אם בישראל של 2020 עיתונאי מושעה - שינוי חייב לחול כאן

תארו לעצמכם שהשעייתו של עיתונאי ימני, שנחשב מבין הבכירים בתקשורת, הייתה קורית לפני כמה עשורים ואף לפני עשור. אינני מטיל ספק בשאלה - האם ימני נורמטיבי היה פוצה פה אלמלא היה מקרה זהה לפני שנים, אלא האם היו בכלל עיתונאים ימניים לפני עשור.

תחושת ההעצמה שהימין מקבל מדי יום עקב הרחבת הקולות הימניים בתקשורת קיימת כבר כמה שנים, אבל אחרי כל החיוביות וההסתכלות הזאת, מתרחש מאורע שממחיש לימין שהוא לא באמת מתעצם. בין אם זה המוטיב המשפטי - בג"ץ נתן אור ירוק ליזבק לרוץ לכנסת, ובין אם זה המוטיב התקשורתי - יעקב אחימאיר, אחד העיתונאים הימניים המרעישים לאורך השנים, סיים את עבודתו בתקשורת. ושלא נדבר על השעייתו של סג"ל. הימין חווה תחושת תסכול מדי כבר תקופה ארוכה.

כאמור, לפני כמה עשורים היו מעט עיתונאים ימניים, ויחד עם זאת, לא היו רשתות חברתיות. אמנם אראל סג"ל הושעה מהתאגיד, וכעת אחד הקולות הימניים היחידים בתאגיד אינו נמצא, אך כיום קיימים גופים שאינם התקשורת הישראלית אשר משפיעים לא פחות. כאשר רוב מכריע ברשתות החברתיות מתנגד בפומבי להשעייתו של אראל, הדבר משפיע עד מאוד. התקשורת בימים אלו היא איננה אך ורק אפיקי החדשות, תחנות הרדיו והעיתונים, אלא היא בנוסף קיימת בציוץ בטוויטר, או בפוסט בפייסבוק.

הערה היפותטית: במידה ויעקב אחימאיר היה מודח מהערוץ הראשון לפני 20 שנה, הימין היה עומד חסר אונים. דא עקא, כיום, התקשורת השתנתה באופן מזערי. מקור ראשון, ערוץ 20, גלי ישראל ועוד מספר כלי תקשורת שאינם מסתירים את דעתם הימנית קיימים במדינתנו, אבל אין שיעור לכך שהרוב המכריע של כלי התקשורת המרכזיים והמרעישים במדינה סובייקטיביים.

לימין בישראל הייתה תחושה שהתקשורת הפכה לאובייקטיבית - התחושה נמצאת כעת בגדר תחושה גרידא. אופייה הסובייקטיבי של התקשורת התמעט עם השנים, אך אם השעייתו של עיתונאי ימני בישראל עקב תעמולת בחירות שנוגדת את דעותיו הפוליטיות של אלדד קובלנץ, מתרחשת בשנת 2020 - משהו משובש. סג"ל מגיש תכנית ברדיו 103fm, הוא הושעה מעבודתו בתחנת הרדיו?

אינני מכליל את התקשורת כולה, אבל אם בישראל של שנת 2020 עיתונאי מושעה עקב עמדותיו - שינוי חייב לחול כאן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!