הקורונה ריפאה את ישראל ממחלת הרקע של הבחירות

חמישה גברים מעונבים נפגשו בבוקרו של 24 בדצמבר 2018, והחליטו ללכת לבחירות. הם ייצגו 61 חברי כנסת וקיוו להגדיל את המספר הזה בבחירות בזק, שבסיומן יישבו שוב בממשלה, ויקדמו את סדר היום הימני והדתי שלהם.

בתום 484 ימים ייפגשו שוב ראשי בלוק הימין בממשלה. שלוש פעמים נכשלו בהשגת רוב בכנסת, ולכן ייאלצו לחלוק את הכוח עם בני גנץ ומעט אנשיו שנותרו. אבל הם השיגו את מה שרצו: ריבונות יש, חוק גיוס כמו שרוצים החרדים יש, ממשלה יש, גם אם בראשותם רק לשנה וחצי. לא ממשלת נתניהו החמישית, אבל לבטח הרביעית וחצי.

לפני שלושה שבועות התייצב נתניהו באולפן חדשות 12 ולראשונה בתולדותיו נקב בתאריך שבו יעזוב את לשכת ראש הממשלה, אם גנץ יצטרף לממשלתו. בזמן אמת הערכנו כאן שזו התבטאות דרמטית, לא בספין. ההערכה הזו נתקלה בלעג וביקורת, כנהוג במקומותינו ובפוזיציות המוכרות. אבל הערב היא אושרה בחתימה על הסכם קואליציוני. מוקדם לדעת אם היא תתקיים בנובמבר 2021, אבל זה היה מה שאפשר את כניסת בני גנץ. החקיקה המסועפת, חסרת התקדים, שמתלווה להסכם, מבטיחה שאם לא יקרה חלילה אסון בריאותי, הוא ייזכר כראש הממשלה ה-13 של ישראל. ציפי לבני, יאיר לפיד, שאול מופז, יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ' ניסו להשיג את התואר הזה, ודווקא הרמטכ"ל הגמלוני, זה שנטען שהוא חסר תבונה פוליטית, יישב שם. השאלה הגדולה: לכמה זמן? גם כך שנה וחצי זו תקופת הכהונה הקצרה בתולדות ישראל, וההסכם מותיר חרך צר שהתקופה תהיה קצרה עוד יותר.

בנימין נתניהו חוזר לבלפור לשנה וחצי אחרונות בזכות בלוק הימין. עליו ניתן לומר שיותר מששמר על הבלוק, שמר הבלוק עליו: מיעוט המנדטים של ימינה בצירוף ריבוי הבכירים שם מאפס את האפשרות שקומץ התיקים יוכל להשביע את רעבונם. רשימת הציונות הדתית תיאלץ כנראה להתחיל את הכהונה באופוזיציה. אם אפשר להעריך בזהירות, בתוך כמה חודשים, כאשר הממשלה תתרחב והריבונות תוחל, ימינה או חלקים ממנה ייכנסו פנימה. ממשלת הקורונה תקצץ באופן חסר תקדים את תקציב המדינה ותרחיב באופן חסר תקדים את גבולותיה. אלה שני המעשים שבזכותם היא תיזכר בהיסטוריה.

המחיר שבו מוקמת הממשלה ה-35 הוא כבד: זו ממשלה מנופחת מדי, מסורבלת מאוד, חסרת תקדים בהיקפה: 52 חברי ממשלה, כולל שרים וסגני שרים ועוד עשרות ח"כים מיותרים בחוק הנורבגי. זו לא תהיה חתונה שמחה, אבל זו תהיה חתונה יקרה מאוד. נדמה שאין שום צורך בחלק מהמשרות האלה, וגם לא במעון לממלא המקום.

484 יום ארך המשבר הפוליטי החריף בתולדות המדינה. הוא היה נקודת השפל העמוקה ביותר של הפוליטיקה הישראלית, והמוצא היחיד היה ההסכם הזה, עתיר הכיבודים והפרות ההבטחות. אחדות היא מה שנחוץ עכשיו לעם, שצריך להירפא כבר ממחלת הרקע הכרונית שליוותה אותו שנה וארבעה חודשים כדי להתמודד עם הקורונה, גם אם המחיר כבד מנשוא. כמו ב"חומות של תקווה", הדרך אל החירות עוברת לפעמים עמוק בתוך הביבים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!