פרופ' רוטשטיין תוקף את בר סימן-טוב: ההדבקה ההמונית בריכוזי החרדים - בגלל הסגר

מנכ"ל בית החולים הדסה בירושלים, פרופ' רוטשטיין, שנחשב למקורבו של השר ליצמן, התייחס לחילופי הדברים שנאמרו בין ליצמן לבר סימן טוב בראיונות בתקשורת ואמר לווינט: "אני ביחסי עבודה עם ליצמן עשור או יותר, אני מכיר את הנפשות האחרות במשרד, אני באמת התפלאתי". לדבריו "אם תשים לב התגובות שמגיעות מתוך משרד הבריאות כל הזמן תחת 'בכירים במשרד הבריאות' תבין שהאווירה שם רותחת".

פרופ' רוטשטיין תקף את המנכ"ל בר סימן טוב על דבריו שאמר בראיון "פעלנו בחכמה" ואמר "זה קשקוש. תסתכל על מצרים, יותר טובה מאיתנו, קפריסין, יותר טובה מאיתנו, כריתים יותר טובה מאיתנו, יוון כולה. יש להם גם כן את ברסי? הוא גם סגר אותם בסגר נוראי? לא משנה מה עשו ומתי עשו. הבעיה בבריטניה נגיד, שהאשימו את ג'ונסון שהוא פעל מאוחר מדי - אני לא בטוח שזה נכון. אני כן בטוח שיש דמיון גדול מאוד בין בריטניה ובלגיה, צרפת ואיטליה, וזה שונה ממדינות מזרח התיכון ומדינות המזרח הרחוק".

פרופ' רוטשטיין טוען שהיה צריך להיות רב שיח אמיתי "כל הטענה שלי אם המדיניות לא הייתה נקבעת על ידי בן אדם אחד, אם המערכת הייתה מסוגלת לפתוח את הפה ולדבר בזמן אמיתי בלי להיות מאוימת, אילו היה מתקיים רב שיח אמיתי שמבוסס על נתונים, אילו היינו דוגמים היה אחרת. בא משרד הבריאות ואמר לא צריך לעשות בדיקות, הבדיקות לא הצילו אף חולה. למה שכחנו את זה? גם היום, אני מזהיר שאנחנו פותחים את בתי הספר צריך לדגום את המורים".

"אם לא נבדוק אנחנו ניצור עוד מוקדי הדבקות, אי אפשר לפעול היום בעיניים סגורות, זו לא המגפה של 1918. היום יש לנו כלים וצריך לנצל אותם, צריך לדגום את האוכלוסייה, אי אפשר לבוא ולהגיד יהיו מיליון חולי קורונה, 5,000 מונשמים ומספר מתים באלפים. אי אפשר להגיד את זה, ואחרי שזה לא קורה להגיד 'איך ניצלנו'".

יתרה מזאת מוסיף פרופ' רוטשטיין: "דווקא הסגר בבני ברק וערים אחרות הם שהחמירו את התפשטות המגיפה".

"אנחנו יודעים מה קרה בסגר. כל התופעה של בני ברק וירושלים וביתר עילית ובית שמש קרו בסגר. שאתה לוקח בן אדם בריא יחד עם איש אחד חולה אתה מקבל כולם חולים. שעושים סגר צריכים לדגום ולהבין את מי סוגרים, היה צריך לחלק את הארץ לאזורים ירוקים ואדומים, בתוך הסגר היה צריך לבדוק מי חולה ומי לא ולבודד אותם".

לגבי מחדל בתי האבות ציין פרופ' רוטשטיין ואמר כי "דיברנו על כך שמי שמסוכן זה האנשים המבוגרים ודווקא שם נכשלנו. לא הגנו על הקשישים בבית האבות". לדבריו, ניתן היה למנוע 40% ממקרי המוות מקורונה בישראל. "עובדה שאחרי שהעלו את פרופ' גמזו לראש ועדה בנושא והוא התחיל לטפל בזה עצרנו, אז אפשר היה למנוע".

פרופ' רוטשטיין נשאל האם מזג האויר החם יעצור את הנגיף והשיב: "אני מפחד מהטמפרטורות הקרות מכיוון שהווירוס יותר ערני. בתקופה הזו (בקיץ) אתה תראה שהסטטיסטיקה תהיה מעט מאוד הדבקות יחסית להדבקות קודמות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!