בג"צ נתן ליועמ"ש ארכה של יומיים; כחול לבן: נתניהו נבחר ע"י העם

לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט ביקש מבג"ץ ארכה להגיש את עמדתו, נענה שופט בית המשפט העליון יצחק עמית לבקשתו.

מנדלבליט ביקש להגיש את עמדתו בעתירות נגד הרכבת הממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. העותרים טוענים כי אין לאפשר לנתניהו להרכיב ממשלה, נוכח האישומים שהוגשו נגדו, וכן נוכח ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לבין כחול לבן.

לפי החלטתו של עמית, על היועמ"ש להגיש את עמדתו בנושא עד ליום חמישי הקרוב בשעה 14:00. בעתירות הקודמות שהוגשו בנושא נמנע היועמ"ש מלחוות את דעתו בסוגיית הרכבת הממשלה על ידי נאשם בעבירות שיש עמן קלון.

העתירה הוגשה על ידי, התנועה לאיכות השלטון, סיעת יש עתיד-תלם, משמר הדמוקרטיה, עמותת חוזה חדש, התנועה לטוהר המידות, התנועה לדמוקרטיה מתקדמת וד"ר ארנה ברי ועוד 122 אישי ציבור שמייצגת עו"ד דפנה הולץ-לכנר.

מוקדם יותר הבוקר (שלישי) הוגשו תגובותיהם של סיעת הליכוד, כחול לבן, יש עתיד ורה"מ נתניהו. בתגובה מטעמו של נתניהו נכתב: "העותרים אינם מסתפקים בדרישתם חסרת הבסיס ובהתנשאות שאין כדוגמתה. מתוך התעלמות מחזקת החפות העומדת לכל אדם, הם מעזים לטעון שהצבעת הבוחר איננה משקפת את רצונו האמיתי וכי יש לתת משמעות משפטית לכך שההצבעה איננה מבטאת רצון חופשי. עם כל הכבוד לאזרחים ה'בכירים', במדינת ישראל לא התקבל שלטון האליטות של אפלטון וקולו של כל אחד מהם בבחירות שווה לקולו של כל אזרח אחר, שהבין בדיוק עבור מי ועבור מה הוא מצביע".

בתגובה מטעם סיעת הליכוד נכתב כי "בקשתם של העותרים למנוע מהכנסת להביע אמון בממשלה, שבראשה יכהן כראש ממשלה חבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכב הממשלה, בשל הסיבה שנגד אותו ח"כ תלויים ועומדים כתבי אישום בעבירות שיש עמן קלון, חייבת להסתמך על הוראה חוקתית מפורשת".

בנושא ההסכם הקואליציוני טענו בליכוד: "לפי הפסיקה, היקף התערבותו של ביהמ"ש בהסכמים קואליציוניים מצומצם לנסיבות מיוחדות שאינן מתקיימות במקרה שלפנינו".

למרות שבמהלך כל הקמפיין בבחירות טענו בכחול לבן בתוקף כי אדם החשוד בפלילים אינו יכול לכהן כראש הממשלה עם זאת בתגובה לבג"ץ הם כתבו בפלפול משפטי: "חוק יסוד: הממשלה מתייחס למצבים שבהם פוקעת כהונתו של רה"מ מחמת עבירה. אפשרות אחת היא כאשר לאחר הרשעתו של רה"מ בעבירה שיש עמה קלון, הכנסת מחליטה להדיח את רה"מ ברוב חבריה, ואילו האפשרות השנייה היא כאשר פסק הדין נגד רה"מ הופך להיות סופי.

"בכל אחד מהמצבים, פקיעת הכהונה משמעותה כי הממשלה התפטרה. בעוד שלגבי המועד שבו פוקעת כהונתו של רה"מ מחמת עבירה, בחר המחוקק לקבוע את עמדתו המפורשת, הרי שלגבי ההיבטים הפליליים ביחס לתנאי הכשירות לצורך הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ, בחר המחוקק שלא להביע את עמדתו המפרות במסגרת חוק יסוד: הממשלה".

מנגד, בתגובת סיעת יש עתיד-תלם לבג"ץ נטען כי "במדינת ישראל נהוגה שיטת משטר המבוססת על דמוקרטיה פרלמנטרית והבחירות נערכות לרשימות ולא למועמדים ספציפיים". כן נטען כי "נקודת המוצא לדיון בעתירות היא קביעה לפיה קיימת מניעה להמליץ או להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שאינה מאיינת את זכות הציבור לבחור את מנהגיו. זאת משום שראש הממשלה אינו נבחר ישירות על ידי הציבור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!