זה העונש של שוטר שהעליל עלילת שווא על אזרח

בית משפט השלום בחיפה גזר על שוטר שבעה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות וקנס כספי בגין שימוש לרעה בכח המשרה, העברת ידיעה כוזבת והדחה בעדות.

השוטר מיכאל מיכאלוב, שמאז כבר אינו משרת במשטרה, הורשע בכך שבעת שהוזעק לטפל באירוע מתוקף תפקידו כסייר במשטרת חדרה, הוא עיכב לחקירה אדם רק משום שאחז בו קלות בידו. השוטר ביקש ממנו להתלוות אליו לתחנת המשטרה בחדרה ובהמשך לכך, רשם דו"ח פעולה שקרי, לפיו המתלונן תקף אותו ואיים עליו, כל זאת במטרה להצדיק את עיכובו.

בעקבות האמור, המתלונן עוכב לתחנה, ונכלא בתא המעצר שבתחנה, בו שהו באותו זמן עצורים נוספים, ואף נחקר באזהרה בחשד לעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המתלונן שוחרר מספר שעות לאחר מכן. בהכרעת הדין נקבע, כי במעשיו אלה, עשה הנאשם, שימוש בכוח משרתו, שלא כדין, באופן שרירותי, הפוגע בזכותו של המתלונן, ושיבש והכשיל הליך שיפוטי נגדו.

עוד נקבע בהכרעת הדין של השופט שלמה בנג'ו, כי בהמשך, בפברואר 2018, לאחר שהוגש לבית המשפט כתב אישום נגד הנאשם בעבירות הנזכרות לעיל, ובעוד המשפט מתנהל נגדו, פנה הנאשם לאחיו של המתלונן, בבקשה להיפגש עם המתלונן ולעשות מעין "סולחה". בסיום הפגישה סיכמו הצדדים, כי הנאשם יתנצל, וייגש עם המתלונן לעורך דין מטעמו של הנאשם, על מנת שהמתלונן יחתום על תצהיר, המאמת את חזרתו מהתלונה במח"ש.

עוד סיכמו הצדדים, כי הנאשם יעביר למתלונן פיצוי, בגובה שכר הטרחה ששילם המתלונן לעורך דין, אשר טיפל במסגרת התיק המשטרתי שנפתח לו, כמתואר באישום הראשון. בפגישה שנקבעה אצל עורך דין העביר הנאשם למתלונן תצהיר כוזב, בו מסביר המתלונן, לכאורה, מדוע הוא מושך את תלונתו למח"ש. אולם, המתלונן סירב לחתום על התצהיר הכוזב. נקבע בהכרעת הדין, כי במעשיו אלה, ניסה הנאשם, להדיח את המתלונן לחזור בו מהתלונה שהגיש נגדו, מושא האישום הראשון.

עו"ד קרן לביא מהמחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, טענה כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל נוכח חומרת מעשיו של הנאשם, אשר ביצע רצף של מעשים פליליים, עברייניים, כשוטר, טיפל באירוע באופן לא ראוי, כתב דוח פעולה שקרי, גרם לכך שהמתלונן הובא ללא עילה לתחנת המשטרה וכן נפתח לו תיק על תקיפת שוטרים. בהמשך הדברים, בעוד המשפט עומד ומתנהל כנגד הנאשם, הוא ניסה להניע את המתלונן למסור תצהיר שקרי, שבו הוא חוזר בו מהתלונה.

השופט שלמה בנג'ו קבע בגזר הדין כי "מדובר בעבירות שלא ניתן להפריז בחומרתן והתרחיש העולה ממסכת הראיות הוא כמעט קפקאי: אזרח (המתלונן) פונה למשטרה, על מנת לאכוף צו שניתן לטובתו, למניעת הטרדה. שוטר (הנאשם) מגיע למקום, עושה בדיקת בזק, לא מסייע לאותו אזרח, ופונה ללכת. האזרח מפציר בשוטר ורוצה "להוכיח" לו את ההטרדה. הוא מזמין את השוטר פנימה לביתו, תוך נגיעה אגבית קלה בידו. בתגובה, השוטר מעליל על אותו אזרח עלילת תקיפה, שלא הייתה ולא נבראה, גורם לכך שאותו אזרח תמים, מובל כאחד העבריינים לתחנת משטרה, נחקר, ונפתח לו תיק בגין חשד לעבירה פלילית חמורה של תקיפת שוטר".

"לא זו אף זו, לאחר שמתברר שאין יסוד לטענת השוטר, והמשטרה מתנערת ממעשיו, לרבות השוטר שנכח איתו באירוע (המתנדב), שאינו תומך במעשיו ובגרסתו, ומוגש כנגד השוטר, כתב אישום על מעשיו, ובעוד האישום מתברר, פועל השוטר (כשהוא בשלב זה שוטר לשעבר), מאחורי הקלעים, לפגוש את אותו אזרח על מנת להניא אותו לחתום על תצהיר שיסיר מעל השוטר את המשפט התלוי ועומד נגדו".

בגזר הדין כתב השופט "זהו תרחיש בלהות לכל אזרח מן השורה, הפונה לעזרה וסעד מהמשטרה, ולא אפריז אם אומר, שזהו תרחיש בלהות גם עבור כל שופט, המתייחס לדוחות שוטרים, כדברים המשקפים נכונה את המציאות, שהרי לא אחת, שופט נדרש לדוחות מהסוג הזה, שעה שהוא נותן צווים שונים, לרבות צווי מעצר. הוא לא מעלה על דעתו, ששוטר בודה מליבו את האמור בדו"ח".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!