"האשמת הציבור החרדי - דרושה הפקת לקחים"

מעבר למימד הרפואי-מחקרי שלו, משבר הקורונה מחייב את כלל המערכות במדינת ישראל בהפקת לקחים יסודית ומעמיקה. המשבר חשף אלמנטים חיובים רבים הנוגעים לאיכות הרפואה בישראל ולמוכנות של גופי החירום השונים אל מול אירוע בסדר גודל כזה, ומאידך הציף ליקויים שונים בכל הדרגים והרמות, חלקם תוקנו תוך כדי תנועה וחלקם זקוקים לטיפול ותיקון ביום שאחרי.

משבר הקורונה גם הציף קושי רוחבי בכל מה שקשור לסנכרון של הרשויות השונות מול המגזר החרדי. המידע והמודעות שהיו נחלת הציבור הכללי החל מהיום הראשון של המשבר, הגיעו באיחור לציבור החרדי, איחור שגבה מחיר בדמות שיעורי הדבקה וחולי גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי.

מחיר כואב נוסף היתה הפניית אצבע קולקטיבית מאשימה לציבור החרדי, שלא בצדק. נוצר הרושם כאילו הציבור החרדי כולו מפר את ההנחיות בכוונת מכוון, בעוד שהמציאות בשטח מוכיחה את ההפך: מרגע שהגורמים הרלוונטים למדו לדבר לציבור החרדי בשפתו ניתן לומר כי שמירת ההנחיות בערים ובריכוזים החרדים היא טובה. גם הירידה העקבית במספר החולים ובקצב ההדבקה בבני ברק ובירושלים מוכיחה זאת.

השאלה היא למה ארכו כשבועיים ימים (בערך) עד לבניית מערך הסברה מסודר והתנהלות מושכלת מול הציבור החרדי. התשובה לעניות דעתי נובעת מחוסר היכרות – לא רק עם הציבור החרדי אלא גם, או שמא בעיקר, עם הצורך האבסולוטי בשיח שונה לחלוטין מולו. הבשורה הטובה היא שברגע שמכניסים את הייחודיות הזו לסיסטם -הדברים מתרחשים ביעילות ובמהירות. שלא יובן לא נכון, הלמידה וההפנמה של זה היא קשה ומאתגרת, אבל מובילה לתוצאות מבורכות.

יש לי, אגב, הוכחה טובה לכך. לפני שנתיים יצא המרכז הרפואי שמיר שבהנהלתי למהלך דרסטי של התאמת כלל האגפים והמחלקות, בדגש על מחלקת היולדות, לציבור החרדי. מדובר בתהליך מורכב באופן מיוחד, שרק כאשר חווים אותו מבינים עד כמה.

גיביתי והובלתי את המהלך הזה בלב שלם ובאמונה בסיכויי ההצלחה שלו, מאחר ויש לי גם היכרות עמוקה עם הציבור החרדי ברמה האישית והמשפחתית, וגם ניסיון של עבודה רבה עם הציבור מתפקידי הקודם כמנהלת בית החולים הדסה הר הצופים.

כמובן שהיו תמורות ומהמורות לאורך התהליך, אבל בתוך חודשים ספורים הפך המרכז הרפואי שמיר למקום שבו הציבור החרדי יכול להרגיש בבית, והיולדות החרדיות מגיעות אליו בהמוניהן.

החיבור העמוק שלנו עם הציבור החרדי והבנת השפה הייחודית שלו באו לידי ביטוי גם על רקע משבר הקורונה. במרכז הרפואי שמיר אנחנו עדים לעליה משמעותית בכמות היולדות החרדיות, שמסבירות את הבחירה שלהן בנו בתחושת הביתיות והחיבור – שנחוצה כל כך דווקא בתקופה רגישה זו.

חשוב לי להדגיש: לא נזקקנו להיערכות או חשיבה מיוחדת סביב קהל חרדי בתקופת הקורונה, אלא פשוט המשכנו במדיניות ההתאמה שלנו כרגיל. התוצאה: אפס תקריות לא נעימות, ומאות יולדות חרדיות מרוצות שמרגישות בבית.

נחזור להתנהלות של הרשויות מול הציבור החרדי במשבר הקורונה. ייאמר לזכות כלל הגורמים הרלוונטים כי הם למדו ותיקנו את הכשלים תוך כדי תנועה, והתוצאות בשטח יעידו על כך. כמובן שזה כשלעצמו דבר מבורך ומעורר ההערכה, אך אין די בכך.

מה שדרוש ביום שאחרי הקורונה זה לא לחכות למשבר הבא, אלא להתאים את כלל המערכות וזירות השיח שבין הרשויות השונות לאזרח – גם לציבור החרדי. אם זה אכן יתרחש, אין לי ספק שבמשבר הגדול הבא לא ניתקל בפער כלשהו בין שיתוף הפעולה עם הציבור הכללי לזה החרדי.

••

כמה נקודות לסיום:

-הירידה במספר הנבדקים היא משמחת, אך בל נטעה: אנו חוששים מגל הדבקות נוסף שעלול להיות קשה מקודמו.

-נקודה חשובה נוספת היא מצבי חולי שאינם קשורים לקורונה. בשל חשש מהידבקות, אנשים נמנעים להגיע לבתי החולים ועלולים להסתבך. אני מפצירה בכם: אל תחכו עם בעיה רפואית! בבתי החולים בכלל, ובמרכז הרפואי שמיר בפרט, מתחם הקורונה מופרד ומבודד מחדר המיון ומשאר מחלקות בית החולים, כך שהגעה למקום ע"פ ההנחיות לא אמורה להיות מלווה בחשש כזה.

-אני קוראת לציבור כולו להמשיך להקפיד ביתר שאת על מילוי הנחיות משרד הבריאות. זכרו: בידינו ובהתנהגותנו אנחנו משפיעים על חיינו וחיי אהובינו.

כותבת המאמר מאמר הנה מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!