י"ב חשון התשפ"ה
13.11.2024
"אוהבת להיות יהודיה"

עם פאות וציצית: האם ובנה התגיירו, הפכו לחרדים אך מגורשים מישראל

סיפור מטריד: אשה פילפינית הגיעה למטרת עבודה לישראל לפני כ-24 שנים. היא עבדה אצל משפחות חרדיות, התגיירה והתחזקה. כעת היא ובנה מקיימים אורח חיים חרדי ומגורשים מהארץ • "הם רוצים לשלוח אותנו לפיליפינים. מה לגבי האוכל? לא אכלתי בלי כשרות, ברוך השם. איך אוכל להתפלל שם?"

עם פאות וציצית: האם ובנה התגיירו, הפכו לחרדים אך מגורשים מישראל
בחור חסידי צילום: אורי לנץ, פלאש 90

אם פיליפינית ובנה בן ה-10 שעברו גיור וחיים בארץ כבר שנים רבות, נדרשים כעת ע"י הרשויות לעזוב, האם חיה יעל ובנה משה דוד בן ה-10, מתגוררים יחד בשכונת התקווה בתל אביב. למרות שהמירו את דתם ליהדות ומגדירים עצמם כחרדים, הם נדרשים לעזוב את ישראל, כך דווח בערוץ 12.

משה דוד שלומד בישיבה חרדית של 'קהילת יעקב' בוכה בדמעות. "אני אאבד את החברים ואת הארץ, את בית הספר, עצוב, אני גם לומד בבית ספר דתי, למה הם צריכים לגרש אותי?". האב נטש את משה דוד כשהיה ילד. "כשהולידו אותי, לא נתנו לה תעודת זהות, אימא שלי התפללה בשביל שאבא יחזור גם", הסביר בן ה-10.

אימא של משה ג'וזפין, קראה לעצמה בשם העברי 'חיה'. היא הגיעה לישראל כבר לפני 24 שנה והתחילה לעבוד כמטפלת אצל משפחות דתיות וחרדיות. לבסוף היא נשארה בארץ גם כשהסתיימה לה אשרת השהייה ולאט לאט התקרבה לדת בעצמה. "למדתי הלכה, למדתי הכול, החיים שלנו כאן", הדגישה. "עשיתי גיור כי אני אוהבת להיות יהודיה, באמת יהודיה".

הבן סיפר על אורח חייו. "קודם כל אני קם בבוקר, אומר 'מודה אני', הולך ליטול ידיים להגיד 'אשר יצר', הולך ללבוש בגדים, להתפלל. יש לי פאות, ציציות, כיפה". בחיוך הוסיף: "חלק קוראים לי בבית ספר פיליפיני יהודי, אני נראה כמו סיני".

הילד ואמו הצטרפו לקהילה התימנית וכשמשה נולד, הם אף עברו גיור בביה"ד של הגר"נ קרליץ זצ"ל. האם הדגישה: "הם לא קיבלו את תעודת הגיור כי הם אמרו שזה מקרליץ, הם רוצים לשלוח אותנו לפיליפינים. מה לגבי האוכל? לא אכלתי בלי כשרות, ברוך השם. איך אוכל להתפלל שם?"

בחודש יוני בשנה שעברה הם הגישו בקשה להסדיר את המעמד של משה, ובחודש מרץ, הם נדרשו לעזוב את הארץ כמובן שחיה רצתה לערר אך עקב משבר הקורונה לאט היה שום אפשרות מכיון שכל משרדי הממשלה היו סגורים. בחמישי האחרון היא הגיעה למשרד הפנים, ניסתה להגיש את הערעור למרות שלא נקבע לה תור, אבל שם אמרו לה שהמועד כבר עבר.

עו"ד ראובן ליפקין, שמייצג את המשפחה אמר: "מדובר במקרה זועק, מקרה כואב, משרד הפנים סירב לבחון את התיק בשנית, קבע שוב שצריך לגרש את האימא והילד מהארץ, התעלמו לחלוטין מהעובדות והמקרה". למשה אין בית אחר, גם לא דת אחרת. אולי נותר להם רק להתפלל שמישהו בחלונות הגבוהים במשרד הפנים ישמע את קולם.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מדובר באם ובבנה שבקשתם להכרה בגיור האמור הוגשה ונדונה בשנת 2011, שנים רבות לפני פסיקת בג"ץ. אי לכך, בקשתם לקבלת מעמד מטעמי גיור שבזמנו לא הוכר כלל לצורך מעמד נדחתה. בקשתם המחודשת לקבלת מעמד מטעמים הומניטריים הוגשה אך ורק בשנת 2019 ולא נמצאה סיבה למתן מעמד. עקב אירועי הקורונה ולפנים משורת הדין, נאפשר לעורך הדין להגיש ערר עד סוף השבוע הנוכחי".

גיור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}