מדוע נשפכו המשקאות החריפים בשווי 4,000 דולר לכיור • צפו

צעיר יהודי בן שלושים המתגורר בפורטו מאדרו בבואנוס איירס - ארגנטינה, גילה במהלך חג הפסח שיש לו משקאות אלכוהוליים, אותם הוא לא מכר לגוי. ואם כך הם חמץ שעבר עליו הפסח ואסורים בהנאה.

הוא מיהר לשאול את רבו שליח חב"ד בפורטו מדרו, הרב חיים אוירכמן, וזה הורה לו להשליך את אותם משקאות מאחר והם חמץ גמור, הצעיר המתחזק לא חשב פעמיים ובגבורה עילאית שפך את כל המשקאות בנוחיות לתוך הכיור, והפסיד משקאות בסכום של כ-4,000 דולר.

אחרי פסח במסגרת התחזקותו ביהדות, הוא הבין שהוא לא יכול להמשיך לחיות יחד עם חברתו הגויה, איתה הוא חי שנים רבות, הם הודיעו לחבריהם כי הם נפרדים כידידים ובהבנה מטעמי דת.

לאחר חג הפסח הוא גילה שיש לו משקאות נוספים אותם לא מכר, על אף הקולא שיש לגבי הנאה, הוא לא שאל איש ומיהר לשפוך את כל המשקאות הנותרים.

הרב אוירכמן סיפר ל'בחדרי חרדים' את הסיפור המדהים והוסיף פרטים מפתיעים. "מדובר בבחור שבשנה האחרונה נחלש קצת בנושא השתתפות בשיעורים ובתפילות בבית חב"ד. בהתחלה לא הבנתי כל כך את הסיבה, אבל בהמשך שלחו לי יהודים מהקהילה פרסומים שאותו בחור יוצא עם בחורה נוכרי׳ה מפורסמת ועבר לגור אצלה, ואז הבנתי את פשר הדבר, אך בכל אופן המשכתי את הקשר איתו כרגיל ולפני חג הפסח האחרון נתתי לו מצות שמורות כבכל שנה".

"באמצע פסח הוא מתקשר אליי ומספר לי מעצמו שברוך ה׳ הוא עזב את הגויה וחזר לביתו", מספר הרב אוירכמן ומוסיף, "בליבי הייתי בטוח שאכילת המצה "מאכלא דמהימנותא" נתנה לו את האמונה והכוח לעשות את זה, ואז הוא ממשיך ואומר לי שהסיבה שהוא מתקשר אליי היא כיוון שיש לו שם עגלה מלאה משקאות חריפים והוא הבין שזה 'חמץ' ולכן הוא רוצה לדעת מה עליו לעשות? כי מדובר בהרבה כסף".

העגלה עם הבקבוקים שנשפכו לכיור

"בכל שנה אני מביא לו את הטופס של מכירת חמץ לחתום, אבל השנה בגלל הסגר של הקורונה, שלחתי לכולם את הטופס של המכירה בצורה מקוונת דרך האינטרנט. שאלתי אותו: לא מכרת את החמץ דרך הלינק ששלחתי לך? והוא השיב שלא. שאלתי: למה? אז הוא ענה לי שכיוון שהוא היה בבית של הנוכריה שיש לה ממילא חמץ בבית, לכן חשב שהוא לא צריך לעשות מכירת חמץ. אמרתי לו בעדינות שא"כ נראה לי שזו בעיה ואני מבין שמדובר בהרבה כסף וכו', תן לי לבדוק ואחזור אליך".

מספר הרב ל'בחדרי חרדים', "ניסיתי למצוא היתרים וכו' כי הוא רצה אולי להניח את זה מחוץ לבית ואם מישהו יקח את זה משם אז שיקח, ומה שישאר הוא יקח בעצמו אחרי פסח, מתוך תקווה שלפחות חלק מזה יישאר אצלו. אבל בדקתי את זה וראיתי שסוף כל סוף על פי הלכה אין לאדם את הרשות להפקיר את זה בתוך היו"ט וצריך פשוט לבער את זה ואמרתי לו שאני מבין שזה ניסיון גדול עבורו, אבל הקב"ה ישיב לך כגמולו הטוב וכמה פעמים ככה. לא פירטתי לו איך צריך בדיוק לבער את זה והוא לתומו שפך את זה בכיור ביתו".

הרב מוסיף לסיום כי "מעניין שאחרי ששפך את הכל ועמד בניסיון הוא אמר לי: תדע לך שהסיבה שהיה לי את הכוח לעשות את זה, זה בגלל שהמשכת לשמור איתי קשר גם כשהייתי עם הנוכריה, ולא כעסת עליי ולא עזבת אותי, אזי הרגשתי את האהבה האמיתית שלך אליי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!