עמית סגל: הנוקאאוט של נתניהו לישראל הראשונה

בבוקר שאחרי התוצאות הדרמטיות, פרשן חדשות 12 עמית סגל מביא קווים לדמותו של הניצחון ההיסטורי שרשם אמש בנימין נתניהו. מעבר לעלייה הדרמטית במצביעי הליכוד - שמתרגמת להצבעת חוסר אמון במערכות התקשורת והמשפט בישראל, נתניהו צריך להקים ממשלה וההבדל בין 58 ל-60 מנדטים לגוש הימין, הוא מכריע.

"בנימין נתניהו רשם הלילה הישג עצום" פותח סגל. "אבל האם הוא גם ניצח? בפוליטיקה הישראלית, ניצחון פירושו אחד: השבעת ממשלה. אבל גם אחרי מסע בחירות מזהיר וספירת שני מיליון קולות, עדיין מוקדם לדעת אם נתניהו ניצח, או נגרר שוב לתיקו רב נפגעים. למרבה הבלהה" מבהיר סגל, "גם האפשרות לבחירות מוקדמות לא ירדה סופית מהשולחן. רק בעוד ימים ארוכים, אחרי שייספר אחרון קולות מבודדי הקורונה, נדע אם חגיגות הניצחון בליכוד ודמעות התבוסה בכחול לבן לא היו מוקדמות מדי".

פרשן חדשות 12 מסביר את ההבדל בגודל הגוש, דבר שיכול להיות מוכרע בקולות בודדים: "המתמטיקה פשוטה: עם 61 מנדטים נתניהו ישביע ממשלה ימין מהירה. 60 מנדטים יעניקו לו אפשרות סבירה מאוד לממשלה כזו. ב-59 העניינים מתחילים להסתבך: יש רוב בכנסת שרוצה בשיגורו הביתה. 58 גם פותחים פתח לממשלת מיעוט או חקיקת חוק יסוד נגדו. והכל יוכרע אולי על כמה עשרות קולות".

מעבר לכך טוען סגל, "הזינוק הדרמטי של הליכוד הוא הבעת אי אמון בסדר היום התקשורתי והמשפטי, בישראל הראשונה, החילונית. נתניהו שנגרר מופתע והמום לבחירות השניות על דת ומדינה מיקד את הבחירות בשני נושאים: תכנית המאה חשפה את היעדר האידיאולוגיה של כחול לבן, וקמפיין "בלי טיבי אין לגנץ ממשלה" חשף את היעדר הקואליציה שלה. הגמגומים הויראליים של גנץ היו סמל לגמגומים הקשים של מפלגתו. שוב הוכח הלילה: רק לא ביבי זו לא אידיאולוגיה".

כחול לבן סיימה את דרכה?

בהקשר ליריבתו הקשה של נתניהו כותב סגל, כי "כחול לבן ספגה סנוקרת אחר סנוקרת. בסלידתה מנתניהו היא הביאה לבחירות שבהן במקום לדהור לניצחון בטוח הוכתה קשות בידי הליכוד מימין והמשותפת משמאל. הפסילה המוחלטת, הדתית, של נתניהו, הובילה אותה לאובדן תואר המפלגה הגדולה, איבוד המומנטום ותבוסה מהדהדת במה שקרא גנץ "הרוב הציוני". ברירת ספטמבר חוזרת אליה עכשיו במלוא עוצמתה: האם להצטרף לנתניהו ולשים קץ לסאגה הנוראה או ללכת לעוד בחירות בתנאים קשים. חילופי ההאשמות החלו בכחול לבן חצי שעה אחרי המדגמים, וכך גם הפערים במסר. יעלון אמר שלא יצטרף ל"נאשם המסית", אך גנץ בנאומו סירב לפסול את נתניהו. מחיר ההצטרפות לנתניהו, ייאמר כבר עכשיו, הוא פירוק כחול לבן. ואיש המפתח שם - גבי אשכנזי".

הערבים נוהרים לקלפיות

מוקד נוסף אליו מפנה סגל את אור הזרקורים, הוא הגידול הדרמטי באחוזי ההצבעה של המגזר הערבי: "הזינוק של הרשימה המשותפת משנה סדרי עולם. הציבור העני ביותר בישראל מצביע עכשיו כמעט באותו שיעור כמו הציבור היהודי" מבחינה סוציולוגית מבהיר סגל, מדובר ב"תופעה חריגה בממדים בינלאומיים. בתוך שנה זינק שם שיעור ההצבעה בארבעים אחוז, והביא את המשותפת למספר שיכול למנוע מנתניהו הקמת ממשלה. הציבור הערבי צמא להשפעה, ובהתנהלות סבירה יכול גם להצביע למפלגות אחרות. מה שחוסם אותו מהצטרפות לממשלה הוא האלמנטים הלאומניים, תומכי הטרור ברשימה".

כשלון ה"רק לא ביבי"; כך חוסלו 3 מפלגות היסטוריות

"המאבק האלים, הייצרי, בין שתי הדתות בישראל – רק ביבי ורק לא ביבי" כותב סגל, "חיסל הלילה סופית שלוש מפלגות היסטוריות שהולכות איתנו עוד לפני קום המדינה: מפלגת העבודה תיוצג בידי 3 ח"כים בלבד, מרצ בידי 2, המפד"ל בידי אחד. דרמות הפילוגים, החיבורים והמיתוגים מחדש בשני הציבורים המפונקים ביותר בישראל – השמאל הציוני והציונות הדתית –חדלה מלעניין את הציבור. אם יהיו חלילה בחירות במהרה, וגם אם תתקיימנה במועד הקבוע, המסר ברור: הבית הפוליטי של הסרוגים הוא בליכוד, והשמאל הסוציאל-דמוקרטי תומך שתי המדינות יצטרך להפוך לאגף במרכז הישראלי. נפתלי בנט החבול ממתין בנשימה עצורה ל-61, שכן כל מספר פחות מכך מקרב את סילוקו ממשרד הביטחון. ומה יעשה אביגדור ליברמן? הוא שרד עם תוצאה סבירה בהחלט, אבל דרכו לממשלה חסומה. אם יעמוד בכל הבטחותיו, הוא יישאר מחוץ לכל ממשלה. גם גורלו הפוליטי תלוי בשאלה אחת 61, כן או לא".

לאחות את הקרעים; "אין מנדטים למלחמות מיותרות"

האחריות הלאומית: בפני הפוליטיקאים הישראלים עומדות עכשיו שתי ברירות: לעסוק במלאכה מאוסה של גניבת ח"כים, עריקות ושוחד פוליטי, או ללכת בבלוקים חזקים שיעניקו לישראל ממשלה יציבה וחזקה של רובו המוחלט של הציבור בישראל. למדינה הזו, שנקרעת כבר שנה, אין מנדטים למלחמות מיותרות. מול האתגר הבריאותי הענק, האתגר הכלכלי העצום וההזדמנות המדינית היחידה בדורה, הכי טוב אחדות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!