לראשונה בהיסטוריה: השב"כ עשוי לבלוש אחר חולי נגיף הקורונה

לראשונה בהיסטוריה, ישראל תפעיל את השב"כ על מנת לבלוש ולעקוב אחר חולי קורונה, שלא במסגרת חקירת טרור, כך הודיע אמש (מוצאי שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכבר זכה לביקורות על הפרת הפרטיות.

"קשה לאתר את האויב הזה כי הוא חמקמק, אבל אנחנו יכולים לאתר אותו. קודם כל עלינו לאתר את החולים", אמר אמש (מוצ"ש) ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לתקשורת, עם הסלמת ההגבלות בעקבות המשך התפשטות נגיף הקורונה.

"אנחנו מאתרים, מפעילים את כל האמצעים שבידינו, מחר בממשלה נקבל החלטה על אמצעים טכנולוגיים. אני קיבלתי פנייה ממשרד הבריאות, היא לא פשוטה. אמצעים דיגיטליים שבידינו, שהשתמשנו בהם למאבק בטרור ואני נמנעתי עד היום, ובכל השנים שהייתי ראש ממשלה, להפעיל את האמצעים האלה בתוך הציבור האזרחי. אבל אין ברירה, אנחנו נאבקים עכשיו במלחמה שהיא מחייבת אותנו לנקוט באמצעים מיוחדים", אמר נתניהו.

נתניהו הוסיף, "לצורך הדבר הזה ביקשתי הסכמה של משרד המשפטים לצעדים האלה. הם לא פשוטים, יש בהם פגיעה מסוימת בפרטיות של אותם אנשים שנבדוק עם מי הם באו במגע, גם כחולים, מה קדם לזה, מה בא אחרי זה. זה נותן לנו כלי מאוד מאוד אפקטיבי לאיתור האויב, לאיתור הנגיף, ולנסות לבודד אותו, במקום לבודד את המדינה כולה, דבר שנצטרך לעשות עד שנהיה בטוחים, או לבודד בהיקף הרבה יותר גדול, זה הדרך לקבץ את המאמצים שלנו לאותם נגיפים שאנו מזהים".

מהשב"כ (שירות הביטחון הכללי) נמסר זמן קצר לאחר דברי נתניהו, כי "פניית ראש הממשלה ומשרד הבריאות נבחנת, עם כלל הגורמים הנוגעים בדבר. האפשרות להסתייע ביכולות טכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי, במסגרת המאמץ הלאומי למניעת התפשטות מגיפת הקורונה".

עם זאת, בתגובת השב"כ ל'בחדרי חרדים' ביקשו להדגיש כי, "בכל מקרה אין הכוונה לעשות שימוש ביכולות האמורות לצורך אכיפה או ניטור של הנחיות בידוד", אלא אך ורק לחולי הקורונה שמספרם ממשיך לטפס מעלה.

מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט נמסר, כי היועמ"ש בחן "מספר צעדים שנועדו לסייע לצמצום ולמניעת הדבקה נרחבת ככל הניתן. במסגרת הבחינה המשפטית הוחלט על הטלת מגבלות שונות על האמצעים שיופעלו, לרבות בהיבטים של תקופת הפעלתם, הפיקוח המשפטי על ההפעלה והשימוש הנעשה במידע שנאסף. זאת, במטרה להגיע לנקודת האיזון הנכונה בין האינטרסים החשובים הרלוונטיים. הפעלת האמצעים תובא לאישור הממשלה ובהמשך לכך גם לאישור ועדת הכנסת הרלוונטית".

בתוך כך, ח"כ ניצן הורוביץ הודיע כי פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה דחופה למנוע הפעלת האמצעים הללו ללא פיקוח פרלמנטרי ומשפטי. בפנייתו ליועץ המשפטי, כתב הורוביץ כי "מעקב, איכון, וניתור, של אזרחים, תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות. משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי, אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלה, באופן גורף כלפי המוני אזרחים, ללא פיקוח נאות. כמו כן יש לקבוע כללים ברורים לשימוש במידע המתקבל, ולהגבילו ככל האפשר".

"אני פונה אליך בבקשה דחופה", כתב הורוביץ למנדלבליט, "כי תמנע הפעלת האמצעים הללו בטרם יאושרו ויפוקחו על-ידי ועדה בכנסת. כמו כן יש לקבוע פיקוח צמוד לשימוש באמצעים הללו מטעם גורמים משפטיים בלתי תלויים, ובראשם שופט עליון".

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחסה לנושא ואמרה כי אמנם, "אנו נמצאים במצב חירום, אבל אין זה אומר שמותר להפוך את מדינת ישראל למדינת מעקב. מתוך ההבנה של הצורך ההכרחי לאסוף נתונים ולפרסם אזהרות, חשוב גם לשמור על הזכות לפרטיות של אזרחי ישראל ולהשתמש רק בכלים מידתיים על-ידי הממשלה. קל לפגוע בזכויות, להחזיר את המצב לקדמותו - יהיה קשה הרבה יותר. אנחנו לא ווייטנאם ולא סינגפור, ועל כך גם גאוותנו".

בדבריה ציינה כי איסוף המידע חייב להתבצע תוך נקיטת אמצעי אבטחה ו"עיצוב לפרטיות", שכולל: חובה להודיע לכל אזרח שמתבצע מעקב ספציפי אחר נתוני המיקום שלו או שהוגשה בקשה לקבל נתונים אחרים אודותיו; יצירת מנגנון שקוף לאופן הגשת פנייה מהממשלה לחברות הסלולר; הגדרה מדויקת מי רשאי לגשת למידע שנאסף והתחייבות לשמירה על סודיות המידע ומחיקה של המידע תוך 21 יום; אין לאפשר גישה גורפת לכל שוטר למידע שנאסף או לכל מאגר מידע שלא נמצא בידי המשטרה.

‏יצוין כי השר ישראל כ"ץ אמר הבוקר לאריה גולן ברשת ב' כי, "אם יתברר שהשימוש יוצר קשיים וחששות ופגיעה בצנעת הפרט, אז נוותר על זה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!