מבני ברק לאי האלמוגים

תיעוד מסכם: המסע של הרבי מויז'ניץ למצרים

מאחורי הקלעים של מסע הנגידים בראשות הרבי מויז'ניץ לים סוף שבמצרים: כמה שילם כל נגיד? היכן אמרו את שירת הים? והיכן התפללו מנחה כדי שלא ירגישו המצרים? • הצלם יהושע פרוכטר מגיש גלריה מסכמת מהמסע המפרך שהחל לפנות בוקר והסתיים לפנות בוקר

משה ויסברג
י"א שבט התש"פ 06.02.20 | 16:46
9 תגובות

תיעוד מסכם: המסע של הרבי מויז'ניץ למצרים

הרבי מויז'ניץ במסע למצרים צילום: יהושע פרוכטר

המסע למצרים: ביום רביעי בשעות הבוקר המוקדמות הסתיים המסע ההיסטורי בראשות האדמו"ר מויז'ניץ שיצא למצרים יחד עם קבוצה מצומצמת של נגידים, אשר תורמים למעלה ממאה אלף ש"ח לשנה הנוכחית.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי התוכנית התקבלה ויצאה לפועל החל משבוע שעבר לאחר שבמחצית השנה האחרונה מוסדות 'מרכז חסידי ויז'ניץ' עוברים תהליך הבראה, בעקבות בעיות כלכליות שנוצרו עקב ההתפתחות המהירה של המוסדות, אשר תחתיה נמצאים היום רשת תלמודי תורה, ישיבות, וכוללים ובסך הכל מונים המוסדות אלפי חניכים. האדמו"ר מינה לפני כחצי שנה ועד מקצועי יחד עם אנשי מקצוע חיצוניים, כאשר המטרה העיקרית היא, שכל מוסד יעמוד בזכות עצמו ולא יזדקק לסיוע מדי חודש בחודש.

בשלב האחרון של ביסוס המוסדות נוצר צורך להזרים שלושה מיליוני שקלים. האדמו"ר הביע את רצונו בסעודה שלישית פרשת וארא כי בכוונתו לצאת עם כל מי שירתם לטובת המוסדות ביום שלישי פרשת בשלח, הידוע בסגולת אמירת פרשת המן.

הספקולציות והשמועות רחשו ובחשו בחלל האוויר, המידע היחיד שקיבלו הנגידים היה: שיהיו מוכנים בשעה 4:30 לפנות בוקר כשהם מצוידים עם דרכונים ותפילין.

ואכן, בשעה היעודה הגיעו התורמים כל אחד בעירו, ומשם יצאו כאשר חלקם המשיכו לשדה התעופה - שם נודע להם שהכיוון הוא אילת - וחלקם נסעו באוטובוס לכיון העיר הדרומית. מאילת המשיכה הקבוצה למצפה יואש המשקיף על ארבע ארצות, מצרים, ירדן, סעודיה וישראל.

על המצפה הוקם אהל שם התפללו תפילת שחרית. כאשר הגיעו לאמירת אז ישיר, הסתובב האדמו"ר לכיון ים סוף, וברגש והתלהבות רבה החל לומר שירת הים. לאחר תפילת שחרית, הגישו במקום ארוחת בוקר.

משם המשיך המסע לעבר גבול מצרים, לכיוון סיני - טאבה. בגבולות הרימו השוטרים המצריים קשיים על החסידים, אבל התעקשותם גברה והם הצליחו לחצות את הגבול גם בעזרת סגן השר פרוש שטיפל בכמה חסידים שהיו להם בעיות עם הצבא.

משם המשיכו הנגידים לעבר אי האלמוגים שם לפי ההיסטוריונים חצו בני ישראל את ים סוף, באותו מקום שבו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא, רטט ורעד עבר בין הנוכחים, כשהבינו שהם חווים היסטוריה של אלפי שנים, כאשר יום יום מזכירים יציאת מצרים ושלב השיא הייתה קריעת ים סוף.

בלב ובפה כל אחד, פרצה תפילה ובקשה לעבור את קריעת ים סוף האישית, בענייני שידוכים פרנסה ובריאות, כאשר האדמו"ר עורר על הצורך לבקש על הגאולה השלימה, כאן החל באמירת פרשת המן בבכי רב, כשהוא מזכיר כל הנוכחים.

מיד לאחר מכן נעמדו לתפילת מנחה באופן שלא יורגש כיוון שעל פי חוקי המקום אסור לקיים טקסי דת. לאחר מכן חצו את הגבול חזרה, וחזרו לים לאמירת השירה בקול ובזמרה, כאשר האדמו"ר הזכיר כי סבו ה"אמרי חיים" מויז'ניץ, כאשר גר בתל אביב ירד באחת השנים בשבת שירה לים לאמירת השירה.

משם עלו חברי הקבוצה על אוטובוסים והמשיכו לכיון מושב סוסיא, שם נערך ברוב פאר והדר דינר יוקרתי כשהנגידים עוברים לפני האדמו"ר לברכה. כמה מהנגידים הוסיפו תרומות מעבר למה שהתבקשו, כאשר המנחה מכריז שם שם. הדינר נחל הצלחה והתקבלו בו סכומים גבוהים שיועברו בשנה הנוכחית לידי המוסדות.

בסיום נשא האדמו"ר דברי ברכה כאשר הוא מציין את הכרת הטוב שיש לו כלפי הוועדה שמינה שעושה עבודתה שלא על מנת לקבל פרס, כן שיבח את מנכ"ל המוסדות הרב יוסף יצחק רוטנברג שהצעיד בעשר שנים האחרונות את המוסדות לממדים בלתי נתפסים, וכמו בכל עסק מדי פעם צריך לשפר וליעל וברכו שימשיך לנהל ביד רמה לפתח ולהצעיד קדימה.