מטריד את כולם: האם הסמארטפון מאזין לנו?

כולנו שמענו שהטלפונים שלנו יכולים להאזין לשיחות היום-יום שלנו כדי להפציץ אותנו בפרסומות מותאמות אישית. אך האם יש אמת בדבר? האם אי פעם בדקתם את התיאוריה הזאת ודיברתם על מוצר חסר חשיבות כלשהו, ואז חיכיתם בסבלנות האם באחת הרשתות החברתיות הופיעה פרסומת לאוטם שקיות או לנפה ריחנית שעליה דיברתם? אם הפרסומת מעולם לא הופיעה, סביר להניח שכבר שכחתם מהמבדק. עם זאת, אם היא כן הופיעה, כנראה חשבתם שמכשיר הטלפון שלכם מאזין לכל מילה שלכם ופגע בפרטיות שלכם.

אפשרות ההאזנה (לכאורה) של הרשתות החברתיות עוררה דיונים רבים, ומשתמשים רבים דיווחו על כך שראו פרסומות מותאמות-אישית למוצרים ושירותים יחודיים אליהם לאחר ששוחחו עליהם בשיחת יום-יום רגילה. עם זאת, חשוב לציין שהאזנה כזאת, כך שהמשתמש אינו מודע לה, אינה חוקית ואף קשה לביצוע מצד החברות המפעילות את הרשתות.

לכן החליט ג'ק מור, מומחה אבטחת המידע של ESET לגלות מה משתמשי טוויטר חושבים על הנושא, ויצר סקר שבו שאל את הנשאלים האם הם חושבים שהטלפון או האפליקציות שלהם מאזינות להם. הסקר זכה ל-234 הצבעות, שמתוכן 80% מהמשתתפים טענו שהטלפון שלהם מאזין להם. זוהי תוצאה מאוד מעניינת, במיוחד מכיוון שרוב העוקבים והציוצים-מחדש (שיתופים, retweets) מגיעים מקהילת אבטחת המידע.

בואו נחשוב רגע על מצב בו הרשתות החברתיות אכן היו יכולות להאזין. ראשית, עלינו לשים דעתנו לכך שמצב כזה יהיה סקנדל ענק שרק מחכה להיחשף. ואכן, אם מצב כזה היה נחשף, שירותי הרשתות היו נתבעים באופן חסר-תקדים, מה שעלול לגרום גם לפשיטת רגל שלהם ולהיעלמותם מהמפה.

תוצאות הסקר בטוויטר – 80% מאמינים שהנייד מאזין להם

בואו נדבר רגע על נפח האחסון שנדרש כדי להאזין לשיחות שלנו. אם נרצה להקליט קטע שמע, הקלטה של שיחה כללית תדרוש כ-115 מגה-בייט לשעת דיבור. ניקח בחשבון שביום ממוצע אנחנו ערים כ-15 שעות (הוצאנו מהחשבון את הדיבורים מתוך שינה ואת המחשבות - למרות שזה יכול להיות מעניין מאוד!).

עם זאת, לא כולנו מדברים במשך כל היום, אז בואו ניקח בחשבון רק רבע מהכמות הזאת. אם כן, אנחנו מדברים על 430 מגה-בייט של אודיו לאדם אחד ביום אחד. ברשת אינסטגרם יש 800 מיליון משתמשים, מה שאומר שאם הם יקליטו את השיחות של כל המשתמשים בתוכנה, הם יצטרכו לאחסן כ-344 פטה-בייט (10¹⁵ בייטים) ביום. כדי לשים את הנתונים האלה בקנה-מידה, נציין שכיום מיוצרים בכל רחבי העולם כ-2500 פטה-בייט של נתונים. האם הרשתות החברתיות יוכלו לעבד כמות נתונים כזאת בכל יום, גם אם הנתונים היו מכווצים?

התאוריה הסבירה ביותר אומרת שהרשתות החברתיות לא יוכלו להתמודד עם כמות כזו גדולה של מידע בכל יום, ובוודאי לא לבחון את כל הנתונים האלה ולנצל אותם. הרבה יותר קל לנתח את נתוני המשתמשים בדרכים אחרות ובכך ליצור פרופיל שלהם באמצעות נתונים שכבר נמצאים ברשת. פרופיל מסוג זה יכול לכלול את גילכם (על פי תאריך לידה שהזנתם או על פי תוכנות לניחוש הגיל), מינכם, ניתוח תחומי העניין שלכם על פי תמונה, ניתוח של הכותרות וההאשטגים בפוסטים שאתם מסמנים עליהם "לייק" – אפילו של הזמן שאתם משקיעים בקריאה של כל פוסט, לעומת פוסטים שאתם מדלגים עליהם.

המידע שנאסף מהאלגוריתמים האלה יוכל לקבוע האם אתם בזוגיות, האם אתם עובדים, אם יש לכם חיית מחמד או טלפון, את סגנון הלבוש שלכם, את התחביבים שלכם ואפילו את תחומי העניין העתידיים שלכם – לרשימה הזאת כמעט ואין סוף. הם אפילו מסוגלים לבצע ניחוש די מושכל בנוגע לאופי הרכישה הבאה שלכם, אפילו לפני שחשבתם עליה.

התאוריה בנוגע להאזנות מצד הרשתות החברתיות טוענת שאם אינכם רוצים שהרשתות יאזינו לכם, עליכם לכבות את הרשאת המיקרופון באפליקציה הרלוונטית. אולי הבחנתם בכך שאינסטגרם לא מאפשרת לפרסם סטורי אם המיקרופון כבוי. מכיוון שלא כל כך אכפת לי לוותר על האפשרות הזאת, החלטתי לבחון את התאוריה הזאת.

המבחן: חלק 1

כדי לנסות ולעורר פרסומות מעניינות וכדי להפוך את המבחן למבחן רציני, ג'ק מור השאיר את המיקרופון פועל במשך שבועיים וניהל שיחות אקראיות מאוד (ומצחיקות מאוד) על 3 נושאים אקראיים שלא דיבר עליהם לפני כן:

• כיצד עברתי לטבעונות;
• שרוצה לרכוש נעלי עקב;
• שמעוניין לבנות בריכת שחייה בחצר האחורית שלו.

אלו הפרסומות שקיבל בפועל באינסטגרם:

• משקפות לסנובורד;
• נעליים חסינות מים;
• סקייטבורד חשמלי;
• תרופות נגד שיעול;
• ג'ין;
• מכוניות של פולקסוואגן.

"לא היה לי שום קשר לאוכל טבעוני, לעקבים או לבניית בריכה שחייה בחצר האחורית שלי, שאני כמובן מאוד נרגש לגביה - אני מאוד רוצה לאכול טוסט אבוקדו בבריכה המתנפחת שלי בזמן שאני לובש עקבי גוצ'י" אומר ג'ק מור.

אם כך, נראה שהנושאים עליהם דיבר לא הופיעו כלל בפרסומות שלו, אך עדיין התעניין בפרסומות שכן קיבל. "לא צריך להיות גאון כדי להבין שאני מעוניין במוצרים שצוינו מעלה ושיש סיכוי שארכוש אותם במועד כזה או אחר. מפרופיל האינסטגרם שלי אפשר לגלות בקלות שאני בסוף שנות ה-30 לחיי, איש משפחה שאוהב את השטח ובמיוחד ספורט אקסטרים".

ופה נמצא החלק המעניין ממשיך ג'ק מור. "האם שוחחתי על משהו שקשור לפריטים ברשימה הזו? ייתכן וישנה סיבה טובה להופעתן של כל אחת מהפרסומות האלה, ולכן אני מציג את התיאוריה שלי בנוגע למקורן של חלק מהפרסומות":

משקפות לסנובורד: ציינתי בפני כמה אנשים שאני עוסק בסנובורד, אבל האם האפליקציות הקשיבו לשיחות האלה? לא. אני עוקב אחרי מספר חברות סנובורד, ומסמן "לייק" על הפוסטים שלהן באופן קבוע. נוסף על כך, אני כותב את הבלוג בחודש דצמבר – זמן השיא של ענפי הספורט החורפיים בחצי הכדור הצפוני (אינסטגרם גם יודעים שאני נמצא שם – מתוך נתוני המיקום, הטלפון והכתובת הפיזית שציינתי בפרופיל שלי).

תרופות נגד שיעול – הלכתי להיבדק בדצמבר 2019 ואכן השתעלתי למשך זמן מה, אך הכרתי יותר אנשים שסבלו משיעולים באותה תקופה מאנשים שאינם סובלים, ומכאן אני מגיע למסקנה שזהו זמן השיא גם לפרסומות למוצרים האלה. נוסף על כך, פרסומות לתרופות נגד שיעול הופיעו גם בטלוויזיה באותה התקופה, ואני לא חושב שהפרסומות בטלוויזיה מותאמות לכל מה שאנחנו אומרים ליד הטלפון שלנו. לפחות בינתיים.

מכוניות פולקסוואגן: אני בן 38 עם משפחה של ילדים קטנים שאוהב את השטח. אני מתאים מאוד לנתונים הדמוגרפיים של אדם שירצה מכונית של פולקסוואגן

המבחן: חלק 2

לאחר מכן כיבה ג'ק מור את הרשאת המיקרופון באפליקציית אינסטגרם למשך שבועיים, וקיבל פרסומות מהגורמים הבאים:

• בירת HopHouse;
• תיקים לסנובורד;
• גבינות מסופרמרקט "מוריסון";
• נעלי נייקי;
• שוקולד של קדבורי.

תיקים לסנובורד הם די דומים לפרסומות שראה לפני כן. הפרסומות לבירת HopHouse, לגבינות ולשוקולדים כנראה הופיעו מכיוון שהמבחן התחיל שבועיים לפני חג המולד. הפרסומת לנייקי מעניינת מאוד מכיוון שרכש נעלי נייקי באינטרנט לפני זמן-מה, כך שג'ק מור מאמין שהנתונים שתומכים ברכישה הזאת הגיעו מכמה מכשירים שהוא משתמש בהם ובהם חיפש נעליים של נייקי, כל זאת בזמן שהוא מחובר לפייסבוק.

"מה שאנחנו רואים זה שהחברות האלה יודעות עלינו הרבה. האלגוריתמים שלהן הופכים אותן לחזקות ורווחיות יותר. האלגוריתמים האלה לא נוצרו כדי לחבר בינינו, אלא כדי ליצור רווחים לחברות מסחריות ולהרחיב את קהל הנחשפים אליהן באופן מדויק יותר" מסביר ג'ק מור. "החברות לא רשאיות להאזין לנו ללא ידיעתנו, למרות שהרבה ניסויים בהם אנשים מנסים "להוכיח" שהן עושות את זה עשויים לגרום לנו להאמין שזה נכון. חלק מהאנשים טוענים שזה לא מטריד אותם כלל, אך חלק חושבים שזו הפרה של הפרטיות שלהם. חשוב לציין שאמזון מאפשרת לאנשים לבחור האם הם מעוניינים ששירות אלקסה יאזין לשיחות שלהם כדי להציע להם פרסומות ממוקדות יותר".

מי מחזיק באיזה מידע?

מבחינת ג'ק מור, השאלה הגדולה היא: האם ענקיות המדיה החברתית מסוגלות לקרוא את מה שאנחנו כותבים באפליקציות וואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר ובשיחות הפרטיות באינסטגרם? כל השירותים האלה הם בבעלות פייסבוק, ולכן עולה השאלה: למרות שההודעות המועברות בשירותים האלה מוצפנות כדי למנוע ציתות אליהן מצד גורמי צד-שלישי (כמו גורמי אכיפת חוק או ממשלות סמכותניות), האם עדיין יתכן שמפעילי השירותים הללו יכולים לקרוא את תוכן ההודעות כדי להביא פרסומות ממוקדות יותר למשתמשיהם?

גם אם כן וגם אם לא – האלגוריתמים הייחודיים והאינדיבידואליים שלהם מרשימים מאוד, ואף אחד לא יודע איך הם עובדים או מה הם באמת יודעים עלינו חוץ מדבר אחד – הם אוספים המון מידע רלוונטי ומותאם אישית שמצומד לכל משתמש באופן פרטי, והמידע הזה שווה להם מיליוני דולרים.

זכרו – אם אתם מקבלים את כל המוצרים האלה בחינם, כנראה אתם המוצר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!