חילוקי דעות בקרעסטיר: האם לתת ליהודים להגיע לר' שייעלה
האם הגויים בקרעסטיר נהנים מהגעת ההמונים בכל השנה לציון של ר' ישעיה בן ר' משה, באחרונה התגלה פולמוס הגדול סביב התופעה של היהודים שכבשו בחמש שנים את העיירה השקטה בצפון מזרח הונגריה | לצד זאת, מחירי הנדל"ן עלו פי 10 עד 15 מאז שהחלו החרדים להגיע
- יענקי פרבר
- כ"ט טבת התש"פ
- 7 תגובות
העיירה קרעסטיר שנמצאת בצפון מזרח הונגריה ובה מתגוררים קצת יותר מ-1,000 תושבים, לא יודעת איך להכיל את אלפי היהודים החרדים הרבים הנוהרים למקום לפקוד את ציונו הקדוש של מחיה הנפשות ר' ישעיה בן ר' משה מקרעסטיר זיע"א בכל ימות השנה.
הרבי מקרעסטיר מוכר בעיקר מצילום ישן המודפס בשחור ולבן, התלוי ברבבות בתים ברחבי העולם היהודי. "ר' ישעי'לה" הוא מכונה בקיצור ובחיבה מקום קבורתו ובית הכנסת אורחים שהיה מקום עלייה לרגל לכל היהודים הפך במהירות לאתר עלייה מרכזי ליהודים מכל רחבי העולם, המגיעים להתפלל בציון ורואים במקום ישועות גדולות במיידי בעיקר בחמש שנים האחרונות.
בעבר במקום הייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית עד לגירושם על ידי הנאצים. בתקופה האחרונה היו חילוקי דעות וויכוחים בקרב המקומיים חלקם רוצים שיהודים לא יגיעו למקום, וחלקם טוענים כי יש להם זכות חזרה.
הוויכוח הוא טעון במיוחד בהונגריה, בה לעיתים קרובות פוליטיקאים מהימין הקיצוני אומרים שליהודים אין מקום, השקפות מן הסוג הזה נמצאים בדרך כלל בכפרים שם מתגוררים אוכלוסיה עניה, שמאשימה את היהודים במצבם, ההערכות לשכיחות האנטישמיות בקרב הונגרים שונות: אנדראז קובאץ, פרופסור באוניברסיטת מרכז אירופה בבודפשט, אומר כי כ-30% הם בעלי השקפות כאלה, ואילו הליגה נגד השמצה מניו יורק מעמידה את השיעור על 42%.
ג'ודית קוקניו, אשה מקומית, המגיעה דרך קבע עם הקבוצות היהודיות לחנות המזון המקומית, אינה מודאגת מהאורחים החדשים בהונגריה: "יש להם את המסורת והחגים שלהם, ולנו יש את שלנו", היא מסתייגת מהתיוג של היהודים כ"זרים".
"אני חושבת שהם חוששים מהלא נודע, ושוכחים שזה היה בעבר כפר יהודי", אומרת ג'ודית "תושבי הכפר רק רוצים לחזור למה שהיה פעם שלהם".
עיירה קטנה והמוני חרדים שמגיעים בכל השנה
באתר חדשות מחו"ל שהביא את הידיעה סביב הפולמוס, מספר לגולשיו הלא יהודים, מי היה ר' ישעיה בן ר' משה, "האדמו"ר התגורר במקום בראשית המאה העשרים והתושבים במקום היו חסידים ומאמינים נלהבים מחכמתו, האדמו"ר ר' ישעיה'לה זכה לתהילה כפועל ישועות, עשרות אלפי יהודים חסידים ממרכז אירופה ביקרו בחצרו באופן קבוע עד פטירתו וניסים רבים מיוחסים לו".
"אבי נולד בבית הזה, שרד את המלחמה ונמלט לארצות הברית אחרי שנת 1949", מספרת הגב' רובין, נכדתו של ר' ישעיה שלא הזדהתה בשמה הפרטי. "ככל שאני מתבגרת, כואב לחשוב על מה שקרה למשפחתי כאן".
במהלך המלחמה הקרה בין רוסיה לארצות הברית, ביקורים של קרובי משפחה יהודים חרדים בהונגריה הקומוניסטית נטו להיות קצרים, או לא היו בכלל. הדיון בהיעלמות הקהילה היהודית היה טאבו. אבל זה השתנה, לפני ארבע שנים התרחבו צאצאי הרבי לבית הסמוך בכדי לספק למספר גדל והולך של מבקרים אש"ל במשך השנה.
בסוף שבוע עמוס, יותר מ- 20,000 מבקרים חרדים עשויים לבקר בכפר של אלף תושבים בלבד. בית הכנסת האורחים היהודי מציע לינה, ארוחות חינם ומקומות לתפילה. הבעלים אומרים כי לא מדובר במיזמים עסקיים, וכי הם משלמים עבור עלויות המגיעות עד לעלות 5,000$ ליום. "הם מאמינים שזו מצווה, או מעשה טוב" מסביר האתר לגולשיו.
נשים מקהילת קרעסטיר מגיעות להונגריה שלוש עד ארבע פעמים בשנה. הם מחלקים את זמנם בין תפילה לניהול ביתו של הרבי לשעבר והכנסת האורחים הפועלת במקום.
טבח חסידי אמריקני ועוזריו הלא-יהודים ההונגרים, עובדים בהרמוניה מושלמת למרות מחסום השפה. יחד הם מספקים מנות כשרות עד 100 איש ביום, האוכל ניתן ללא עלות אם כי התרומות מתקבלות להחזקת המקום.
"זה מרומם רוחנית להיות כאן" אומרת חיילה הכט-לסקי,"אני יודעת על המקום הזה די הרבה זמן, יותר ויותר אנשים שומעים על הניסים. אנו מכירים כמה אנשים שהוא כבר עזר להם".
הכנסת אורחים בהילולא
מריאן פרנק, מנהלת מרכז המבקרים החסידי, אומרת שהיא מקבלת גם כמרים נוצרים עם קהילותיהם. "אנו שמחים לקבל אנשים כאן כי זה עוזר להבין את חייו ואת תפקידו של העם היהודי בהונגריה הכפרית לשעבר", היא אומרת.
"הם צריכים לחזור למקום שממנו הם הגיעו. לא מעניין אותי שהם גרו כאן", אומרת טימאה, אישה בשנות השלושים לחייה. "הם חוזרים וקונים את כל הכפר. הם כבר קנו לפחות 25 בתים והם לא רוצים להפסיק".
לטענת מקומיים היהודים גורמים לעליית מחירי הנכסים ועל ההתאמה הדמוגרפית של הקהילה, בתים מוצעים למכירה לאורך כל הכפר, כעשרה בניינים נרכשו על ידי יהודים שהגיעו מחו"ל. תושבי הכפר אומרים כי מחירי הנדל"ן עלו פי 10 עד 15 מאז שהחלו החרדים להגיע בשנת 2015.
מנגד יש תושבים שואמרים בדיוק ההיפך. "יש להם את הזכות להיות כאן מכיוון שאבותיהם נלקחו והוגלו שלא בצדק ב-1944", אומר טיבור פולדסי, כפרי מקומי. "הונגרים שהצליחו לעשות איתם עסקים, אוהבים אותם, מי שלא הצליח, לא אוהב אותם".
הוא מוסיף כי נראה כי המקומיים מנסים למכור את הבתים מתוך מחשבה על סטריאוטיפים יהודיים. "רוב האנשים מנסים למכור להם את הבית במחירים מאוד גבוהים, ואם הם נכשלים, הם אומרים שזו אשמת היהודים".
העסקן ר' משה יוסל פרידלנדר, המנהל במקום את הכנסת אורחים 'ר' ישעיל'ס גאסט הויז', אומר כי תיירות יהודית דתית יוצרת מקומות עבודה בכפר, מה שיכול לעזור בבניית גשרים. "יהודים חרדים בכפר מעסיקים אנשים לא יהודים בשבת, ההונגרים עובדים כטבחים, מלצרים, מנקים, נהגים, גם בשאר ימות השבוע, לפחות 12 כפריים עובדים למען בעלי המקום המנהלים בתי הארחה. מבקרים יהודים שוכרים מכוניות, משלמים לנהגים, ישנים במלונות השונים, קונים סחורה מקומית ומבקרים רופאים פרטיים מקומיים".
"אני מקווה שהחזרה לכאן עוזרת למקומיים להכיר אותנו מחדש", אומר פרידלנדר. "הם יכולים לראות שעם ישראל לא דומה למה שהנאצים אמרו שהם היו".
איש קרעטסיר, ר' משה יוסל פרידלנדר בתפילה בציון
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות