא חולק יחד עם חוקר נוסף מאוניברסיטת שיקגו - פרופ' אלכסנדר בלינסון, כאשר סכום זכייתם המשותפת עומד על 1.2 מיליון דולר.

פרופ' קשדן מסר בתגובה לזכייה: "את ההודעה קיבלתי במייל. זה כבוד גדול בשבילי. כמובן שהייתי שמח מאוד, ואני יותר ממאושר לקבל את הפרס. אבל לא עשיתי שום דבר. פשוט עסקתי במתמטיקה כל חיי ולא למעני. אני מרגיש שאני בחברה טובה של חוקרים ומתמטיקאים שקיבלו עד כה את הפרס".

פרופ' דוד קשדן

קשדן עלה לישראל בשנת 2004, ומאז מכהן כפרופסור מן המניין בחוג למתמטיקה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטה העברית. הוא נודע בעיקר בעקבות תכונת קשדן (T) שפיתח בשנת 1967, הקשורה לתורת ההצגות של חבורות ומהווה תחום מחקר פורה עד היום. קשדן נודע בשיתופי הפעולה במחקריו עם מתמטיקאים נודעים אחרים, בעיקר עם ישראל גלפנד, ג'ורג' לוסטיג וגריגורי מרגוליס. הוא מנהל שנים רבות את מה שנקרא "סימנרי קשדן", אליהם עולים חוקרים וסטודנטים לרגל מכל קצוות הארץ והעולם.

בשנת 2013 עבר קשדן תאונת דרכים קשה כאשר נפגע על ידי נהג משאית בשעה שרכב על אופניו סמוך לקניון מלחה בעיר. מצבו הוגדר קריטי, ובמשך מספר שבועות הוא היה בין חיים ומוות. לאחר ארבעה חודשים של אשפוז, ניתוחים וטיפולים יצא קשדן מבית החולים באופן שהוגדר כנס. בראיון שהעניק לעיתון 'מקור ראשון' בשנת 2014 אמר: "למדתי להעריך כל רגע בחיים ולדעת ששום דבר אינו מובן מאליו. מה שהכי חשוב זה לשמור על אופטימיות. זו התכונה שסייעה לי תמיד, ועזרה לי גם עכשיו. זה, והרבה עבודה קשה".

פרס שואו (Shaw) הוא פרס בינלאומי לחוקרים שהגיעו לפריצת דרך משמעותיות במחקריהם או ביישומים אקדמיים ומדעיים, ועבודתם הביאה להשפעה חיובית ומעמיקה על האנושות. השנה הודיעה הקרן של פרס שואו כי ישנם שישה זוכים בפרס, מארה"ב, בריטניה, גרמניה וישראל, בשלוש קטגוריות שונות – אסטרונומיה, מדעי החיים ורפואה, ומדעים מתמטיים.

פרופ' אלכס לובוצקי, חתן פרס ישראל במתמטיקה ונשיא האיגוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית על שם אלברט איינשטיין, חברו הטוב של פרופ' קשדן ושותף לאחדים ממאמריו של קשדן, סיפר כי "פרופ' דוד קשדן הוא מהמאורות הגדולים של תורת ההצגות. המקוריות והידע שלו הם בלתי נתפסים. הוא הצליח להותיר חותם על שטחים רבים של מתמטיקה שהם לוא דווקא באים באופן טבעי עם תורת ההצגות. לדוגמה, עוד בהיותו לפני גיל 20 פיתח את מה שמכונה היום 'תכונת T של קשדן'. בזמנו זה היה רעיון מקורי ומדהים שפתר סימולטנית שתי בעיות מפורסמות בתורת החבורות. אבל זו הייתה רק ההתחלה, והרעיון הזה התגלגל ומצא לעצמו שימושים בשטחים רבים של המתמטיקה, ואפילו במדעי המחשב. רשתות תקשורת מסוימות נבנות היום על בסיס הרעיון הקודח שעלה במוחו של קשדן הצעיר במוסקבה לפני למעלה מחמישים שנה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!