שופטי בג"ץ דחו את העתירות נגד סגירת הר מירון

שלושה שופטי בג"ץ דחו את עתירות שהגישו עורכי הדין נתן רוזנבלט וצבי זקס נגד ראש הממשלה בנימין והשר לביטחון פנים גלעד ארדן שאחראים לאיסור העליה להר מירון בל"ג בעומר הבעל"ט.

העותרים הלינו על עצם השימוש בתקנות שעת חירום נוכח הפגיעה האנושה, לשיטתם, בזכויות יסוד. עוד נטען כי הסדרת האיסור על עלייה להר מירון במסגרת התקנות, לצד "הנזק הבלתי הפיך בביטול ההילולה המתקיימת מזה מאות בשנים", אינה עומדת במבחני המידתיות, שכן ניתן היה לאיין חשש להידבקות בנגיף הקורונה בדרכים נוספות, כגון, לאפשר כניסת כלי-רכב למקום, ללא מתן אפשרות לירידה מהרכב. לטענת העותרים, סגירת הר מירון מעלה חשש כבד כי המשיבים לא בחנו כל חלופה ראויה, וזאת בפרט לאור מגמת הירידה בתחלואה. עוד מלינים העותרים על כך שהתקנות הותקנו מבלי שהתקיים דיון ציבורי בסוגיה.

שופטי בג"ץ, עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז ודוד מינץ קבעו כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. כפי שעולה מהתקנות עצמן, ובניגוד למשתמע מטענות העותרים, התקנות אינן אוסרות כליל על הדלקת מדורות בהר מירון בל"ג בעומר. במסגרת התקנות, ניתן היתר להדלקת מדורות במתכונת מצומצמת אשר יש בה כדי לשמר את מסורת ההדלקה באזור קבר רשב"י בל"ג בעומר – כאשר ניתנה אפשרות לקיים שלוש הדלקות, במועדים שונים, תוך שיינתן ייצוג לקהילות שונות.

ההגבלות אשר יחולו על ל"ג בעומר, ובכלל זה האיסור על עלייה להר מירון, נועדו למנוע התקהלויות ואירועים המוניים, וזאת כדי למנוע כאמור את התפשטות נגיף הקורונה ולמנוע עלייה בשיעור התחלואה. פוטנציאל הנזק לבריאות הציבור הוא עצום והגבלת ההתקהלויות היא אמצעי משמעותי והכרחי בהתמודדות עם התפשטות המגפה.

השופטים מוסיפים וכותבים כי "לא למותר לציין כי בבוא בית משפט לבקר החלטה של הרשות, אין הוא מתיימר להיכנס בנעליה ולקבל תחתיה החלטות בתחום מומחיותה. אף אם ניתן להניח כי המגבלה על העלייה להר מירון פוגעת במידה מסוימת בזכויות מסוימות – אף כי הטענה לפגיעה קשה ואנושה בזכויות יסוד נטענה בכלליות ובלי פירוט על אודותיהן – הרי שהיא נסוגה בנסיבות העניין מפני הזכות לחיים".

"נדמה כי אין צורך להכביר מילים בדבר סכנת ההידבקות ההמונית הצפויה מאירועים המוניים", מציינים שופטי בג"ץ, "קשה גם לקבל את הטענה כי כלל לא נשקלו חלופות פוגעניות פחות, נוכח המתווה על פיו מסורת ההדלקה בל"ג בעומר בהר מירון תישמר, תוך מתן ייצוג לקהילות שונות. הצעת העותרים, לאפשר נסיעה בכלי רכב סגורים, ממילא מעוררת קשיי אכיפה ברורים. בנסיבות העניין, אין מקום להתערבותנו".

השופטים מסיימים את פסקם בציטוט, כמאמר התלמוד (בבלי, יומא פה, ע"ב): "אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה... וחי בהם ולא שימות בהם".

באשר לעתירה נוספת שהוגשה על ידי עמותת באמונתו יחיה וישראל מאיר קרויס נגד החלטת שבשנה זו הילולת הרשב"י תתקיים במתכונת של שלוש הדלקות אש מרוכזות בלבד, שבכל אחת מהן ייקחו חלק 50 משתתפים. כל אחת מההדלקות האמורות, כך נקבע, תיערך לפי המסורת של אחד משלושת הציבורים המרכזיים שנוהגים ליטול חלק בהדלקות אלה מדי שנה – הציבור האשכנזי-חסידי, הציבור הספרדי והציונות הדתית. בהתאם לכך, כבר ביום 30.4.2020 פרסם המשרד לשירותי דת "קול קורא" לקהילות ולחסידויות שלהן יש מסורת הדלקה בהר, המזמין את מי שמעוניין להשתתף בחגיגות לפנות לקבלת היתר להשתתפות באחת מן ההדלקות שפורטו. כן הובהר כי המשרד לשירותי דת יקבע את מספר המשתתפים הסופי בכל אחת מן ההדלקות, תוך מתן יחס שוויוני לקהילות.

עוד נטען כי הטילה הממשלה הגבלות שונות על אירועי ל"ג בעומר, ובכלל זה איסור על הדלקת מדורות ברחבי הארץ ועל שהייה ולינה באזור הר מירון, וכן הוראות שונות ביחס להילולת הרשב"י – בהתאם למתכונת שפורטה לעיל ונותרה על כנה. 

גם עתירות אלו נדחו על ידי שלושת השופטים הנ"ל שכתבו, "לאחר ששקלנו את מכלול הטענות אנו סבורים כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת המדינה. כפי שצוין לא אחת בפסיקתו של בית משפט זה, התפשטותו של נגיף הקורונה שהשפיעה על כל תחומי החיים חייבה לנקוט צעדים החורגים מן השגרה ומגבילים אותה". 

השופטים פוגלמן, ברק-ארז ומינץ מציינים לסיום כי "ניתן להביע תקווה כי הנסיבות הכופות את החגיגות המצומצמות יחלפו להן, וכך יוכלו הכול להתנחם בחגיגות השנה הבאה".

נדחתה עתירת בעלי הצימרים במירון

כמו כן נדחתה עתירת בעלי הצימרים במירון נגד החלטת הממשלה האוסרת על השכרת יחידות אירוח או צימרים בשטח מירון והסביבה בימים אלה.

השופטים מנמקים את דחיית העתירה: "פשוט כי קיים קשר רציונלי בין האמצעי שעניינו הגבלת האפשרות להתארח בישוב מירון לבין התכלית שעניינה מניעת התקהלות ובלימת התפשטות המגפה. למעשה, אף העותרים הצביעו על כך שאנשים מגיעים להתארח בחדרי אירוח במירון דווקא בתקופה זו, בהבהירם כי "ההכנסות בימים אלו מהוות נתח משמעותי ביותר ממחזור ההכנסות השנתי של התושבים". היינו, העותרים עצמם לא חולקים על כך כי קיים קשר הדוק בל יינתק בין אירוח במירון לבין אירוע ההילולה במתחם הקבר בהר.

"כאמור", כותבים השופטים, "אין צורך להכביר מילים בדבר סכנת ההידבקות ההמונית הצפויה מאירועים המוניים. ואכן, מצבי חירום מצדיקים בעיתות חירום אמצעים קיצוניים שאין להם מקום בימי שגרה. הצורך במתן מענה מדויק המתחשב במצב הדברים הנוכחי והמתעדכן כל העת, גם אינו מאפשר היוועצות עם כל מי שעשוי להיות מושפע מההחלטה העומדת על הפרק. הזמנים אינם זמני שגרה, והצורך בהרחקת ההמונים מהקבר, באופן הרמטי, מצדיק אף פגיעה בזכויותיהם של תושבי מרון. בנסיבות העניין, כמו גם נוכח סד הזמנים הדוחק, גם אין מקום לטענות העותרים בדבר קיומה של חלופה בדמות הגבלת כמות האורחים. לא די להראות שקיים אמצעי אחר שפגיעתו בזכות פחותה, הדרישה היא שאותו אמצעי יגשים את התכלית בדרך הראויה והנדרשת. העתירה נדחית אפוא".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!