המומחית הגדולה לקורונה: רחוקים מלפצח את עתיד המגפה

ארבעה חודשים בלבד לאחר שהעולם שמע על הנגיף הקטלני ומחקרים רבים שנערכו ונערכים בכל העולם כולו מתברר כי אנחנו בעצם עדיין לא יודעים הרבה על הנגיף והשלכותיו, בראיון נרחב עם פרופ' גליה רהב מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בשיבא, שהתפרסם בדה מרקר היא מודה כי אכן הרופאים לא יודעים הרבה על המחלה, גליה רבה היא מומחית למחלות זיהומיות שנחשבת לאוטוריטה למחלת הקורונה בישראל, והיא אומרת דוגרי: לא יודעים מספיק וככל שלומדים יותר יודעים פחות. זו מחלה מטורפת.

רהב מתייחסת למחלה עצמה ואומרת "זו מחלה מטורפת, אנחנו לא יודעים מה קורה כאן בדיוק — מה המנגנון של המחלה, מה המקור שלה, מה הנזקים שלה. במחלה הזו, ההרגשה היא שככל שיש לי יותר ניסיון — אני יודעת פחות".

מה הנזקים ארוכי הטווח של המחלה? 

"אנחנו עדיין לא יודעים", אומרת רהב. "זה ברור שמי שיוצא מהנשמה בחיים — יש לו נזק קשה לריאות, אבל עדיין אין מספיק זמן מעקב אחר החולים האלה כדי לדעת מה בדיוק הנזקים ארוכי הטווח. לגבי החולים הבינוניים, הם מדווחים למשל על עייפות ממושכת. אנחנו עוד לא יודעים מה משמעות העייפות הזאת. אני מתעסקת הרבה בתסמונת התשישות הכרונית ואני רואה אותה אחרי מחלות נגיפיות. האם החולים האלה יסבלו מתשישות כרונית? מירידה בתפקוד? זו שאלה גדולה. האם יהיו השלכות אחרות כמו פגיעה בלב? עדיין מוקדם לדעת".

לגבי השאלה למה יש אנשים שחולים בצורה קשה לעומת חולים קלים ואפילו א־סימפטומטים, השיבה רהב כי אין עדיין תשובה ברורה לגבי האלה הזאת. "יש קבוצות סיכון שקשורות לגיל מבוגר ומחלות רקע, אבל יש גם אנשים שלכאורה לא שייכים לקבוצת סיכון אבל סובלים ממחלה קשה, ולהפך — כמו אנשים מבוגרים ובקבוצות סיכון שחולים בצורה קלה. ליכולת להעריך מראש בצורה מדויקת יותר מי ייפגע יותר מהמחלה יהיו השלכות משמעותיות על מדיניות ההגבלות והריחוק החברתי".

רהב עוד נשאלה עד כמה המחלה מדבקת לפני הופעת הסימפטומים? והשיבה "על פי הגישה הנוכחית, חולי קורונה נחשבים למדבקים עוד לפני הופעת הסימפטומים. אם אנחנו יכולים להידבק מאנשים שנראים בריאים לגמרי — זה מסבך את מאמצי בלימת המחלה ומחייב פעולות של ריחוק חברתי".

אחת השאלות הכי קשות בענין הנגיף ושרופאים בכל העולם מתלבטים בו הוא סביב השאלה האם כדאי להנשים את החולים כלומר אם הנשמה גורמת ליותר נזק מתועלת לחלק מהחולים הקשים רהב התייחסה לכך ואמרה "זו ממש מטוטלת עדינה, אני לחצתי להנשים מיד אנשים שמצבם הידרדר, אבל אנחנו רואים שהמונשמים לא כל כך מתאוששים. מצד שני, רואים שבהתחלה, כשלא הנשימו — התמותה בסין היתה 80%, ואחרי שהנשימו התמותה ירדה מאוד".

האם מי שהבריא מחוסן, ואם כן לכמה זמן?  "אנחנו לא יודעים, כי עוד לא עבר מספיק זמן מהתפרצות המחלה", אומרת רהב. "בחצבת, למשל, חולים פעם אחת וזהו. על קורונה אנחנו עוד לא יודעים. אם אני לומדת מקורונות אחרות משנות ה–60, אז יש חיסוניות לפחות לכמה שנים, אבל עם השנים החיסוניות יורדת ויש סכנה לחלות שוב. כרגע עדיין מוקדם להגיד אם מי שחלה מחוסן, לכמה זמן, ואם הווירוס הזה יעבור שינויים וישתנה כמו שפעת".

האם מזג האוויר משפיע על הנגיף ובקיץ הקורונה תיעלם?  "אני לא יודעת", אומרת רהב. "להרבה אנשים יש עכשיו תחושה שחם ולכן יש ירידה בחלואה. מצד שני, אנחנו רואים מדינות כמו ברזיל שלא קר בהן, וחוות עלייה גדולה בתחלואה".

האם צפוי גל נוסף של קורונה בחורף?  גל שני בסתיו או בחורף, שיצטרף לשפעת העונתית, עלול להיות קשה למערכות הבריאות והכלכלה. "מי שרציני לא יגיד שהוא יודע אם יהיה גל שני", אומרת רהב. "אני לא מאמינה באף מודל, כבר ראינו שמודלים לא מסוגלים באמת לחזות את העתיד".

מה מקור המחלה?  כדי לדעת איך לטפל במחלה חשוב להבין מה מקורה ומנגנון ההעברה שלה, אך לדברי רהב, "אנחנו לא יודעים בדיוק מאיפה באה המחלה — האם מעטלפים? נראה שכן, אבל לא בטוחים. אנחנו גם לא בדיוק יודעים ממה המחלה נובעת — מהווירוס? ממערכת החיסון? מערכת הקרישה? לא יודעים מה קורה כאן בדיוק".

כשרהב נשאלה מתי לדעתה יהיה חיסון אם בכלל היא ענתה כי "זו השאלה הכי חשובה, כי חיסון זה הדבר הכי מבטיח. הגיים צ'יינג'ר האמיתי, אני חושבת שיש סיכוי טוב שיהיה חיסון. בממוצע, לוקח חמש שנים לפתח חיסון חדש, וכדי שיהיה באמת רציני צריך לעבור איתו הרבה שלבים. אבל בגלל שיש כזאת קידמה, מאמץ עולמי וכסף — יש סבירות שיהיה חיסון תוך שנה וחצי".

דבר אחד ברור הוא שכמה שאנו כבר יודעים על המחלה אנו בעצם מגלים שאנו עוד לא יודעים כלום, הרבה דברים נותרו ללא מענה כמו האם משטחים אכן מדבקים ועד כמה, האם חשיפה ממושכת גורמת למחלה קשה יותר, האם קורונה עוברת בין חיות בית לבני אדם ולהפך, והאם חסינות העדר אכן רלוונטית לקורונה.

בתקופה האחרונה היו שטענו כי המאמצים האדירים שמדינת ישראל משקיעה במלחמה בנגיף הוא ענק ביחס לחולים והמתים ממנה, כך לדוגמה, לפני כשבועיים אמרה פרופ' עידית מטות מאיכילוב, "ישבתי שש שנים בוועדת הסל ואני לא זוכרת תרופה שהקדשנו לה מיליארדים. יש פה מחלה שאנחנו מקדישים לה כל כך הרבה, אבל יש עוד המון מחלות אחרות".

איריס גינזבורג, כלכלנית בריאות שבעבר מילאה תפקידים בכירים במשרד האוצר והבריאות,  ואף כיהנה כחברה בוועדת סל הבריאות במשך עשור, טוענת כי "אם בוועדת הסל התנאי המקדים לדיון בתרופה שמועמדת לכניסה לסל הוא שיש מספיק עדויות מדעיות- גם על המחלה וגם על יעילות ובטיחות התרופה שאמורה לטפל בה- הנתונים האלה בוודאי היו חסרים לפני חודשיים ועדיין חסרים במידה רבה בכל מה שקשור לקורונה".

גינזבורג טוענת כי ההבדל בין הנגיף לשאר מחלות הוא שחסר לנו המידע עליו "אם בוועדת הסל התנאי המקדים לדיון בתרופה שמועמדת לכניסה לסל הוא שיש מספיק עדויות מדעיות — גם על המחלה וגם על יעילות ובטיחות התרופה שאמורה לטפל בה — הנתונים האלה בוודאי היו חסרים לפני חודשיים ועדיין חסרים במידה רבה בכל מה שקשור לקורונה,

"במקרה של הקורונה, אנחנו לא יודעים עדיין לגבי שיעור התמותה, מהו מקדם ההדבקה המדויק ומהן השלכות המחלה בטווח הארוך ברמת הפרט וברמה האפידמיולוגית. בלי כל אלה, זה בלתי אפשרי לכמת את הנזק הפוטנציאלי ברמת הפרט והמערכת, ולנסח את המשוואה של התועלת שתופק מהצעדים והעלויות שלהם. ההחלטות שהתקבלו בארץ ובעולם נבעו מניסיון לנהל סיכונים במציאות של חוסר ודאות קשה".

בנוסף, אומרת גינזבורג, בניגוד לוועדת הסל שדנה בגורל קבוצת חולים מוגדרת לגבי כל תרופה, בקורונה "ברור שהדבר הראשון על הפרק הוא הצורך למנוע את קריסת מערכת הבריאות. השאלה לא עסקה בגורלו של חולה ספציפי או מספר ידוע של חולים. זו לא שאלה של כמה עולה להציל חולה מבוגר למול עלות הצעדים הכלכליים הדרסטיים שננקטו, אלא מה הסיכון שלוקחים בקריסה של מערכת הבריאות, והמשמעויות שלה לגבי כלל החולים והכלכלה כולה. זאת, בשעה שבאותו זמן ממש התממשו סיכונים כאלה במקומות אחרים בעולם כקבוצת ביקורת בזמן אמת".

עם זאת, לדבריה, "למרות שחסרים עדיין המון נתונים בסיסיים על המחלה, המצב כיום שונה מהמצב לפני חודשיים, כי התרחקנו מאוד מהתרחיש של קריסת מערכת הבריאות. בזמן הזה נבנו תשתיות שמספקות קיבולת של פי 20 מהצורך הקיים כיום לחולים קשים ומונשמים. עכשיו אפשר ליצוק יותר תוכן למשוואה של עלות מול תועלת".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!