"חוזה חברתי חדש": מה יקרה אם לא יימצא חיסון לנגיף קורונה?

העולם המדעי כולו נמצא במירוץ אדיר לקראת פיתוח חיסון שיאפשר לחסל את הנגיף הקטלני שמאיים על העולם כולו.

מדינות רבות תולות תקווה שהמעבדות שעובדות מסביב לשעון על מנת למצוא את נקודת התורפה של הנגיף יצליחו למצוא אותה. אך עם זאת, קיימת אפשרות אחרת, התרחיש הגרוע ביותר – שחיסון לא יפותח לעולם, או לפחות לא בעתיד הנראה לעין. איך ייראו חיינו ללא חיסון נגד קורונה?

פוליטיקאים רבים וראשי מדינות מבטיחים כי בקרוב ימצאו חיסון לנגיף, אך מומחים רבים אופטימיים הרבה פחות. הסיבה; זה כבר קרה בעבר, מספר פעמים. "יש כמה וירוסים שעדיין אין לנו חיסונים נגדם", הסביר ד"ר דיוויד נבארו ל-CNN. נבארו, הוא פרופסור לבריאות עולמית במכללת האימפריאל לונדון, ומשמש כשליח מיוחד לארגון הבריאות העולמי בטיפול בנגיף הקורונה. "איננו יכולים להניח הנחה מוחלטת שיימצא חיסון, ואם יימצא, האם הוא יעבור את כל מבחני היעילות והבטיחות".

כך למשל, בשנת 1984, שרת הבריאות האמריקנית מרגרט הקלר הודיעה במסיבת עיתונאים על זיהוי נגיף קשה, וחזתה כי החיסון יהיה מוכן לבדיקה תוך שנתיים בלבד.

כמעט ארבעה עשורים וכ-32 מיליון מקרי מוות אחר כך, העולם עדיין מחכה לחיסון. הסיבה אגב, היא מהירות השינוי של הנגיף. כמו הנגיף ההוא עליו הודיעה הקלר, ישנן מחלות נוספות שנותרו ללא חיסון, כמו למשל קדחת דנגי שמדביקה עד 400 אלף איש בשנה על פי ארגון הבריאות העולמי.

החשש הכבד הוא שאם פיתוח החיסון לקורונה יהיה מורכב באותה מידה, הנגיף עלול להישאר איתנו עוד שנים רבות. או אז, במקום להעלים את הווירוס, ניאלץ ללמוד לחיות איתו ופשוט לחיות בשגרת קורונה.

טיפולים רפואיים עשויים להתפתח – אך התפרצות המחלה עדיין יכולה להתרחש בכל שנה, ומספר המתים ימשיך לעלות.

נבארו אמר כי אם אכן לא יפותח חיסון, חיינו יהיו שונים מאלה שהכרנו, והדברים לא יחזרו לקדמותם במהירות, אם בכלל. "זה חשוב לעבוד על להיות מוכנים לקורונה". הוא, קורא לזה "חוזה חברתי חדש", בו אזרחי העולם במקביל לניהול חייהם, לוקחים אחריות אישית על בידוד במקרה שחווים סימפטומים או באים במגע עם חולה קורונה.

כך למשל, שיעול או הצטננות קלה יגרמו לעובדים להישאר בביתם מעצמם והריחוק החברתי יהפוך לצורת התקשורת החדשה. השפעה נוספת, היא שינוי צורת העבודה לעבודה מרחוק כפתרון קבוע. העסקים ייאלצו להתאים עצמם למציאות, ולא למלא את המשרדים שלא לצורך. בנוסף, בדיקות קורונה ומעקב אחר חולים יהפוך לחלק בלתי נפרד מחיינו, גם בטווח הארוך.

ד"ר פיטר הוטז, דיקן בית הספר לרפואה טרופית במכללת ביילור ביוסטון הסביר כי "אם תהייה הדבקה מינימלית, ייתכן שיהיה אפשר לפתוח אירועי ספורט או מפגשים גדולים אחרים", הוא הוסיף "אבל כל צעד וכל החלטה תתקבל בפיקוח הממשלה וגופי בריאות הציבור".

הוטז הוסיף כי שיא ההדבקה מתרחש בחורף, וייתכן שבכל חורף מחדש ההנחיות והמגבלות לציבור יחזרו, על מנת למנוע הדבקה והתפרצות מחודשת. "מפעם לפעם יהיו התפרצויות, והתנועה תוגבל. ייתכן וזה יוחל על אזורים מסוימים במדינה, או אפילו על מדינה שלמה".

למרות חלק מהמוחים פסימיים, מרבית המומחים כן מעדיפים להסתכל בצורה אופטימית ובטוחים כי בסופו של דבר יפותח חיסון נגד COVID-19, בין השאר כיוון שבניגוד למחלות קודמות כמו מלריה ו-HIV, הוא אינו משתנה במהירות. בכל מקרה, נגיפים קודמים והתפרצויות קודמות אין בהן מספיק להסקת מסקנות, ותוצאות המרדף אחר החיסון עדיין אינן ברורות – ואנו כיהודים בני מאמינים נותר לנו רק להתפלל לבורא עולם שימצא החיסון בקרוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!