שנתיים אחרי: הירי בבית הספר עדיין מלווה את התלמידה
גם בחלוף שנתיים מהטבח שביצע תלמיד בית ספר בפלורידה, אחת הניצולות עדיין סובלת מהטראומה | רעשים חזקים מכניסים אותה לפאניקה והיא חוששת מפני ירי נוסף
- יענקי פרבר
- כ"ב שבט התש"פ
זו הייתה השנה השנייה של זואי פוקס-סניידר, בזמן שרוצח נכנס לקמפוס שלה בבית הספר התיכון מרגורי סטונמן דאגלס בפלורידה.
הנערה בת ה-17 זוכרת את האזעקה שנשמעה לפני שנתיים ומיהרה לכיוון היציאה עם חברותיה, אך אז נאמר לה לחזור פנימה לתוך המבנה.
לפתע נשמעו יריות, פוקס-סניידר הגיעה למקום מסתור בתוך חדר התקשורת בבית הספר, שם הסתתרה בארון במשך שעתיים וחצי עם תלמידי הכיתה. היא ברחה מהמקום ללא פגע, אך החמוש - תלמיד לשעבר הגיע לנקום על סילוקו מבית הספר, ורצח 14 תלמידים ושלושה מורים לפני שנמלט באחת ממעשי הטבח הקטלניים ביותר באמריקה.
המשך השנה התנהל יחסית בסדר לפוקס-סניידר, מכיוון שהמורים נתנו שיעורי בית מעטים. אבל בשנה שלאחר מכן, כשהשיעורים חזרו לשגרה, היא התקשתה להתמודד. רעשים חזקים הביאו אותה לפאניקה, והיא חששה שמא יתרחש ירי נוסף.
"זה היה פשוט הלם", אמרה פוקס-סניידר לאתר JTA. בבית קפה ליד בית הספר התיכון הישן שלה בפרבר השקט בפורט לאודרדייל. "זה היה כל הזמן במוח שלי".
חמישה מתוך 17 הקורבנות היו יהודים.
הירי בתיכון הביא את תושבי המקום לאור הזרקורים הלאומי. כמה סטודנטים והורים לקורבנות הפכו להיות פעילים בולטים מול מחוקקים לצורך רפורמת נשק, וארגנו הפגנות ומפגשים נגד הקלות בה ניתן להשיג נשק ברחבי ארצות-הברית.
ביניהם פרד גוטנברג ואנדרו פולק, שני אבות יהודים שאיבדו כל אחד בירי. השניים המשיכו להיות פעילים בולטים בצדדים שונים בהיבט הפוליטי.
גוטנברג תומך ברפורמת הנשק ועומד מול הפוליטיקאים הדמוקרטים. מנגד. פולק תומך בנשיא טראמפ וטוען כי שיפור הבטיחות בבית הספר אינו מחייב שינוי חוקי הנשק.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות