מגפת הקורונה מהווה כוח עליון? עוה"ד עונה על השאלות החשובות
עו"ד גיל גולן, יועץ לחה"כ ינון אזולאי, כותב טור משפטי מיוחד לימי הקורונה עבור גולשי 'בחדרי חרדים' • במאמר הוא מתייחס לשלל השאלות המשפטיות שעולות בעקבות משבר הקורונה שהופיע במפתיע • האם מבחינה משפטית המגיפה נחשבת לכח עליון? האם ניתן להתייחס למגפת הקורונה כדבר צפוי שצדדים שחתמו על חוזה יכלו לשער שיקרה?
- עו"ד גיל גולן
- כ"ח ניסן התש"פ
- 3 תגובות
מגיפת הקורונה שמכה בנו בימים אלו באה עלינו בהפתעה וכך גם על עולם המשפט, עו"ד גיל גולן, יועץ לח"כ ינון אזולאי, מתייחס למספר סוגיות משפטיות הקשורות בנגיף.
האם הקורונה יכולה לשמש כעילה לשחרור מהתקשרות חוזית מחייבת?
ישנו כלל בחוזים כי "חוזים יש לקיים". אלא שבימים אלה, לא ניתן שלא לתהות מהן ההשלכות של התפשטות הנגיף על התחייבויות חוזיות, כאשר ההשלכות צפויות ליצור מצב שבו התחייבויות חוזיות רבות לא יבוצעו – שאלה שמעסיקה רבים שחתמו על חוזה בתקופה הקורונה ואף לפניה.
האם מגפת הקורונה מהווה כוח עליון?
כמעט כל מי שחתם אי פעם על חוזה מכיר את סעיפי ה"כח העליון" על ניסוחיהם השונים. בהערכה זהירה, ניתן לומר כי רובם של סעיפים אלה אינם כוללים התייחסות מפורשת למחלות ומגפות.
במקרה כזה, יידרש בית המשפט לקבוע, אם כוונת הצדדים הייתה להעניק פטור למי שמפר את החוזה בנסיבות של מגפה מהסוג שאנו חווים כעת. לעתים בתי המשפט הפנו, במצבים שכאלה, לדיני הסיכול הכלליים של חוזים.
מה קובע החוק?
סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 שעניינו "פטור בשל אונס או סיכול החוזה") קובע, כדלקמן:
"אם היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".
על פי סעיף זה, תנאי עיקרי לתחולת הפטור הוא שהאירוע המסכל לא היה צפוי ("לא היה עליו לראותו מראש") תנאי זה מכונה בספרות המשפטית 'מבחן הצפיות'.
מדיניות בתי המשפט
עד היום, במרבית המקרים בתי המשפט בישראל נהגו בגישה מצמצמת לגבי טענת הסיכול. כלומר, צד שהפר חוזה בנסיבות שלכאורה לא היו בשליטתו, חויב בפיצויים כלפי הנפגע. הגישה הרווחת בפסיקה היא, כי כמעט "הכול צפוי".
כך למשל, בע"א 715/78 כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ, דחה בית המשפט העליון תביעה שעסקה בביטול חוזה עקב פרוץ מלחמת יום כיפור, וקבע כי כל עוד בין ישראל לשכונותיה לא שורר שלום, אנו מצויים במצב סכנה תמידי לפרוץ מלחמה, והגם שאותה מלחמה פרצה בהפתעה, הרי "שבענייני מלחמה הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל".
אמנם בשנים האחרונות מסתמנת גישה מרוככת יותר, כמו למשל בע"א 6328/97 רגב נ' משרד הביטחון שנפסק בו שעל אף שפריצת מלחמה היא למרבה הצער אירוע צפוי בישראל, אין זה אומר שהשפעתו של אירוע מעין זה על החוזה המדובר היא בהכרח צפויה לצד החייב בחוזה. לצערנו, מלחמה בישראל היא כמעט תמיד אפשרות צפויה.
האם מגפת הקורונה נחשב לדבר צפוי?
האם ניתן להתייחס למגפת הקורונה כדבר צפוי שצדדים שחתמו על חוזה יכלו לשער שיקרה?
מגפה ככלל איננה נחשבת לדבר בלתי צפוי (בעשור האחרון הכריז ארגון הבריאות העולמי מס' פעמים על 'מגפה עולמית'). עם זאת, אין ספק שאנו מתמודדים עם מגפה שלא חווינו כמותה במאה השנים האחרונות, ולכן לא מן הנמנע לטעון כי בהקשר התפשטות נגיף הקורונה תהא זו טענה טובה כי הצדדים לא צפו את עוצמתה והתמשכותה של המגפה, את השפעתה החריפה והממושכת על המשק וכן את הצעדים המשמעותיים שננקטו על-ידי הרשויות כדי להתמודד עם המאורע.
בצד דין הסיכול, אזכיר את חובת תום לב. עיקרון תום הלב שולל עמידה דווקנית על זכות חוזית תוך התעלמות משינוי נסיבות דרמטי ועשוי לחייב, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, לבצע התאמות של החוזה לנסיבות החדשות. עניין זה יכול לבא לידי ביטוי כאשר צד לחוזה אינו יכול למלא באופן זמני את ההתחייבויות שלו בחוזה? נניח, בגלל שהוא בבידוד בזמן המגפה.
בתי המשפט ביצעו לא פעם התאמות של חוזים מכוח עיקרון תום-הלב. אולם גם גישה זו איננה חפה מקשיים. כפייה על צד לחוזה לקיים את התחייבויותיו באופן שונה ממה שהוסכם בעת כריתת החוזה, היא צעד מרחיק לכת שיש בו כדי לפגוע בחופש החוזים, ועל כן מחייב זהירות רבה. סביר, שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בגישת תום-הלב - אם ההתאמה הנדרשת משנה את מהות ההסכם, את תכליתו ואת הגיונו הכלכלי".
לסיכום:
באשר להסכמים שנחתמים היום - בימים כאלו חשוב לפעול בצורה זהירה ונכונה ולדאוג לקיומה של 'התניית כוח עליון' ברורה ומפורשת המתייחסת גם לעניין מגפת הקורונה ו/או כל מגפה שהוכרזה ע"י משרד הבריאות , שעשויה למנוע הליכים משפטיים מיותרים בעתיד, מה שניתן להניח שבעתיד הנראה לעין נהיה עדים לתביעות קורונה מסוגים שונים.
הכותב: עו"ד גיל גולן ויועץ לחה"כ ינון אזולאי.
לשאלות והערות ניתן לפנות במייל: [email protected].
אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות