"הלב כואב לראות דווקא בימים אלו את בתי המדרש שוממים" // מיכאל מלכיאלי

ראש חודש אייר מעלה אצלי זיכרונות מהיכל הישיבה כתלמיד ישיבה צעיר, כאשר בימים אלו ספק ספיקא המתהפך נתערבבו יחד עם השאיפה לזכות כל יום בעוד אחד ממ"ח הקניינים, ימים בהם המירוץ בהבנת גדרי השתפות והשליחות האם עושה מצווה, הפכו לסוגיה אחת של 'מיעוט שיחה' ו'הלומד ע"מ ללמד והלומד ע"מ לעשות' זהו תחילת זמן קיץ בהיכל הישיבה עד למתן תורה אז התחושה וההרגש התעצמו לשיאים חדשים.

כל שנה בריטואל שחזר על עצמו באופן שמעורר געגועים עזים עד לימים אלו.

הלב כואב לראות דווקא בימים אלו את בתי המדרש שוממים. הסטנדר המיושן בתוספת האבק המצטבר מחזק את תחושת החיסרון.

אך אין ספק כי דווקא בתקופה זו עלינו להתחזק עוד ולהוסיף עוד ועוד קניין מאותם מ"ח קנייני תורה בהם התורה נקנית.

כשליחי ציבור, אשר גדל והתחנך במבצרי התורה מילדות, יודעים אנו את חשיבותו העצומה של ביה"ד שוקק חיים ללא הפסקה ולו של רגע אחד - "אם לא בריתי שמים וארץ..." שהרי אין לנו שיור אלא התורה הזאת.

יו"ר ש"ס השר דרעי אשר זכה להעמיד את עולם הספרדי תוך מסירות נפש צרופה עשרות שנים כשלוחם ויד ימינם של רבותינו מצוקי ארץ זיע'א ולהבל"ח שליט"א ובראשם מרן רבינו הגדול זיע"א ממשיך בימים אלו לעשות הכל כולל דברים שנראים קשים מאד בכדי שרבבות לומדי התורה יחזירו לבית הטבעי - אל הביהמ"ד תוך שמירת כל הכללים הקריטיים הנגזרים מ'ונשמרתם מאד לנפשותיכם'.

בכדי שנוכל ביחד לקבל את התורה מאהבה, קבלת התורה אשר תהפוך ללהבה אחד גדולה של מיעוט שינה' הקשורה בחיבור חזק ורצוף להבנה האמיתית של 'שליח עושה שליחותו' כאשר בימים אלו כשלוחיהם של גדולי ישראל השאיפה היא שאכן שליח עושה שליחותו מצד אחד לעשות הכל שלא תיפסק תורה, ונשמרתם מאד לנפשותיכם - מאידך.

הכותב הינו חבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!