הח"כ החרדי מתעקש לראות באור חיובי את משבר הקורונה

בימים אלו מדינת ישראל מתמודדת עם משבר גדול שאינו מוכר דיו לאנושות כולה, אשר עד לפני מספר חודשים לא ידעה על קיומו ולא נערכה להגנה מפניו.

בסייעתא דשמיא קברניטי המדינה היו בין הראשונים לזהות את משמעות ההתמודדות ומתוך תחושת אחריות וערבות לגורלה של נפש, ביצעו צעדים אקטיביים בהדרגה, החל ממניעת התקהלויות, צמצום וסגירת מוסדות החינוך ובתי הכנסת עד לסגר מוחלט בו כל משפחה גרעינית מכונסת בתוך קירות ביתה, גם בימי חג הפסח חג החירות ואף ביום העצמאות המתקרב ובא.

צעדים אלו ביטלו בבת אחת את היציאות והבילויים, את חוויות הקניות הישראלית אשר מידי שנה מתעצמת בפרט בערבי חגים ומועדים טובים, את כל ביקורי החג בין בני משפחה, חברים ומכרים, משוט בארץ ומהתהלך בה אשר נהגו לפקוד את כל אתרי הטבע בימי חול המועד ובפרט כאשר עולה הכינרת על גדותיה, במחזה מרהיב אשר לא נראה שנים בארצנו המקסימה.

לרגע, כל זה נעצר וכל אחד מוצא עצמו מכונס בתוך ד' אמותיו יחד עם רעייתו ויוצאי חלציו, כאשר לא קיימת האפשרות להתפלל במנין, בקושי מותרת יציאה למקומות עבודה ורק חיוניים, קניות במידה ובמשורה ובשעות מסוימות עם תנאי הגבלה של חבישת מסכות, כפפות ומספר קונים מדויק בכל רגע בחנויות המזון. האמת כבר לא עושה חשק לצאת.

המשבר הכלכלי, בו יותר ממיליון אזרחים איבדו ברגע את מקור פרנסתם, וכעת נדרשים לדרוש תשלום מהביטוח לאומי, אשר מעמיד רק כיסוי חלקי בהשוואה למשכורת החודשית הקבועה, כאשר מאידך גיסא הוצאות הקבועות לא רק שאינן מתגמדות אדרבא בשל שהיית בני הבית יחד תחת קורת גג אחד נדרש כל משק בית להנעים את השהות המשפחתית יחד 24/7 כבר מספר שבועות וזה כמובן עולה כסף לא קטן.

ניתן ליפול חלילה לייאוש מן החשש כי לא נראית תקווה באופק, המשבר הכלכלי משמעותי ומחלחל חשש כי מדינת ישראל ח"ו לא תצליח לעמוד בו.
אולם, לא ניתן להתעלם מאותם רגעים יפים אותן "העניקה" לנו הקורונה, שלא מרצוננו נדרשנו להתכנס באמצע מרוץ החיים איש איש למשפחתו ובני ביתו.

לפתע נתגלה לנו, כמה זמן איכות החמצנו מילדנו, כאשר דווקא מתוך ההתכנסות נתגלו כוחות חדשים בכל ילד, הצלחנו לעצור ולהקשיב בנחת לילדתנו הקטנה המשיחה לפי תומה על געגועיה לגן הילדים, חלק מאיתנו הצליחו לבשל ארוחת צהרים לכל בני הבית, כאשר לא חשבו לרגע שאב המשפחה יודע לבשל.

הרכב הדומם בחניית הבית אילץ אותנו לייצר פעילות משפחתית חוויתית, כדוגמת משחקי חברה, פעילות ספורט מאולתרת במגבלת ההנחיות ופתאום אנו נעצרים לשמע חתונה מצומצמת הנערכת ברחובה של עיר עם 10 מוזמנים המבקשים לשמח חתן וכלה ולסייע בהקמת בית יהודי בישראל... ממש כמו בסיפורים אותם שמענו מהדורות הקודמים.

נגיף הקורונה גרם לכולנו בעל כורחנו לעצור את מרוץ החיים ולהתחיל להעריך מחדש את משמעות החיים, משמעות הוויתור על אילוצים קבועים לטובת שמירה על בריאות הגוף ובהגנה על החברה כולה.

דווקא ברגעי משבר אלו הצליחו עם ישראל לגלות את המכנה המשותף הנוגע לכולנו באחריות סולידרית, במחווה ועזרה איש לרעהו, בהושטת יד מאחד לחבירו למרות "הניגודים" הגדולים בין הצדדים בחיי היומ-יום, מרנין לראות רגע בו פוצחים יחד תושבי בני ברק עם חיילי צה"ל באמירת מה נשתנה, או תושב אשדוד המשמש לפה ושליח ציבור באמירת הלל לרובע שלם בליל חג הפסח.

מציאות ההגבלה, הפעילה אלפי מתנדבים אשר עברו מדלת לדלת, בדאגה לשלומם וביטחונם של האוכלוסייה המבוגרת, קופאי בסופר יוחננוף בעל לב רחום אשר לא היסס לרגע ושילם את ההשלמה לסל קניות עבור משפחה שחשבה לוותר על מוצרים בסיסים, ואף הירתמות של הציבור הישראלי לסייע לבעלי העסקים הנאנקים עם המשבר הכלכלית

עם ישראל בתפארתו

דווקא בימים אלו לאחר שנה ויותר בהם עברנו מסע פילוג בדמות שלש מערכות בחירות, אנו מחויבים להדק ולחבר את כל חלקי החברה הישראלית, אשר נתגלה בשיא יופייה במשבר הנוכחי, להעצים ולמשוך את כמה שניתן את החיבור והדבק המחבר אותנו לעם ישראל חי וקיים
בדרך לימי חג מתן תורה עליו נאמר ויחן שם ישראל נגד ההר – כאיש בלב אחד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!