השוטר שירה בסלומון טקה ז"ל יואשם בגרימת מוות ברשלנות

המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) הגישה היום (שלישי) לבית משפט השלום בחיפה, כתב אישום נגד קצין משטרה בגין גרימת מותו ברשלנות של סלומון טקה ז"ל בקריית חיים ביוני 2019.

ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, שקלול מכלול נסיבות האירוע והטענות שנשמעו בהליך השימוע בעניינים אלה ואחרים. הודעה על כך נמסרה לבאי כוחם של משפחת טקה ז"ל. 

בכתב האישום, שהוגש ע"י עוה"ד רונן יצחק וליאת יונניאן, נאמר כי קצין המשטרה גרם ברשלנות למותו של טקה ז"ל, כאשר רשלנותו באה לידי ביטוי בעיקר בכך שביצע ירי לעבר האספלט, ולא הסתפק, לכל היותר, בירי אזהרה באוויר לצורך נטרול הסכנה שבפניה עמד, והכל בניגוד לפקודות המשטרה המחייבות בנושא ולנהלי המשטרה בנוגע לירי, שאינם מתירים ירי לעבר הקרקע, בנסיבות ובאופן בהם פעל הנאשם. 

בהחלטה של מח"ש נכתב כי נלקחה בחשבון העובדה שטקה היה במקום עם בני משפחתו, הותקף באבנים על ידי המנוח ונערים אחרים ואף נפצע באירוע, בטרם השתמש באקדחו, אך במכלול הנסיבות נמצא, כאמור, כי יש מקום להעמידו לדין.

הנאשם, קצין יחידת הסיור בתחנת זבולון, משרת במשטרה כ-13 שנים בתפקידים מבצעיים שונים, לרבות כלוחם ביס"מ. בתאריך 30/6/19, בשעות הערב, הגיע שלא במסגרת תפקידו לפארק הציבורי "בית העם" בקרית חיים, הסמוך לרחוב השיירה במסגרת בילוי עם בני משפחתו. עם הנאשם - שלימד את בנו בן החמש לרכוב על אופניים בפארק - היו אותה שעה אשתו ושני ילדיהם הנוספים: הגדולה שבהם כבת 8, אף היא רכובה על אופניה, והצעיר - תינוק בן מספר חודשים, שהיה בעגלת תינוק.

אותה שעה נשא עמו הנאשם את אקדחו המשטרתי מסוג 'גלוק C19', ובו מחסנית מלאה בכדורים. אותה עת היו בפארק גם הנערים הקטינים ח. (יליד 2003), א. (יליד 2004), א.ס. (יליד 2005) (להלן ביחד: הנערים) אשר נפגשו עם ד', קטין אף הוא (יליד 2006), כפי שנקבע עמו מראש. מפגש זה תואם אף עם סלומון טקה ז"ל, יליד שנת 2000.

סמוך לשעה 20:00, בעודה בפארק, הבחינה רעייתו של הנאשם כי ד' מוסר לנערים שטר בסך 50 ש"ח, שמעה אותם משוחחים עמו על תשלום נוסף, תוך איום לכאורה, והדבר עורר את חשדה. סמוך לאחר מכן, בדרכם החוצה מהפארק, סיפרה אשת הנאשם לנאשם את שראתה ושמעה. הנאשם הורה לה להמתין עם ילדיהם ברחוב בעוד הוא ניגש חזרה לפארק לבדוק את החשד לפיו הנערים מאיימים לכאורה על ד' ונוטלים את כספו.

הקצין ניגש אל ד', שעמד סמוך לנערים, הוביל אותו מעט הצדה, ציין בפניו כי הוא איש משטרה והחל לתשאל אותו על שאירע. ד' אישר כי מסר לנערים שטר בסך 50 ש"ח ולשאלת הנאשם ציין כי הוריו אינם מודעים לכך. אז פנה הנאשם אל הנערים, הזדהה בפניהם כאיש משטרה תוך הצגת תעודת מנוי משטרתית, והורה לנער ס.א. לרוקן את תכולת כיסיו. ס.א. עשה כפי שהורה לו הנאשם והציג בפניו את תכולת כיסיו. בשלב זה הצטרף סלומון אל הנערים ושאל את הנאשם מיהו ומה פשר מעשיו. הנאשם הזדהה שוב כאיש משטרה והציג בשנית את תעודת המנוי המשטרתית שלו. בתגובה טען בפניו סלומון כי התעודה מזויפת.

בשלב זה, הנערים וסלומון החלו להקניט את הנאשם ולקללו. בשלב מסוים, הבחינו כי הנאשם נושא אקדח, ובתגובה, פנה סלומון לנאשם ואמר לו כי אין המדובר באקדח אמיתי. משחשש כי האירוע עלול להסלים, החליט הנאשם לעזוב את הפארק והחל עושה דרכו לרחוב. למרות זאת, הנערים וסלומון המשיכו ללכת אחריו, להקניטו ולקללו.

הרחוב, שתחילתו בפארק וסופו בהצטלבות עם רחוב יציב, הינו באורך של כ-115 מטרים, ובו שני כבישים חד סטריים, ביניהם מפרידה חורשה רחבת ידיים, ובה קרקע חולית - ברוחב של 25 מטרים לערך - ובה נטועים עצים גבוהים. בעודו הולך ברחוב, בצד הבתים בעלי המספרים הזוגיים, ובעת שהנערים וסלומון הולכים בצמידות אחריו ומקניטים אותו, התקשר הנאשם - בשעה 20:04 - למוקד 100 של המשטרה, הזדהה כאיש משטרה וביקש להזמין ניידת למקום, תוך שציין שהנערים וסלומון מאיימים עליו.

הנאשם, שהבחין ברעייתו ובשלושת ילדיו ממתינים בקרבת מקום, על המדרכה בסוף הרחוב, בפינת רחוב יצחק יציב, כ-25 מטרים משם, החליט שלא להמשיך ולהתקרב אליהם, מחשש שמא יאונה להם רע מהנערים ומסלומון, ולכן נכנס לחנייה הפתוחה לרווחה של בית מס' 48 ברחוב - בית שאך סיימו את בנייתו והוא טרם אוכלס. בעודו בחניית הבית, ובעת שהנערים וסלומון עומדים במרכז הכביש ברחוב, מול הכניסה לחניה, הרימו סלומון וחלק מהנערים אבנים. בתגובה, צעק הנאשם לעבר הנערים וסלומון להשליך מידיהם את האבנים אך הם לא שעו לקריאותיו.

מיד לאחר מכן, בשעה 20:05, החלו חלק מהנערים וסלומון ליידות אבנים לעבר הקצין הנאשם. אחת האבנים פגעה בשכם ימין שלו וגרמה לו לפצע שפשוף ושטף דם תת עורי. אבן נוספת פגעה בו בזרוע שמאל וגרמה לו לפצע שפשוף ושטף דם תת עורי. אחת האבנים שפגעו בו הייתה אבן שצורתה משולשת, שמימדי צלעותיה 15-8-12 ס"מ לערך והשנייה צורתה מלבן ומימדי צלעותיה 3-9 ס"מ לערך.

בתגובה, פסע הקצין מספר צעדים מהחניה אל עבר מרכז הכביש, בעוד הנערים וסלומון עומדים מולו, במרחק של 3-4 מטרים לערך. בשלב זה, שלף הנאשם את האקדח, דרך אותו, כוונו לעבר הנערים וסלומון, במטרה להרתיעם, צעק לעברם להתרחק לאחור ומיד לאחר מכן, כיוון את אקדחו אל האספלט, במרכז הכביש, סמוך לשמאלו של סלומון ומעט לפניו, וירה ירייה אחת, בודדת. האירועים שפורטו בסעיף זה התרחשו תוך שניות בודדות.

הקליע שפגע באספלט התפצל כתוצאה מהפגיעה במשטח האספלט הקשיח, וליבת הקליע ניתזה היישר מהאספלט אל בית שחי שמאל של סלומון, וחדרה אל גופו. סלומון והנערים נסו לאחור, תוך שסלומון אוחז בחזהו, ולאחר ריצה של מספר מטרים בודדים, חזרה לכיוון הפארק, התמוטט סלומון, בעודו מדמם.

אזרחים שחשו לזירה שניות לאחר הירי, לרבות שכנה שעיסוקה ברפואה דחופה, ביצעו החייאה בסלומון וניסו לעצור את הדימום הרב. צוותי רפואה שחשו למקום המשיכו במאמצי ההחייאה וסלומון הובהל לבית החולים. כל המאמצים להצילו עלו בתוהו והוא נפטר כתוצאה מהלם תת נפחי עקב מעבר הקליע דרך כלי הדם הגדולים בבית החזה והריאות.
במעשיו המתוארים לעיל גרם הנאשם ברשלנות למותו של המנוח. רשלנותו של הנאשם באה לידי ביטוי בכל אלה: בכך שהשתמש בנשקו בדרך שיש בה כדי לסכן את חייו של המנוח ושל הנערים שעמדו לצדו, ולא הסתפק בצעדי אזהרה והרתעה פחותים שעמדו לרשותו לצורך נטרול הסכנה שבפניה עמד, ואשר כללו, לכל היותר, ירי אזהרה באוויר בלבד; שביצע את הירי בניגוד לפקודות המשטרה המחייבות בנושא ולנהלי המשטרה בנוגע לירי, שאינם מתירים ירי לעבר הרצפה, בנסיבות ובאופן בהם פעל הנאשם; גם בהתחשב באיום שעמד לנגדו, ובהחלטתו לעשות שימוש בנשקו, לא ביצע ירי אזהרה באוויר; בכך שירה אל עבר האספלט, שהינו משטח קשיח ושטוח שאין לירות לעברו, מחשש לנתזים העלולים לסכן חיי אדם; ובכך שלא ירה - לכל היותר, ותחת הירי לעבר האספלט – ירי לעבר הקרקע החולית שמיטיבה לעצור את תאוצת הקליע, ללא נתזים; בכך שבנסיבות המתוארות, ירה לעבר אזור הסמוך מאד לרגלי המנוח, באופן שהיה בו כדי לסכנו סכנה ממשית.

חקירת המקרה ארכה כשבועיים. עם סיומה, באמצע חודש יולי, הועבר תיק החקירה לבחינת פרקליטות מח"ש. במהלך בחינת חומרי החקירה, נתבקשו מספר השלמות חקירה שביצוען הסתיים בסוף חודש ספטמבר. בינתיים, הגישו הוריו של המנוח עתירה לבג"ץ בה דרשו לקבל לידיהם את חומרי החקירה בטרם תתקבל החלטה בתיק - אך בג"ץ דחה את העתירה, בנימוק שאין לאפשר עיון בחומר החקירה בשלב הנוכחי של ההליך.

קצין המשטרה הגיב על החלטה להעמידו לדין בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, ואמר כי הוא "מאוכזב מההחלטה". עוד הוסיף: "אני נחוש להוכיח את חפותי". עו"ד ציון אמיר המייצג את משפחת טקה אמר לאחר הגשת כתב החשדות "אני נאמן לדבר אחד - אם ההחלטה סבירה, לא נהסס לומר את זה למשפחה. אם לא – לא נהסס לתקוף את זה בבית המשפט".

מהמשטרה נמסר כי עם קבלת ממצאי החקירה, ייבחנו כלל החומרים כמקובל. "נציין כי מאז האירוע שהתרחש בקריית חיים ביום 30.06.2019, שוהה השוטר בחופשה כפויה ומזה מספר חודשים הוא מאויים ושמו אסור בפרסום. מחובתנו לזכור כי לכל אזרח ולכל שוטר עומדת חזקת החפות, עד שיוכח אחרת בדין גם באירוע מצער וטראגי זה. כפי שהבהרנו: אין כל קשר בין מוצאו של המנוח לבין תוצאותיו הקשות של האירוע הטראגי והחריג שחייב בדיקה מעמיקה ע"י מח"ש, כפי שאמנם נעשה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!