עמית סגל: זו הסיבה שבנט שומע חרפתו ואינו משיב
בטורו השבועי מסביר הפרשן עמית סגל את מה שעומד לדעתו מאחורי החתימה על הסכם נאמנות לנתניהו של חברי גוש הימין. לטענת סגל, קיימת חשדנות רבה בין החרדים למפלגות הציונות הדתית שמי מהם ביום סגריר יחבור לבני גנץ
- יחיאל גלאי
- כ"ו שבט התש"פ
- 6 תגובות
פרשן החדשות עמית סגל מסביר בטורו השבועי בעיתון 'ידיעות אחרונות' מה עומד מאחורי מסמך הנאמנות המחודש לנתניהו עליו חתמו ראשי מפלגות הימין. לדברי סגל, קיימת חשדנות רבה בין החרדים לאנשי הציונות הדתית כששני הצדדים חושדים האחד בשני שביום סגריר יחברו לממשלה בראשות בני גנץ.
"מה עומד מאחורי החתימה על הצהרת בלפור המחודשת? ההתחייבות של חברי בלוק הימין ללכת עם נתניהו ובשום פנים ואופן לא לתמוך בממשלה של
גנץ או של בכיר אחר בליכוד נולדה מחשדנות הדדית ופחד גדול" טוען סגל בטורו.
"נתחיל דווקא בפחד" מנמק סגל "רשימת ימינה ניצבת עשרה ימים לפני הבחירות על שבעה מנדטים בלבד. במונחים של הפיחות הזוחל שמאפיין אותה בקמפיינים, זה אומר שישה בלבד ביום הבחירות". בעיה נוספת שעומדת בפני ימינה מסביר סגל, היא "החמיצות בעקבות האופן המביך שבו הורכבה הרשימה התחברה להזדהות עם נתניהו, והתוצאה היא סכנה גדולה לשר הביטחון ורשימתו".
לטענת סגל, שר הביטחון למד במערכות הבחירות האחרונות שתגובה שלו להאשמות של נתניהו עולה לו ביוקר: "בנט של פעם היה משיב להאשמות נתניהו במתקפה משלו, אבל הוא למד שהאסטרטגיה היעילה היא הפוכה, לשמוע חרפתו ולא להשיב. אם ישתלח בנתניהו יאבד עוד מנדטים. על כן הוא משיב לסדיזם במה שמבחוץ נראה כמזוכיזם".
סגל טוען, שחשדנות רבה בתוך גוש הימין הובילה לחתימה על הסכם הנאמנות המחודש: "החשדנות היא סיפור מעניין יותר. החרדים חושדים בדתיים־לאומיים שהם רק מחכים להזדמנות הראשונה ללכת עם גנץ, ולהפך. הסיבה לכך היא מה שקרה בסתיו האחרון: שליחים ממפלגות הציונות הדתית שוגרו, שוב ושוב, אל ש"ס ויהדות התורה להתעניין באפשרות ללכת יחד, הבלוק שבתוך הבלוק, אל קואליציית גנץ".
כשדרעי החתים על נאמנות מחודשת" מנמק סגל, "הוא ביקש למנוע את החשש שכך יקרה גם אחרי הבחירות הקרובות. אבל הגישושים האינטנסיביים האלה" טוען סגל בהיגיון רב, "דווקא אמורים להרגיע את חשדנותו, לא לטפח אותה. הם מלמדים שאף סיעה בימין לא מעיזה להיכנס לבד לקואליציה שכוללת את מרצ, העבודה ולפיד וזקוקה לסיוע המשותפת מבחוץ" כיוון שאם ינהגו כך, "בנט ושקד יודעים שהם יימחקו בו במקום. ליצמן וגפני לא יסייעו לשני אויביהם - לפיד וליברמן - להפוך לשרים בכירים. ואילו דרעי עוד סוחב את טראומת החבירה לממשלת רבין ב־1992".
"דרעי משוכנע עד היום" מסביר סגל "שכל צרותיו הפליליות התרגשו עליו כעונש משמיים על שהמרה את פי הרב שך וחבר לקואליציה עם שולמית אלוני. וכדי להיות בטוחים שלא יישארו באופוזיציה, אחת לאיזה זמן מוגבל הם מושיטים זה לזה מסמכים לחתימה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות