לראשונה: 'המודיע' שובר טאבו ומזהיר מפני הסמים

עיתון 'המודיע', הנחשב לשמרני ביותר מבין העיתונים המופצים בציבור החרדי, שובר טאבו מאז הקמתו ומתייחס לראשונה לנגע הסמים.

אמנם זהו העיתון בשפה האנגלית, אך עדיין מדובר שבירת מוסכמות, בעוד שעיתון 'המודיע' בגרסה העברית לא יפרסם דברים מהסוג הזה, אל אף שחשוב כן לפרסם, כדי למנוע מצעירים חרדים להיעצר בחו"ל, עיתון 'המודיע' בעברית נשאר שמרן ולא מפרסם כלום בנושא, כמו שעיתון 'המודיע' בעברית מתעלם מכל מה שיכול לעורר שאלות אצל קוראיו הצעירים.

לא הרבה יודעים, אך לעיתון 'המודיע' באנגלית, יש גם אתר אינטרנט, שבו מתפרסמות ידיעות שבעיתון בגרסה העברית, הס מלהזכיר.

'המודיע' הוא כנראה העיתון הדתי החזק ביותר בשפה האנגלית עם כשישים אלף קוראים בארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וישראל.

במאמר שפורסם השבוע ונכתב על ידי הסופר אברהם דוב גרינבוים, הוא מזהיר על הסכנה שבחורים צעירים מתפתים לקחת סמים למדינות.

'בחדרי חרדים' תרגם לטובת הגולשים, את המאמר מהשפה האנגלית לשפה העברית.

"נעמה יששכר שבה הביתה, במטוסו של ראש הממשלה הישראלי. לכאורה שמחה גדולה, נערה שישבה בין פושעים בכלא הרוסי. ובכל זאת כדאי להיזכר על מה נענשה. לא, היא לא הפיצה יהדות במחשכים והימים לא ימי הקג"ב, היא גם לא עברה ברמזור אדום ולא הרגה נפש, חלילה. היא 'בסך הכול' שימשה כבלדרית להעברת חומר אסור לתוככי המדינה. 'בסך הכול' 9.6 גרם של סם אסור".

"ולמה זה אמור לעניין את קוראי המודיע - העיתון החרדי האיכותי והנקי, המתנזר מכל שמץ של כיעור ותועבה?" שואל גרינבוים ומסביר, "זו לא פעם ראשונה ואולי גם לא אחרונה שנערים צעירים נתפסים בעוון הזה. קדמו ליששכר הרבה צער ועוגמת נפש של הורים לילדים שנתפסו 'בסך הכול' מעבירים כמה גרם, ועדיין בימים אלו יושבים בכל מיני בתי כלא בעולם בחורים ישראלים בעוון המר הזה".

"זה אולי קורה מחוסר מודעות או מעצימת עיניים, ואנחנו נדרשים לכך בהמלצת רבנים ומחנכים שביקשו להרים את הכפפה, לזעוק ולהתריע, כדי שלא ייפלו עוד אחרים בפח היוקש הזה".

הוא ממשיך ומרחיב על הסכנה הטמונה: "זה מפתה מחד, ומאתגר מאידך. נערי הטיפש עשרה נוטים ליפול בפיתוי הזה. זה כסף גדול וסיכון לא גדול. זה יכול לכסות להם את הכרטיס לליז'נסק או קרסטירר ואף להשאיר בידיהם כמה דולרים לקניית פקט מרלבורו או וויסקי דרמבוי. בסך הכול הוא נדרש לקחת איזה מעטפה או שקית קטנה, ולנסוע לוורשה דרך בגליה/צרפת/פלורידה/לוקסמבורג".

"צריך להיות פרייאר כדי לוותר, ובעיקר צריך להיות מפוכח ובוגר כדי לומר "לא" להצעה כה קוסמת. גם קברי צדיקים וגם פדיון נפש בחבילה אחת".

גרינבוים מביא לדוגמה את שלושת אסירי יפן המפורסמים: "את יעקב יוסף גרינוולד פגשתי בחורף תשע"ג. הוא סיים אז לרצות יותר מחמש שנים בכלא ביפן. הוא נסע ליפן בעודו נער בן 17 וחזר מצולק בן 22 שאיבד בכלא את מיטב שנות בחרותו. הכול התנהל למישרין. גרינוולד עם שני חבריו לישיבה, שבו ממסע קודש בליז'ענסק. הימים ימי אדר תשס"ז. בסביבות השעה 4 לפנות בוקר שעון טוקיו, נחת המטוס שעליו שלושת הבחורים. מוטעים וטועים, הגיעו אל נמל התעופה בצ'יבה. מגלגלים מזוודות עמוסות, מבלי להבין ולדעת במה בדיוק. את זה הם יגלו בעמדת הבדיקה. ואז, אז כבר יהיה מאוחר מדי".

"כשהמטען בידם, יצאו אל אולם הטרמינל. בתמימות ילדותית שלא חישבה את הבעיה החזותית של שלושה בחורים לבושי ישיבה חאלט ומסולסלי פיאות. אם חסרה עוד בעיה, באה השפה והשלימה אותה בהידור. גמגומי אידיש והנהוני הידיים, לא אפשרו עוד שום התחמקות. האופי היפני, כפי שעוד ילמדו להכיר בשנים הקרובות, לא מאפשר עיגולי פינות. הם הופנו לחדר צדדי, לבדיקה יסודית יותר, על ידי צוות מתוגבר שהוזעק במיוחד לכבוד המאורע. המזוודות נפתחו וכל השאר היסטוריה".

"החדר שבו שהיתי חמש שנים", סיפר לי גרינוולד, "היה מבודד ונוראי. ארבעה קירות באפור מדכא, כשרק חלון קטן ומסורג הכניס את אור השמש. על בידוד, לא שמעו שם ביפן. מזג האוויר הקיצוני, כמו עשוי במיוחד לענות בו את האסירים. בחורף, הופך החדר למקפיא חודר עצמות. בקיץ, דומה התא לחדר סאונה, חום אש מטגן את הגוף ומשבש את הדעת מבלי יכולת להתגונן."

"סדר היום קפדני ושרירותי. בבוקר, בשעה די מוקדמת, מעירים את כל האסירים. שלוש הארוחות מוגשות גם הן על פי סדר היום ההזוי. ארוחת הבוקר ניתנת בשעה 6 בבוקר. בשעה 11 לפנה"צ מגישים ארוחת צהרים, ובשעה 4 אחה"צ ארוחת הערב. שאר היום נתון האסיר לקרקורי קיבתו, להוציא מעט פירות שאפשר לרכוש בקנטינה". בסך הכול השיל גרינוולד בכלא - 45 ק"ג.

"פגשתי אותו שבור ומצולק, אבל מפוכח ונחוש: "יש לספר את הסיפור שלי ושל חבריי לכל הצעירים שחולמים להתעשר ולעשות כסף קל מאיזו העברה מפוקפקת", ביקש האסיר לשעבר. "ואת זה אנחנו עושים עתה".

"מפי איש חינוך העוסק בנושא נעלה נא ברשותכם כמה נקודות כואבות: 1. הביקורת כיום ברוב הגבולות ערניות לחומרים מסוכנים, כלבים אימתניים מסתובבים ומחפשים, מריחים ותרים אחר החומרים. אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. 2. חרדי צעיר בנקודת שכוחת-אל בעולם הוא יעד לחיפוש ולביקורת דקדקנית. 3. העונשים היום ברוב המדינות קשוחות ביותר ולא כדאי להתנסות. 4. לא כולם הם נעמה יששכר שנגאלו מהר. רובם נשארים ונמקים בכלא שנים ארוכות. 5. הכסף שהובטח לך בידי הבלדרים לא יספיק לשלם את השלמת הארוחות בקנטינה".

"נקודה כואבת נוספת: בסוף בסוף, הבחור שיישב חלילה בכלא אפילו לא יושב על קידוש השם או על איזה מעשה הרואי, אין כל עניין לסייע בעדו, "מי שאין בו דעת", אמרו חז"ל, "אסור לרחם עליו". הוא לא קדוש מעונה שיצטרכו להתגייס למענו, ממש לא. מי שגורם לעצמו חוויה מפוקפקת שיידע כי ספק רב אם ישרוד ויעמוד בה, ושיזכור כי אין מאחוריו איש. נכנסת להרפתקה – תישא בתוצאות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!