השר לרה"מ: "החזר את הפעילות של המסגרות לגיל הרך"
אופיר אקוניס, שר העבודה והרווחה הממונה על מסגרות הגיל הרך דורש מראש מפלגתו וראש הממשלה להחזיר את הגיל הרך לפעילות כשהוא נציג מתווה מפורט והדרגתי | מדובר בפעוטות עד גיל 3
בהצהרה שנשא אתמול (מוצ"ש) ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא הכריז על חזרה חלקית של המשק לפעילות עד 30%, ופתיחת ענפים שונים כולל פעילות חלקית של התחבורה הציבורית, בעקבות כך פנה שר העבודה והרווחה אופיר אקוניס לראש הממשלה, ראש המל"ל ושר הבריאות והעביר את המלצת משרדו: "המלצתנו היא להחזיר את הפעילות של המסגרות לגיל הרך (עד גיל 3) למען ההורים העובדים".
השר אקוניס אמר כי "בהוראת משרד הבריאות, כלל המעונות והמשפחתונים נסגרו לפני כחודש ימים, וכעת עם חזרתו של המשק לפעילות חלקית, משרד העבודה והרווחה ממליץ על חזרת המעונות לפעילות לפי המודל הבא: משפחתונים - שהינם מסגרות לעד 5 ילדים- יוחזרו לפעילות מלאה. מעונות היום - בשגרה ישנם כ-78 פעוטות במעון המחולקים ל-3 קבוצות, יוחזרו לפעילות במתכונת מצומצמת בשיטת הרוטציה, בדומה למתכונת שתונהג בגנים ובבתי הספר".
עוד אמר, כי "צוותי הטיפול- מעל גיל 65 לא יחזרו לעבודה בשלב הזה ולתגבר את המעונות במידת הצורך בסיוע שירות התעסוקה".
יודגש כי המודל המוצע, מאזן בין החזרת המערכת לשגרה וסיוע להורים העובדים, לבין שמירה על שלומם, בטיחותם והתפתחותן התקינה של הפעוטות וכן לשמירה על בריאותו של הצוות המטפל.
בתוך כך, המלצת משרד העבודה והרווחה מקבלת חיזוק ממסמך שפרסמו חוקרים ממספר אוניברסיטאות, במסמך שהוכן על ידי מספר אנשי צוות של האוניברסיטה העברית, המרכז הרפואי הדסה ואוניברסיטת בן גוריון – עליו חתומים אפידמיולוגים מומחים למחלות זיהומיות, דמוגרפים וסטטיסטיקאים, ביניהם פרופ' רן ניר פז, מומחה למחלות זיהומיות מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה שמוביל את המחקר לגבי התרופה האנטי-ויראלית אביגן ויעילותה בטיפול בחולי הקורונה, וחמישה חוקרים מובילים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית – קובע כי אין הצדקה ממשית לסגירה מוחלטת של בתי הספר, גנים, מעונות היום והמשפחתונים לצורך הגנה בריאותם של הילדים והגנה על בריאותם של יתר חלקי האוכלוסייה.
במסמך שלהם מצביעים המומחים כי המידע שזורם ממגוון מדינות מצביע על כך שהאיום על בריאותם של ילדים הוא קטן מאוד, וכי מהנתונים שנאספו עד כה עולה כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים מגיל שנה ועד 10 שנים הוא נמוך גם כאשר בתי ספר נשארו פתוחים. כך, בישראל, נתוני תחלואה המעודכנים ל-15 באפריל מצביעים על כך שילדים חולים מהווים 5% בלבד מכלל החולים, ונתון זה נכון גם לכלל החולים וגם לחולים במוקד התפרצות ידוע (4.9% באופן כללי, ו- 5.4% בבני ברק).
זאת ועוד, ע"פ החוקרים אין עדויות לכך שילדים הם מאגר ההדבקה המשמעותי ל-covid-19, לא כל שכן שהם "מדביקי-על" כפי שנטען על ידי פרשנים רבים בעת האחרונה. חלקם של הילדים באוכלוסיית ישראל גדול, ולמרות זאת עד היום לא נרשם מוקד הדבקה בכלל המסגרות החינוכיות בישראל לפני סגירתם.
המומחים טוענים שבמציאות הנוכחית בישראל, פתיחת גנים ובתי ספר לילדים עד גיל 9 צריכה להיעשות בצורה זהירה תוך שימוש באמצעי ריחוק חברתי, באזורים שאינם מוקדי התפרצות ושתלווה בניטור קפדני של תחלואה של הילדים, הוריהם ומוריהם. פתיחת אותם מוסדות לימוד חייבת להיעשות לדעתם תוך נקיטת אמצעים שונים בתקופה הראשונה, כמו מדידת חום שגרתית במהלך יום הלימודים, חבישת מסכות, הקפדה יתרה על היגיינה והסבר על חשיבותה, למידה במשמרות (שבוע-שבוע, בשעות שונות וכדומה) או פיצול הכיתות לכיתות הריקות כדי להגדיל את המרחק בין הילדים.
"מכך יתחייבו גם שינויים בהתנהגות בקרב צוות בתי הספר, אך ההכבדה על השגרה תהיה קטנה בהרבה מההכבדה הכרוכה בהמשך המדיניות הנוכחית", מציינים החוקרים במסמך ומוסיפים כי "יש לציין, כי בשלב זה ראוי שהריחוק החברתי בין נכדים וסבים וסבתות יישאר בעינו מפאת הסיכון הגבוה המאפיין את הגיל המבוגר".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות