האברך נשבר והודה: רצחו אותי ואני ממשיך לרצוח אחרים

לפני תקופה קיבלתי שיחת טלפון, על הקו הייתה אישה וכך היא אמרה: "אני לא רוצה להתגרש מבעלי לא רוצה להגיע למקומות כאלו. יש לי גם שישה ילדים, אני יודעת מה זה יעשה לילדים. אבל הגיעו מים עד נפש".

"בעלי הוא איש טוב, אוהב, מכבד, מחמיא. אבל, בערך פעם בחודשיים שלוש, כאשר מרגיז אותו מאוד משהו - נקרא לזה שאני נוגעת לו בנקודות רגישות - הוא לא יצעק, לא יזרוק דברים, הוא פשוט יגיד בשקט מילים כאלו הרסניות שרומסות כל חלק קטן באישיות שלי".

"אחרי ההתקפה הזאת בעלי חוזר לעצמו, הוא מתנצל על סגנון דיבורו וגם אני כביכול ממשיכה כרגיל", היא מספרת וממשיכה "אבל בתוך ליבי השותת דם נפשי נקרעת לגזרים. איך אני יכולה להמשיך את החיים כרגיל כאשר בעלי אומר לי משפטים נוראיים שכאלו כמו: 'את משוגעת', 'את חולת נפש', 'את אפס'?!".

"זה לא משנה שבעלי מדבר אליי הכי יפה שבעולם במשך כל הזמן האחר ומכבד אותי, אבל הפעם הזו, פעם בכמה חודשים, הורגת לי את הנפש. הערתי לבעלי על כך כבר עשרות פעמים והוא באמת מתנצל, אפשר לומר אפילו מעומק ליבו, אבל כל פעם הוא חוזר לסורו".

"אני מודה, אני לא האישה הכי קלה שיש", המשיכה האישה לספר, "אני מודה שיש לי דברים שאני עושה שיכולים להרגיז כל גבר ממוצע. אבל הוא מאבד פרופורציות. לעולם לא אומרים לאדם כאלו משפטים. לא איכפת לי שהוא ישב איתי בשקט, רק אנחנו שנינו לבדנו, והוא יגיד לי מה בדיוק עשיתי לא בסדר ואתנצל לפניו ואפילו אלך לטיפול אם צריך, כדי לשפר את עצמי. אבל לא שיגיד כאלו משפטים הרסניים".

"כל הביטחון העצמי שלי ברצפה אני מרגישה מושפלת ודחויה, אני פשוט מרגישה בדיוק כמו שהוא אומר: 'חתיכת אפס'"., מסכמת האישה בעצב.

קבעתי לו פגישה והוא הגיע. ישבנו התחלנו לדבר, דיברנו על העבר שלו בתור ילד, וכך הוא סיפר: "תשמע, היה לי אבא הכי מקסים שרק יש בעולם, אבא טוב שהעניק לי הכול, אהבתי אותו מאוד. עד שלצערי הרב כשהייתי בגיל תשע עשרה הוא נפטר. זה היה המשבר של חיי, במשך מספר חודשים לא היה יום שלא הייתי בוכה בו. אבל זו בדיוק הייתה הבעיה היה לי רק אבא מקסים, אבל לצערי אימא שלי הייתה אישה כעסנית וביקורתית מאוד".

"זו לא הייתה סתם ביקורת, זו הייתה ביקורת שחותכת את הלב והנשמה", משחזר הבעל בבכי, "בכל פעם כשרק הייתי עושה משהו - אפילו הכי קטן - שהוא לא היה בסדר, אז אימא שלי הייתה צועקת עליי והיא הייתה אומרת משפטים כמו: 'מה ייצא ממך', 'נולדת אפס תישאר אפס', 'אתה כלום', 'אתה חולה נפש'".

"תמיד הייתי בורח לאבא שלי שהיה משתדל לתת לי אהבה ותמיכה. גם אבא שלי חטף מאימא שלי כהוגן כל השנים וכשהוא נפטר נשברתי לגמרי. מי שהיה העוגן שלי כל השנים, זהו, הלך לעולם שכולו טוב ונעלם מבלי שוב. השם ריחם עליי ובגיל צעיר התארסתי עם בחורה טובה ומיוחדת, הייתי מאושר עד לב השמיים, הבטחתי לעצמי שאת מה שאני חוויתי לא אעביר הלאה ח"ו לאשתי ולילדיי".

לדבריו, "אני אדם מאוד חברותי ואיש מצליח, יש לי מספר השקעות של נדל"ן בחוץ לארץ. כספית אני ברוך השם מסודר. אבל יש משהו שלא סיפרתי לאף אדם בעולם לא לאשתי ולא לאף אחד אחר בעולם: נפשי מיוסרת וכואבת, כל חיי אני מרגיש ריק ובודד, אני מרגיש שאני לא שווה כלום. כל מה שאני עושה בחיי אני לא מרגיש עם זה סיפוק, אני מרגיש אפס מאופס. אני מרגיש שאני איש לא טוב כלפי אלוקים, כלפי הילדים שלי. אני אבא רע, בעל רע. אי אפשר להסביר את זה בדיבור מה זה להרגיש אדם אפס, אדם כלום. ובעצם הכול מוסתר באלף כיסויים".

"אז זהו זה, שאני כן מודע לעצמי ותכל'ס אימא שלי צדקה, אני אפס ואני כלום אם אני כך ממשיך לדבר לאשתי כמו שאימא שלי דיברה אליי. נכון, יש לי אישה לא הכי קלה היא לא אישה רעה אבל לפעמים היא יכולה להיות מאוד מאוד מרגיזה. ויכול להיות בעצם שהיא כך מתנהגת בגלל המשפטים שאני מדבר אליה פעם בכמה חודשים, אבל בכל אופן זה לא משנה מי אשם ומי התחיל. אני יודע שיש דרך לטפל בדברים וזו לא הדרך, אבל פעם במספר חודשים אני לא יכול להתאפק ואז אני משחרר את הזעם המוכר והידוע שנמצא בתוכי".

האיש הכיר בבעיה והודה: "לא יעזרו לי אלף תירוצים: 'זה מה שראיתי וכך למדתי', עצם העובדה שאני ממשיך את מסורת אימי זה כבר מעיד על הנפש שלי. רצחו אותי ואני ממשיך לרצוח אחרים", סיכם האברך, כשעיניו העמוקות מעידות על עצב עמוק שחודר לו לעמקי נשמתו המיוסרת.

הייתה זו שיחה ארוכה עם אותו אברך, הסברתי לו שזה לא מעיד כלום על הנפש שלו, על ההתנהגות שלו, ושהוא באמת חווה דברים קשים בחייו ולכן הוא מתנהג איך שהוא מתנהג. זה לא אומר שהוא לא צריך לקחת אחריות ולטפל בעצמו.
האברך עדיין עושה תהליך ובעזרת הבורא יתברך שמו יש שיפור עצום אצלם.

לשנות אדם ששמע מזמן שהוא ילד קטן, מהאדם שהכי צריך לשמור עליו ולהגן עליו, רק משפטים הכי איומים: 'אתה כלום', 'אפס', 'חולה נפש', 'משוגע'. לוקח זמן לנפש להתרפאות מדברים שכאלו.

אני נתקל בבני זוג שאחד מבני הזוג יכול להיות הבן זוג הכי טוב והכי אוהב והכי נחמד אבל כאשר אחד מבני הזוג מדבר את הדיבורים האלו שום דבר לא שווה לבן הזוג השני. גם כאשר תגיד לבן הזוג שלך אלף פעמים: 'אני אוהב אותך', 'אין כמוך בעולם', 'תמיד אני איתך', אבל אפילו תגיד לו פעם בכמה חודשים את המשפטים האלו: 'אתה משוגע', 'אתה חולה נפש', וכו' אלו משפטים שהנפש לא יכולה למחול עליהם גם אם אמרת שאתה סולח, כי אתה לא. זה לוקח זמן עד שהנפש מתרפאת מכאלו משפטים. יש משפטים שלעולם אל תגידו אותם לבני הזוג שלכם כי אחרי שאומרים אותם אין לזה דרך חזרה.

מילים שעדיין לא הוצאתם מהפה שלכם אפשר תמיד להגיד אבל מילים שכבר הוצאתם מהפה שלכם קשה להחזיר חזרה. וכבר אמר פעם חכם אחד: "התחרטתי פעמים רבות על דבריי, אך מעולם לא התחרטתי על שתיקתי".

אני מכיר יהודי שאשתו הייתה פוגעת בו במשפטים האלו שוב ושוב עד שיום אחד הוא התפרץ ברמה של שיגעון והיום הוא מאוזן בכדורים פסיכיאטריים, הנפש שלו כבר לא יכלה לשתוק ולהכיל את הדיבורים האלו, אז בסוף היא התפרצה. להגיד לאדם: "אתה אפס", "משוגע", וכו' אתה מערער את כל יסודות הנפש שלו, את כל יסודות הבניין שעליו עומדת הנפש. וכאשר אתה מערער את אותם היסודות כל הבניין עלול להישבר.

הדבר שהכי יכול לגרום לאדם חוסר איזון נפשי הוא - כשאתה גורם לו להמעיט בערך עצמו, באישיות שלו, בנפש שלו. ובפרט שאתה מחדיר בו שהוא לא נורמלי והוא לא שווה כלום. שהוא אפס.

ולהפך, כמה חשוב להחמיא לאנשים הקרובים לנו ולכל אדם בעולם, אנחנו יכולים להציל נפשות ונשמות במילה אחת. האדם, מטבעו, זקוק לשמוע חיזוקים למעלותיו ולמעשיו הטובים. דברי שבח ומחמאות יוצרים תחושה נעימה בלב השומע, מחזקים את האהבה שבין המשמיע לבין השומע ומעודדים המשך עשייה מתוך שמחה. כמה כל נפש בעולם צמאה שרק יגידו לה משפט טוב, אפילו רק אחד: "אתה בסדר גמור", "אתה טוב", "אתה נפלא", "אתה מאיר".

שבת שלום לכל עם ישראל היקרים.

לתגובות: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!