עדויות מהתופת: "אין משפחה חסידית אחת שהנגיף לא פגע בה"

"אחד האנשים הראשונים עליהם שמע שלום לייפער כי נפטר מנגיף הקורונה היה דודו. ואז חלתה סבתא שלו. כך גם שניים מבני דודיו. ואז נודע לו על כי גם האיש שגר בשכנות לבית ילדותו נפטר ביום שלישי, וביום שישי השכנה בצד השני נפטרה".

כך פותח ה'ניו יורק טיימס' את הכתבה על מגיפת הקורונה, שהפילה חללים רבים ברחבי העולם ובפרט בניו יורק. כל נפטר לווה אל דרכו האחרונה בהלוויה קטנה, עם קומץ אבלים שעמדו במרחק של מטר וחצי זה מזה. "אין אף משפחה חסידית אחת שלא פגע בה הנגיף", אמר שלום לייפר, בן 34 ל'טיימס'. "זו מגיפה בקנה מידה מקראי", הוסיף.

וירוס הנגיף פגע בקהילות החרדיות באזור ניו יורק וניו ג'רזי בצורה הרסנית, ולקח איתו גם מנהיגים גדולים בעלי השפעה, אדמו"רים, ראשי ישיבות, וקרע משפחות רבות. אלפי יהודים ישבו שבעה בשבועות האחרונים. המספרים הרשמיים מדברים על מעל 1,000 נפטרים, והמספרים הלא רשמיים גבוהים הרבה יותר ונעים סביב ה-2,000 נפטרים יהודים.

• מגיפת הקורונה בארה"ב: שלושים נפטרים חרדים בשביעי של פסח

ה'ניו יורק טיימס' מציין כי העיר אינה עוקבת אחר מקרי המוות לפי דת, אולם "כלי התקשורת החסידיים מדווחים כי בערך 700 מאנשי הקהילה באזור ניו יורק מתו מהנגיף". ה'טיימס' פרסם את הקישור של הכתבה שפורסמה ב'בחדרי חרדים' ע"י עבדכם הנאמן וע"י חברי משה ויסברג כמקור מוסמך לדיווח.

ה'טיימס' מציין כי, "קבוצות חסידיות טוענות שהן התכוננו למגיפה, דבר שהתבטא בקבלת החלטות על סגירת בתי ספר וביטול אירועים, ועל ידי הקשבה להוראות של הרשויות הפדרליות. מה שבעצם מביא ההאשמות של הקהילות החרדיות שהן לא קיבלו את המידע המלא".

חלק מהנפטרים החרדים במגיפה. צילום: באדיבות המשפחות

עוד מדווח ה'טיימס' כי מנהיגי הקהילה אומרים ששכונות חסידיות בניו יורק הפכו פגיעות לנגיף בשל מגוון גורמים חברתיים, כולל עוני ומחסור, ובמקרים מסוימים המידע שהגיע אליהם זרם באטיות מידי, כשכבר היה מאוחר לפעול. עוד ציין ה'טיימס' את האופי של החברה החסידית, שלדבריו יש לה חוסר אמון ברשויות.

חוסר אמון זה בא לידי ביטוי בדרכים שגרמו להפצת הנגיף ומשכו את תשומת לבם של אנשי אכיפת החוק אשר נקראו בשבועות האחרונים לפיזור המוני משתתפים באירועים כמו חתונות והלוויות באזורים חסידיים בברוקלין, מדינת ניו יורק וניו ג'רזי.

ה'טיימס' מציין גם כי חגיגות חג הפורים שנפלו ב-10 במרץ השנה, בוטלו על ידי בתי כנסת רבים, אולם קבוצות חסידיות שונות המשיכו כרגיל ובכך נחשפו לנגיף בשיעורים גבוהים.

"לא רק היהודים החרדים, אלא הרבה יהודים לא חרדים הגיבו לרעיון שלא ללכת לבית הכנסת או להתכנס במקום ציבורי בתחושת זעם, מכיוון שזה מיד הזכיר להם זמנים בהם הרדיפה הדתית הביאה לסגירת בתי כנסת", כך אמרה סוזנה השל, פרופסורית ללימודי יהדות במכללת דארטמות', ל'טיימס'.

הטיימס מציין כי התחושה הזאת ניכרה בבורו פארק ובוויליאמסבורג, שם כמה עסקים ומקוואות תלו שלטים שנכתבו ביידיש - שפה שאינה מדוברת הרבה מחוץ לקהילה החסידית - המודיעה על פתיחת המקום, או על הנחייה להשתמש בכניסה שאינה נראית מהרחוב (כניסה צדדית). יצוין כי בן דודה של הפרופסורית הוא האדמו"ר מנובומינסק זצ"ל, שנפטר בשבוע שעבר מנגיף הקורונה.

"בדרך כלל היו כאן עשרות אלפי אנשים", אמרה מלכה פיליפס, תושבת מזרח פארקווי - בקראון הייטס, את הדברים אמרה לגבי כמות המשתתפים בהלווייתו של הרב לייבל גרונר, מזכירו של הרבי מחב"ד. "אנחנו מפסידים דור שלם", אמרה פיליפס.

בתוך כך, מנהיגי הקהילה החסידית מתרוצצים בכל כלי התקשורת וטוענים כי יש עליהם זכוכית מגדלת בגלל שהם חרדים. כמה חסידים שהתראיינו לכתבה ב'טיימס' ביקשו להישאר בעילום שם, תוך שהם מציינים חשש מפני התנכלות מצד אחרים בקהילה אם ידעו מי דיבר בכתבה.

מוטי סליגסון, אחד הדוברים של חב"ד, אמר ל'טיימס' כי, "היו כמה מקרים מאוד מאכזבים ומאוד מצערים, אבל הרוב המכריע של האנשים בשכונות האלה נשאר בבית, כאשר אנשים מפרים את הנחיות הבידוד בקהילות אלה, הם הופכים למוקד תסכול ומביאים לכעס מצד אחרים בקהילה".

בדומה לישראל, המאמצים ליידע את הקהילה על הנחיות לבריאות הציבור עשויים להיות מורכבים בגלל הקפדה על אופי הסיקור, מאחר והחסידים לא מחוברים לאינטרנט. כך גם במהלך התפרצות החצבת בשנה שעברה, שפגעה קשה בקהילות והעמיקה את חוסר האמון שלהן ברשויות המדינה.

לטענת התושבים, הרשויות לא השקיעו מספיק בהסברה לקהילות החרדיות המנותקות מהאינטרנט. מנגד, הרשויות טוענות שהן השקיעו קמפיין בעלות מיליוני דולרים בשפת היידיש בריכוזים החרדיים.

שלום לייפר סיכם את הדברים ל'טיימס' בצורה מעניינת. "הבעיה התחילה כי רבים בקהילות לא מבינים מה זה משבר רפואי נרחב, וכי החומה שיש בין היהודים החסידים והעולם החיצוני שימשה את הקהילה לאורך שנים, עד שהגיעה המגיפה. ואותה תכונה שבתקופות הרגילות הייתה טובה עבורנו, היא כרגע הנפילה שלנו", אמר.

מאיר לאבין מניו יורק אמר ל'טיימס' על הרצון החרדי להגיע לבית הכנסת. "ההגעה שלנו לבית הכנסת משמשת תפקיד חברתי עבור אנשים שיש להם פחות דרכים להתאוורר", הוא אמר. "זה המקום שבו אנו מקבלים את החדשות שלנו ואת המידע שלנו או הבידור שלנו, חיינו לגמרי שונים מהחיים של רוב האנשים. אין לנו הרבה דברים בבית, לדוגמה, אין נטפליקס או טלוויזיה".

מנקודת מבט חסידית הוא אמר, "להישאר בבית כל כך הרבה זמן לא נראה כמו להקריב משהו, אבל לנו החסידים זו הקרבה גדולה. אני לא מתכוון למזער את זה, אבל כמו שאתם יושבים וצופים בנטפליקס, או יושבים לשתות תה. עכשיו תדמיינו אנשים שחיים בדירות קטנות עם משפחות גדולות, שיוצאים לרחוב כדי להתאוורר, ועכשיו זה מאוד קשה לעשות עצירה פתאומית לכולם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!