י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024
ומה הסיפור שמאחורי הלחן

מוטי שטיינמץ בסינגל ראשון מתוך הפרויקט החדש

אחרי תקופה ארוכה של שקט תעשייתי, אמן הרגש החסידי מוטי שטיינמץ מגיש סינגל חדש מתוך פרויקט עליו הוא עובד בימים אלה - הלחנים העתיקים עליהם גדל. שטיינמץ מגיש כעת לחן של החסיד הר"ר יענקל טולכאנער, שייכלל באלבום הייחודי | על העיבוד המופלא הופקדו הצמד אלי קליין ואיצי ברי

מוטי שטיינמץ בסינגל ראשון מתוך הפרויקט החדש
מוטי שטיינמץ צילום: קובי הר צבי

ואמר ביום ההוא - מוטי שטיינמץ

מוטי שטיינמץ מספר על מאחורי הקלעי של הלחן המוגש: "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה קיווינו לו ויושיענו זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו".

ביושבי עם ידידי זאבי סורסקי,שמעתיו מפזם לעצמו תנועה משיר שלא הכרתי.

הניגון לא הרפה ממני וביקשתי למוצאו. בחיפושיי אחר מקור השיר הגעתי לגדול הקלידנים החסידי מאיר אדלר ששר לי את הגירסה המלאה מזכרונו. מוטי גולדמן כתב "המבשר", הביא לי את שמו של מלחין השיר- החסיד הסלונימאי החשוב ר' יענקל טולכאנער.

תוך כדי, התוודעתי לסיפור מרטיט מאת הסופר אהרון סורסקי, המספר את סיפורו של השיר.

פורים תש"ג במחיצת האדמו"ר מסלונים.

סיפר אחד מחסידי סלונים בברנוביץ', ר' יעקב לכוביצקי, אשר ניצל בניסי נסים ממלתעות המוות בפולין.

"הייתי יחד עם הרבי,האדמו"ר מסלונים הרב שלמה דוד יהושע וינברג, בקדליצ'ובה במשך כעשרה חודשים. הרבי היה נתון להתעללויות בלתי פוסקות מידי ה'קומנדאנט' ממוצא רוסי, סטפניוק, שלא חדל מלהציק לו. בראותי את פני הרבי לראשונה, נדהמתי והזדעזעתי כולי. כל מוראות החורבן הנורא והאיום, נשתקפו מהן. כפוף ורצוץ, נדכא ונענה, מעוטף במדי ה'קצטניקים' וכולו זועק לרחמי שמים".

"יום יום היה נלקח לעבודת כפייה ביער, לחטוב עצים", המשיך החסיד וסיפר: "פעם פקדו על הרבי להנחית מהלומות מגלב על גבו של יהודי אחר. כאשר העמיד פנים כאילו עושה כמצוותם והניף את המגלב באויר להנחיתו על גבו של האומלל, מבלי לגעת בו – התנפלו עליו הצוררים והפליאו בו את מכותיהם בכפל כפליים, עד שכל גופו נתמלא פצעים וחבורות...".

"בפורים של אותה שנה, שנת תש"ג, שמעתי את קריאת המגילה מפי האדמו"ר, אשר הביא מגילה כשרה מאי שם. בלילה, רקדתי עמו בחשאי,הייתי נרגש כולי. מסביב שוקע הכל והרבי, רוקד ושר: 'ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קיווינו לו ויושיענו, זה ה' קיווינו לו נגילה ונשמחה בישועתו!'".

"למחרת היום נכסף הרבי לרקוד בפומבי, ברייש גלי, ריקוד לכבוד פורים! איך מגשימים כיסוף שכזה בעמק הבכא, כשלמלוא העין נאצים אנטישמיים – אסירים וממונים?". 

"או אז, הבריק במוחו של הרב וינברג רעיון מקורי. הוא פנה אל האסירים הנוצריים, שכניו לצריף ואמר להם: 'הבה ונתחרה בינינו, מי מאתנו מיטיב לרקוד'...".

משפט זה הספיק כדי ליצור את שיתוף הפעולה הנדרש. כהרף עין, נענו הם להזמנתו ופתחו במחול סוער.

כאשר התעייפו וחדלו מן המחול, פנו הם אל הרבי ואמרו לו: 'נו, ועכשיו הפגינו אתם, הז'ידים, את כוחכם'...

"או אז יצא הרבי במחול, מזדקר בבת ראש לאחוריו ומתנשא אל על, עוד ועוד "ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה"...
היה זה ריקוד לכבוד השכינה, ריקוד שביטא יותר מהכל את מהות הפורים: 'להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך!' ".

שטיינמץ מסכם ומספר כי "כל אלה הביאוני להחלטה להקליט בס"ד את השיר המיוחד הזה בהברה סלונימאית ולהכניס שמחה יהודית אמיתית, כזו של קידוש ה' לכל בית לכבוד ימי הפורים הבאים עלינו לטובה. סינגל זה מצטרף לאוסף המיוחד שיצא בעזרת ה' בקרוב והוא כולל בתוכו ניגונים עתיקים עליהם גדלתי ומהם לקוחה השראתי במוזיקה".

קרדיטים:

לחן: החסיד הר"ר יענקל טולכאנער
עיבוד: אלי קליין & איצי ברי
בוזוקי: עמרי זליג
קלרינט: אברהם בלטי
מקהלת ילדים: "שבח" בניצוחו של ר' יוסי גליק
תכנותים קלידים קולות ומיקס: אלי קליין & איצי ברי
הפקה מוזיקלית: בנט הפקות

מוטי שטיינמץ ביום ההוא סינגל חדש

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}