הקטסטרופה בבריטניה: מתקשים להעניק לאנשים לוויה מכובדת

דקות לפני שהרב החל לומר תפילות בסמוך לארון הקבורה העטוף בטלית, הטלפון של הרב צלצל. הנפטר, בן 90, קורבן לנגיף הקורונה, שכב בחדר מתים במשך מספר שבועות בזמן שהרשויות ובית הכנסת ניסו להתחקות אחר קרוביו.

"הגארדיאן" הבריטי מדווח, כי נכדו של הנפטר היה על קו הטלפון מדובאי, הוא שוחח עם הרב למרות שאיבד קשר עם סבו לפני 30 שנה. הוא הצליח למסור לרב דניאל אפשטיין מאססקס (סמוך ללונדון) מידע ביוגרפי חשוב כדי להוסיף את שמו של האיש לרשימת הנפטרים, את גילו ואת סיבת המוות.

האיש היה אחד מ -440 יהודים בריטים שמתו מנגיף הקורונה. נתון מבהיל, אחרי שהקהילה היהודית נפגעה באופן לא פרופורציונלי מנגיף הקורונה.

מנתונים של מועצת הנבחרים של יהודי בריטניה עולה, כי למעלה מ- 1% מכלל מקרי המוות בנגיף הם יהודים, בעוד שיהודים הם רק 0.4% מכלל אוכלוסיית בריטניה.

הרב אפשטיין מספר כי ישנם רבנים שעשו שלוש או ארבע לוויות ביום - ובמקרים רבים, קרובי משפחה וחברים לא הצליחו להיפרד בפעם האחרונה מקרוב משפחתם עקב בידוד עצמי או מגבלות בנסיעות.

"אנו עדיין שואפים להעניק לאנשים לוויה מכובדת" אמר הרב אפשטיין ל"גארדיאן" בבית העלמין, לאחר שהוא וצוות בית הקברות דחפו רגמי אדמה לקבר, מעשה שנעשה על ידי קרובי משפחה כדרך לכבד את הנפטרים, אך הפעם לא היו קרובי משפחה.

ועדת הנבחרים הדגישה כי התמונה המלאה של מקרי המוות היהודים מנגיף הקורונה, לא תהיה ידועה במשך חודשים או אפילו שנים. "מקרי המוות בקהילה שלנו היו במספר גבוה מאד, במיוחד בשלבים המוקדמים של פרוץ המגיפה בריטניה", אמר דובר ועדת הנבחרים.

מאז החל הסגר בבריטניה, ארגון 'מתעסקים' ערכו כ - 90 קבורות. "בדרך כלל אנו עם ממוצע של בין 170 ל -190 הלוויות בשנה" אמר דן סמית ממאנצ'סטר חבר בארגון. "היו נקודות במהלך המשבר בהן עשינו 10 ביום. אחוז משמעותי, אולי שבעה מתוך עשרה אמרו לנו להתייחס אליהם כאל מקרי מוות של הנגיף, אפילו אם לא נאמר שהם מתו מהנגיף בתעודת הפטירה".

אביו של סמית, הרולד סמית, עורך דין במקצועו, נפטר בלונדון מהנגיף בגיל 74. דן הבן לא הצליח להשתתף בהלוויה, וצפה בקבורה באמצעות זום. "היה מאד עצוב שאיש משפחה ייקבר בלי שכל ארבעת ילדיו, 11 נכדיו ושני ניניו יהיו נוכחים". אמר.

לאחר מכן ישב סמית שבעה לבדו. "יש לך שבעה ימים בדרך כלל כשהאבלים לא יכולים לצאת לרחוב, ובדרך כלל יש לך אנשים שנכנסים ויוצאים לנחם אותם." סמית הוסיף: "אבל הייתי לבד, אף אחד לא נכנס. אנשים התאמצו להיות בקשר דרך זום או וואטסאפ, אבל זה היה שונה מהותית מהתקופה הרגילה של ישיבת שבעה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!