האמא בטלפון: "מה עשיתי לילד שלי?! אני לא מוחלת לעצמי"

קיבלתי השבוע טלפון מאימא לילד בגיל 12. "מה עשיתי לילד שלי?! אני לא מוחלת לעצמי", אמרה בוכייה. "אני נשואה זה 15 שנים ויש לנו 9 ילדים. כשהתחיל כל הבלאגן עם הקורונה וכל הילדים היו בבית, זה היה די נחמד. אבל במשך הזמן אני הרגשתי שאני מאבדת את השפיות שלי. יש לנו בית קטן - שלושה וחצי חדרים, להיות בתוכו 11 נפשות זה כמו 'סיר לחץ' שאם אתה לא יודע לאזן אותו ולסגור אותו בזמן הוא עלול להתפוצץ.

אחרי חג הפסח, הרגשתי שאני חייבת משהו לעשות עם הילדים שלי. אני צריכה קצת שקט.

דיברתי עם חברה טובה שלי וסיפרתי לה שקשה לי כל הזמן עם הילדים, למרות שאני משתדלת להשקיע זמן איכות בכל יום עם הילדים, אבל אני גם בן אדם ואני גם צריכה את השקט שלי בביתי הקטן.

ואז היא אמרה לי: 'אני, יש לי שקט. אני לילדים שלי מרשה לראות סרטים. בכל יום הם עסוקים בזה כ-7 שעות, וכך הם נהנים ואני נהנית'.

לא יודעת, אבל משום מה שמעתי בקולה. אצלי בבית המחשב הנייד פעיל רק בשביל צורך עבודה והילדים אין להם בו שימוש כלל.

שימי להם סרטים חרדיים, אמרה לי שוב. לא חסר היום, אמרה. לך יהיה שקט והם ייהנו.

לא כל כך רציתי להתחיל לתת לילדים לראות סרטים. בעבר, כשהייתי מראה לילדים סרטים לעיתים נדירות, הייתי רואה לבד את שינוי ההתנהגות של הילדים, פחות פעילות משפחתית, פחות אינטראקציה ביני ובעלי לבינם, פחות מפגשים חברתיים ופחות הזדמנות לפעילות גופנית עם חברים. ואז החלטתי להפסיק לגמרי להראות להם, ופשוט היה בילדים שינוי גדול לטובה הם נהיו הרבה יותר שמחים ויותר עסוקים בדברים חיוביים.

אבל פה, אמרתי לעצמי. פה זה משהו אחר, משהו שונה, יש קורונה - זה מצב חירום.

אני חייבת להראות להם. פתחתי את המחשב הנייד ושמתי להם סרטים תוך כדי אזהרה שרק אני נוגעת במחשב ולא הם.

ביום הראשון שמתי סרט של שעה. ביום השני הילדים כבר הלחיצו אותי שהם רוצים לראות משהו כי משעמם להם, ביום השלישי הם כבר ישבו וראו 5 שעות בלי הפסקה. זה מאוד הפריע לי, אבל כבר לא הייתה לי שליטה על זה.

כך הדבר נמשך עד השבוע. היה זה באחד הלילות, קמתי באמצע הלילה מאוחר, שמעתי רעש חלש מכיוון הסלון ומה שראיתי הקפיא לי את הדם וכמעט התעלפתי.

ראיתי את בני הבכור יחד עם הבן שאחריו רואים דברים איומים באינטרנט. 'טאטע', צעקתי כמו משוגעת, 'מה אתם עושים'! צרחתי בהיסטריה.

הילדים סגרו את המחשב בבהלה ופשוט ברחו מהחדר.

"תקשיב הרב רוט", אומרת לי האישה, "אני במו ידיי החטאתי את הבנים שלי, קילקלתי אותם. אני יודעת בבירור שהם לא ראו כלום לפני זה. רק עד שאני במו ידיי הבאתי להם את המחשב.

היה לי את הסינון הכי טוב שיכול  להיות, אין לי טיפת מושג איך הם הצליחו להגיע למה שהם הגיעו".

להזהיר על סכנת האינטרנט בכלל והלא מסונן בפרט אין מה להסביר. כל אחד ששכלו בראשו יודע שאת הדברים הגרועים ביותר יש באינטרנט ואפשר להגיע לשם לדברים הכי איומים ונוראים שיכולים להיות, ובפרט ילדים ובני נוער קדושים שנחשפים לכזה דבר זה פשוט איום ונורא.

אני פוגש את הסיפורים האלו בכל הגילאים וד' ישמור לאיפה הם הגיעו.

כל אחד יעשה כעצת רבו ומחנכו האם להראות לילדים סרטים מבוקרים, אבל זה בטוח, שגם כשאתם כן מראים לילדים שלכם בדקו בעשר עיניים איך הם רואים והאם האינטרנט באמת סגור.

וגם להסביר להם על הסכנה שבאינטרנט, אי אפשר רק לחכות שהם ח"ו יגיעו לסכנה ואז לצפות שהם יידעו איך להיזהר.

צריך ואף חייבים הסבר פסיכו חינוכי לילדים ולנוער על הבעיות שיוצר אינטרנט לא מבוקר את הסכנות הרוחניות והלא הרוחניות שיש שם...

לא צריך להיות יהודי חרדי או דתי או אפילו לא יהודי כדי להבין שאם רוצים לגדל ילד בריא בנפשו וללא שום קשר לדת, צריך להרחיק מהילד את האינטרנט.

מרדכי רוט.

וכן, למרות הקושי הגדול להיות עם הילדים מזה כחודשיים כי אתם שומרים על הגוף שלהם, לשמור על הנפש ועל הנשמה שלהם זה בוודאי לא פחות.

פעם הורה אחד אמר לי: "אני שם סינון נורמלי ואני סומך על הילד שלי".

שאלתי אותו: "תגיד לי, היית שולח את הבן שלך לגינת משחקים אם היית יודע שבקצה הגינה יש תהום עמוקה שאפשר ליפול שם?!"

"כמובן שלא", הוא ענה.  אמרתי לו: "אותו דבר בדיוק זה לשים את הילד במחשב בצורה כזאת, ממש כמו ששלחת את הילד שלך לגוב האריות".

פגשתי הרבה מאוד בחורים ואף מבוגרים שנכשלו וראו מה שראו, חלקם פשוט הגיעו למצב של התמכרות השם ישמור.

אתם חושבים שבחור שראה מה שראה יכול אחרי זה בבטחה לשבת וללמוד גמרא, להתפלל וללמוד חסידות!

לא צריך להיות חכם גדול בכדי להבין שזה פשוט לא הולך יחד.

קטע קצר ממה שכתבתי פעם בנושא האינטרנט:

כל הרבנים הורו להימנע מהאינטרנט, אך התירו למי שצריך לצורכי עבודה ויש לצורך כך מספר חברות סינון שונות, וכל אחד יעשה את מה שהוא חושב שמתאים לו. אך ישנם אנשים שאינני יודע על בסיס מה הם מתירים לעצמם שיהיה להם אינטרנט בלי סינון, ועוד להיות ברשתות חברתיות שונות כמו פייסבוק וכו'. מילא הם לוקחים אחריות לעצמם והם מאמינים שהם חזקים ויודעים לשמור את עצמם. יכול להיות, על אף שהתורה אומרת אין אפוטרופוס לעריות, וזה לא רק התכנים הבעייתיים, זה כל הדעות וההווי שהם רואים, שזה משנה להם את הדעת מהאמונה הטהורה, אך בעיקר כואב לי על הילדים ובני הנוער של אותם הורים. שיהיה ברור, נער או ילד שנחשף לתכנים לא טובים אל תצפו ממנו לכלום, ממש לכלום.

פגשתי אנשים שאמרו לי אני לא צריך אינטרנט מסונן אני מספיק חזק ויש לי גבולות ואני יכול לשלוט בעצמי ולהגיד לעצמי עכשיו סטופ, עד כאן. הסברתי להם שהתורה אומרת שאין אפוטרופוס לעריות, אין אף צדיק הכי גדול שיהיה בעולם שיכול לומר - אני חסין, אני חזק מפני היצר הרע. אכניס את עצמי למקום של מלחמה ואני לא יכול להיפגע. זו ממש אחיזת עיניים, נכון שיש אנשים שמסוגלים להחזיק מעמד, אבל הנפילה הגדולה יכולה לקרות בשניות.

אחד אמר לי, תשמע אתה אדם פנאט, העולם התפתח, זה לא מה שהיה פעם. אמרתי לו אם קצת קראת כתבות שלי אתה מבין שאני בכלל לא פנאט. אבל פה בנושא של האינטרנט, זה גבול שחייבים לעצור בו.

הסברתי לו שלפני השואה מי שבאמת נאחז והיה סגור בגטו היהודי ושמר את עצמו - חייו הרוחניים נשמרו. ומי שיצא מהמעגל הסגור ונפתח לעולם הוא לא שרד, ונפל שדוד למה שהציעו המשכילים או הציונות באותם זמנים.

אולי המילה גטו מזכירה לנו זיכרונות לא טובים מימים אפלים שהיו לעם שלנו, אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים להיות בגטו. כל כך הרבה הלכות חז"ל גזרו כי עשו גדרות שמא האדם יגיע למקומות מסוימים שהוא יחטא ולכן הציבו גבול לפה אל תיכנס, פה אל תהיה, כי אם תהיה פה אתה תיכשל בסוף בעבירה. זה ידוע לעין כל מה שקורה בעולם, ככל שהאנשים נהיים יותר פתוחים ויותר ליברלים ונותנים להם את האופציה לעשות מה שרוצים, אז אין גבולות לאיפה שאנשים יכולים להגיע. לכן אני חושב שזה שלחברה החרדית יש את החומות והגבולות שלה, זה אחד הדברים החשובים ששומרים עלינו.

זה טבע האדם יהיה אשר יהיה, תיתן לו לעשות מה שהוא ירצה והוא יפרוץ את הגבולות שיהיו לו ולך תדע לאיפה הוא יגיע. אמרו חז"ל, שבעבור שלושה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, את לשונם ואת מלבושם. מה ששמר אותנו כעם זה הגבולות והחומות שהיהודים שמו לעצמם.

אנחנו כחברה יהודית-אורתודוקסית , הגבולות שלנו הם בכדי שאנחנו לא נעבור על מה שאנחנו באמת מאמינים בתורת משה שלא תהא תורה אחרת. אנחנו מאמינים שיש שולחן ערוך ובכדי שנוכל לקיים אותו אנחנו חייבים לשים לעצמנו גבולות.

ושוב כמובן שהחומות והגבולות צריכות להיות לא בכפייה אלא בהסבר פסיכו חינוכי לילדים לנוער ולאנשים, למה אנחנו מציבים גבולות? כי אנחנו בוחרים בזה ורוצים בזה, כי זה היהדות שלי וזה האמונה שלי ואני גאה בזה וזה אחד הדברים ששומרים על האמונה שלי.

שבוע טוב לכל עם ישראל היקר, שבוע של בריאות איתנה, ובשורות טובות.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!