אבל בחב"ד: הרב שווי זצ"ל הלך לעולמו מקורונה

הרב שווי גדל ברוסיה הסובייטית, שם איבד את אביו בגיל צעיר. הוא קיבל את הסמכתו הרבנית מאת הרב אריה לייב קרמר, אחד מרבני חב"ד לשעבר של ישיבת חב"ד במונטריאול שבקנדה.

לאחר פטירתו של הרב מרלו זצ"ל, הרב שווי התמודד על תפקידו ללא התנגדות מצד אף אחד, ונבחר לכהן עם הרב אוסדובה בבית הדין של חב"ד.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו ההורים של הרב יעקב עם ילדיהם לכפר קטן ליד בוכרה, עיר קרובה לאוזבקיסטן.

תלאות המלחמה הביאו לפטירתו של האב, יעקב נשלח ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בסמרקנד. שם, למרות שחי בעוני, הצטיין בלימודו ועלה במעלות התורה.

כאשר נשלח על ידי אמו לישיבה, היא הבטיחה לו שתבקר אותו. שנה לאחר מכן, כשהגיעה ברכבת ללא הודעה מוקדמת, היא מצאה אותו מחכה בתחנה. "איך ידעת שאני בא?" היא שאלה. "הבטחת לבוא, כך שכל יום כשהרכבת הגיעה, עמדתי כאן וחיכיתי", ענה.

הוא עזב את ברית המועצות כחלק מ"הבריחה הגדולה" של 350 משפחות חסידי חב"ד שהשתמשו בתעודות של המשטרה המזויפות בשנת 1946 ו-1947. המשיך את לימודיו בישיבה שנפתחה בפוקינג - עיירה גרמנית שבה היה מחנה העקורים השני בגודלו במדינה.

לימים למד בישיבות חב"ד בצרפת ובמונטריאול, במהלכן קיבל הוראות נדירות מהרבי מחב"ד, להתפלל בריכוז ובאורך. כשהוא ציין פעם שקשה לו לעשות זאת בכל שבת, הרבי הציע לו לעשות הפסקה בין שחרית למוסף, ולהמשיך בזה. משם הגיע לקראון הייטס.

בתפקידו היה הרב שווי נואם קבוע באירועים וחגיגות קהילתיות. לקח תפקיד פעיל ביישוב סכסוכים, והוציא פסקי דין הלכתיים כמו, לא לשתות מי ברז בניו יורק או לאכול תותים בגלל החרקים שעשויים להימצא בהם.

הרב שווי התנגד להקמת העירוב בקראון הייטס וקבע כי השכונה נחשבת לנחלת הכלל (רשות הרבים) על פי התורה. הוא גם קבע פעם שחנות בבעלות יהודית ששכחה למכור שנה אחת את החמץ שלה - נכללת במכירה הכללית שלו מכיוון שהם עשו זאת מדי שנה.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!