דינה זילבר: "המשפט הוא כלי לשינוי חברתי, לא מדע מדויק"

בפאנל שכותרתו, "אין ארוחות חינם-הגישות להתמודדות עם ניגוד עניינים במגזר הציבורי" בהנחייה משותפת של עמית סגל ועו"ד מיכל רוזנבוים, היועמ"ש לאיגוד התאגידים במלון 'הרודס' באילת, נדונו נושאים שונים שעל סדר היום הציבורי.

עו"ד דינה זילבר המשנה ליועמ"ש לממשלה לענייני משפט ציבורי מנהלי, אמרה כי "קיים גיוון וריבוי קולות במשרד המשפטים ואנחנו חוגגים את הפלורליזם הזה. יפה שיש אנשים שחושבים דברים שונים". לדעתה, "משפט זה כלי לשינוי חברתי - זה לא מדע מדויק. תפקיד היועמ"ש לממשלה הוא לפרש את החוק עבור הרשות המבצעת. יש פה הבנה עמוקה שיש צורך בפרשנות".

עו"ד עמית חדד, ממשרד עו"ד חדד רוט, אמר במהלך הפנאל "לצערי, כל מה שקשור לניגוד עניינים, אני רואה שניגוד עניינים הוא עניין של טעם - בעיני המתבונן. במקרה אחד שורת התוצאה היא כתב אישום, במקרה אחר התוצאה היא מנהלית וכו'. תחום ניגוד העניינים זו מפלצת שמשתלטת עלינו ואסור היה לשד הזה לצאת מהבקבוק".

לדבריו, "במובן הזה לי אין ספק שלקחנו עבירה של מרמה והפרת אמונים, יצקנו לה תוכן של ניגוד עניינים ובאירוע כמעט טראגי הרחבנו את הגבולות - כולנו מצויים בניגוד עניינים כזה או אחר". עוד הוסיף עו"ד חדד, "גם החפץ חיים, לו היה חי כיום, היה מוצא עצמו בחקירת משטרה. החירות והזכויות של כולנו הם בעירבון מוגבל".

ראש מחלקת חקירות באגף החקירות של משטרת ישראל, נצ"מ מוטי שיף, אמר כי "הפרקליטות לא מחליטה באיזו שעה יכנסו השוטרים הביתה ויש צורך לעשות כל שנדרש כדי למנוע שיבוש חקירה. כשיש חקירות שלא במקומן מופקים לקחים, לא אדבר על תיקים קיימים".

עו"ד ד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון התייחס לנושא ואמר כי "ניגוד עניינים בתפקידך כנבחר ציבור זה תמיד העדפת אינטרס נסתר על פני זה הציבורי. ברגע שנכנסים לעימות בין האינטרסים הנוגדים הללו הדוקטרינה מתחילה לעבוד. תמיד בודקים את הפוטנציאל לניגוד עניינים ומוצאים את המכניזם שיכהה את הפוטנציאל הזה. לכן אין מתמטיקה במנגנון הזה. אין פה אכיפת יתר  יש אכיפת חסרה! בפרקליטות יש אנשים שיושבים ופורמים תיקים. כמו במקרה רות דוד, החברים הטובים בפרקליטות רוצים שהפרשה תיעלם ותרד מסדר היום הציבורי. אנחנו פונים לשרת המשפטים מספר רב של פעמים בבקשה לבחון את הפרקליטות בנושא רות דוד אך השרה אומרת שמה שנעשה זה מספיק. ואנחנו מגישים בג"צ וגם שם לא נענים".

עו"ד דן אלדד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה: "אפשר בהחלט שההימנעות מניגוד עניינים תמצא מקום אפילו יותר גדול בחיינו הציבוריים ועדיין לא להפוך כל ניגוד עניינים לפלילי. הרבה פעמים כשמתלבטים אם לפתוח בחקירה אנו בוחנים האם ניגוד העניינים עלה לרמה הפלילית. מה שמחייב אותנו הוא דעת בית המשפט. בנושא זה של מתי ניגוד עניינים עולה לכדי עבירה פלילית, יש לנו מדריך די מדויק".

ד"ר דורון נבות-מומחה לחקר השחיתות: "ניגוד עניינים זה דבר פלילי במשפט הישראלי. המצב הוא הפוך ממה שעמית אומר. השוחד הפך להיות ניגוד עניינים. לבוא ולהגיד שכל דבר היום הוא פלילי זו דמגוגיה זולה. אני לא מכיר אף תיק של אדם שהתנהל בצורה תקינה, שהתלבשו עליו, חקרו אותו והעמידו אותו לדין. הפער בין המערכת המשפטית לפוליטית הוא אדיר – מצב כזה לא יכול להמשך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!