נזקי הסופה: 130 מליון ש"ח לאזרחים, 30 מליון ש"ח לכבאות

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני קיימה היום (שני), דיון לעניין פגעי מזג האוויר בשבועות האחרונים.
 
במהלך הדיון עלתה קריאה מצד חברי כנסת שונים להכריז על אסון טבע. בתגובה ציין נציג רשות שוק ההון כי מי שמכוסה בפוליסת ביטוח מתאימה, מכוסה לעניין כך: "הורנו לחברות הביטוח לתת תעדוף לתביעות הנוגעות לפגעי מזג האוויר, יש לנו סדר גודל של 4,500 פניות לחברות הביטוח. ההערכה כרגע של חברות הביטוח היא של נזקים בהיקף של כ-130 מיליון ₪". סגן נציב כבאות והצלה, שמעון בן נר התייחס לאירועים, וציין:  "אנחנו גוף בהקמה והמצב הפוליטי משתק אותנו. לא המתנו לקריסת המערכות שלנו, התרענו מראש שיש צורך לרכוש מערכת שליטה בדומה למערכת של מד"א. לראיה המערכת שלהם היחידה שלא קרסה. אנחנו זקוקים ל-30 מיליון ₪, יש צורך במערכות נוספות". ח"כ מלכיאלי קרא לתת מעמד מיוחד למשפחתו של מוטי בן שבת, ולאנשים שמסרו את נפשם למען הצלת אחרים. ראש עיריית נהריה ציין כי כ-200 עסקים בעיר מושבתים לגמרי, וכי ישנו צורך מידי ב-11 מיליון ₪, על מנת להחזירם לפעילות. יו"ר הוועדה, וחברי כנסת נוספים קראו לקדם חקיקה שתאחד את קווי גופי ההצלה, מנגד טען סמנכ"ל מד"א, כי הנושא נכשל בחו"ל, ונבחן ונדחה גם בארץ. עוד עלה במהלך הדיון, כי הכרזה על אסון טבע, תסייע רק לענף החקלאות, במסגרת החוק, וכי עסקים קטנים תלויים במידה רבה בביטוחיהם.

 
במהלך הדיון, ציינו יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני וחבריה, כי יפעלו לקידום חקיקה שתעגן פיצויים בגין אסונות טבע. יו"ר הוועדה ציין כי יפנה לרה"מ לעניין הכרזת אסון טבע, זאת על מנת לסייע לפיצוי לחקלאים. יו"ר הוועדה ציין עוד, כי יפעל לאיחוד קווי חברות ההצלה, לאחר בחינת המהלך. עוד קראה הוועדה בתום הדיון, להקציב מידית 11 מיליון ₪ להכשרת עסקים בנהריה שנפגעו קשות כתוצאה ממזג האוויר.
 
יו״ר הוועדה, ח״כ הכנסת, משה גפני, פתח את הדיון: "אנחנו מתכנסים לעניין האסונות הגדולים שפקדו אותנו. מה שקרה בנהריה ומה שקרה בת״א לצערנו הרב, ובמקומות אחרים בארץ בכל המקומות הייתה מציאות קשה. אני כמובן בשם הועדה שולח תנחומים למשפחות שיקיריהם נפגעו. אני רוצה לשבח את רוה"מ והממשלה שהחליטו על תקצוב מידי של כמה עשרות מיליוני שקלים. אך אין הקומץ משביע את הארי, נעמוד על המשמר שהכסף הדרוש יעבור. אנחנו דנים על שני חלקים האחד הוא התקציב מה ניתן לעשות בעניין הזה, והנושא השני הוא התאום בין משרדי הממשלה והרשויות, ואני מבקש מהיועצת המשפטית מה לעשות בעניין כזה שיורד גשם במעלות ואז נהריה מוצפת  -מי נושא באחריות".
 
יועמ"ש ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק: "אין חקיקה מסודרת בנושא אבל סעיף 90 א׳ לפקודת המשטרה מתייחס לאירוע חירום אזרחי, וזה אירוע שפוגע ברכוש לרבות פגיעת טבע. במקרה של אירוע חרום אזרחי, משרד הפנים מכריז על כך, ואז המשטרה אחראית על תיאום ותכלול של האירוע בייחס גם לייתר הגורמים. במקרה הזה של השיטפונות לא הייתה הכרזה על אירוע אזרחי.
 
לעניין הפיצויים, ציינה יועמ"ש הוועדה, כי האפשרות היחידה הקיימת בחוק, הינה פיצוי לעניין תשתיות חקלאיות, במידה והוכרז על מצב חירום אזרחי. ביחס לכל יתר הפגיעות אין חקיקה שמסדירה את הנושא. עוד ציינה אפיק, כי בעבר ביקשה ועדת הכספים לקדם חקיקה בנידון, אך לא זו לא זכתה לשיתוף פעולה.
 
ח"כ גפני: "ניסינו להעביר זאת, אך האוצר לא הסכים לכך בשום אופן".
 
ח״כ אחמד טיבי הקריא את שמות ההרוגים באסונות מזג האוויר בשבועות האחרונים: "אני משתתף בצער המשפחות. התמונות שראינו אינם מתאימות ל-2020 אלא לשנות ה-70. הרגשת הביחד בנהריה הייתה משובבת לב, והעזרה הדדית הייתה חיובית ביותר. יש מקרי מוות שאפשר היה למנוע – זה מחייב דיון והעסקת מסקנות".
 
ח״כ קרן ברק: "ברגע שהיה את האסון בת״א ביקשתי לקיים את הדיון. יש טענות שאומרות שיש פה רק יומיים בשנה חורף, ובגלל זה לא נשקיע מאות מיליונים, יש טענות שעדיף לפצות את האנשים מאשר למנוע את זה. אי אפשר שהאמרות האלה ימשיכו כל שנה, אנחנו רואים את שינוי האקלים גם בארץ ובעולם. ישנם אבדות בנפש וברכוש".
 
ח״כ מיכאל מלכיאלי התייחס למותו של מוטי בן שבת, שטבע לאחר שהציל מספר אנשים בנהריה: "יש לתת מעמד מיוחד לאנשים הללו, הילדים היתומים שלהם צריכים לקבל קצבאות גבוהות מהרגיל, יש כאן ערבות הדדית יוצאת דופן, ואנחנו כחברה צריכים להכיר את הטוב שבהם, להודות להם על כך".

 
רונן מרלי, ראש העיר נהריה: "נהריה עברה שיטפון, לצערנו איבדנו את מוטי בן שבת, גיבור לאומי, שהציל לא מעט אנשים עד שנסחף למותו. לעניין המצב, העיריה לא תצליח לעמוד בנטל, המים הגיעו מגב ההר. יש תוכנית ממשלתית שעולה כ-120 מיליון שקלים. אני מבין שרוה"מ רוצה לצאת לדרך עם תכנון ויש ההערכה רבה על הסיוע המידי לעיר. הפתרונות הם: אחד זה פתרון מדיני, לעניין שטפון שמגיע מגב ההר. יש פגיעה קשה בתשתית העיר, פגיעה נוספת בעסקים, 200 מהעסקים הקטנים והבינוניים מושבתים לגמרי מתוך 3,200 עסקים. יש כ-1000 עובדים בעסקים הללו, והם בעלי פידיון חודשי ממוצע של כ-200 אלף שקל. החלטתי לפתור אותם מארנונה לתקופה הזו. בעלי העסקים לא קיבלו סיוע מידי, הפגיעה היא גם במשפחותיהם, יש אפשרות לפתור זאת ללא עלות גבוהה".
 
ח"כ גפני:" נכון שאנחנו נמצאים במצב פוליטי וציבורי רגישים, אך נפעל מול הממשלה, כמו שעשינו במבוא מודיעים, והועברו כספים לשיקום".
 
מרלי: "באופן יחסי זה פשוט, חמישה אחוז מהעסקים לא חזרו לעבוד, מדובר בעסקים שהושבתו לגמרי, אם המדינה תשקיע 11 מיליון ₪, נוכל לפתוח אותם מחדש".
 
תומר גלם, ראש עיריית אשקלון: "יש חשיבה ראשונה איך רואים את האסון הבא, הממשלה חייבת לקיים דיון ולחוקק חוק או להכפיף את בעלי התפקידים. לעניין המצב הביטחוני, הקמתי חמ"ל באשקלון, ואנחנו העיר הכי מוגנת מבחינת ביטחונית. גם בנושא מזג האוויר, צריכה להיות חשיבה מי מתכלל את הכל".
 
ח״כ עודד פורר: "אי אפשר לבקש מהעיריות לטפל לבד באתני הטבע, קרה אסון בתל אביב שהוא דוגמה, איך אפשר היה למנוע את זה, וזה איחוד מוקדי ההצלה. אין סיבה שבמדינת ישראל לא יהיה מוקד הצלה אחד. כשקורה אירוע לא צריך שהאדם יחשוב לאיזה מספר להתקשר".
 
ח"כ מיקי לוי: "בחוק מס רכוש וקרן פיצויים בגין נזקי מלחמה או בצורת, היה צריך להוסיף עוד סעיף אחד קטן - נזקי טבע. היו שולחים את השמאים של רשות המיסים ובזה היינו גומרים עניין. על הוועדה הזו חלה החובה שהחוק יכלול גם נזקי טבע".
 
ח״כ עומר בר לב: "אנחנו מגדירים כאסון טבע, מה שקורה אחד לעשרות שנים, סביר להניח שזה כבר לא סיפור של אחד לעשרות שנים בעקבות שינויי האקלים. הופתעתי לטובה שמודבר רק ב-11 מיליון שקל לעסקים ולכן מדובר בסכומים קטנים במובנים של מדינת ישראל, ועליה לפעול במהירות לכסות זאת".
 
ח״כ ינון אזולאי: "אנחנו שומעים את האזורים הללו רק כשיש אסון בנפש, וזה לא אמור להיות כך. בת"א היה מחיר גבוה לחוסר המענה מצד גורמי החירום. ישנה הצעת חוק לאיחוד מוקדי ההצלה, היא נתקעה בקריאה ראשונה".
 
ח״כ אוסאמה סעדי:  "לפני שמדברים צריך לפצות את האנשים, צריך לראות איך אפשר מבחינה חוקית לעשות זאת. דבר שני, מה נגיד אנחנו שחיים בכפרים ערבים בצפון, במשולש בנגב ובשכונת הרכבת, שם המצב קטסטרופלי ויש המון אנשים אנשים שנפגעו. לא היה דבר כזה עשרות שנים, יש להכריז אסון טבע".
 
רועי כהן, נשיא לה"ב: "כל בעלי העסקים משלמים את כל מה שנדרש מהם לאורך השנים, ואז אומרים להם שאי אפשר לפצות אותם, אלא רק חקלאים. אלה אנשים שמשלימים משכורות וארנונה. עכשיו מציגים את זה כבעיה רק של נהריה, זה באשקלון, בחיפה ובת"א, רואים את העסקים הקטנים כפראיירים של המדינה. אנחנו דורשים פתרון".
 
סגן נציב כבאות והצלה, שמעון בן נר: "העובדים שלנו עושים עבודה אדירה, אנחנו ממשיכים בפעילתנו, אנחנו גוף בהקמה והמצב הפוליטי משתק אותנו. לא המתנו לקריסת המערכות שלנו, התרענו מראש שיש צורך לרכוש מערכת שליטה בדומה למערכת של מד"א. לראיה המערכת שלהם היחידה שלא קרסה. הקמנו שבעה מחוזות, אנחנו זקוקים ל-30 מיליון ₪, יש צורך במערכות שליטה נוספות. מתעוררים רק כשיש אסונות".
 
ח״כ שלמה קרעי: "הנושא המשמעותי זה העסקים הקטנים שאין מי שיטפל בהם. אנחנו צריכים לתת גיבוי ולהמליץ לממשלה להעביר את התקציב. צריך לעשות כמו שעשינו עם המסעדנים או להעביר חוק בדרך שלנו".
 
ד״ר אלי יפה, סמנכ"ל קהילה, מד"א: "במגן דוד אדום יצאה פקודה לפני האירוע, היה חפ"ק עם המשטרה והכיבוי, נערכנו לכך. בסופו של יום הארגונים האלה מגיבים ראשונים והם לא יכולים לפתור את הבעיה. לגבי איחוד גופי ההצלה, הנושא נבחן, הוא גם נכשל בחו"ל. אולי המומחים מבינים קצת יותר". 
 
ח"כ גפני: "הטענה המרכזית באסון בת"א, הייתה שהם התקשרו למוקדי ההצלה, והיו אלפי פניות מסביב, ולא הצליחו להגיע אליהם. אם היה מצב בו השיחה שלא נענית ע"י מד"א או המשטרה, נענית ע"י גוף אחר, אולי המצב היה שונה".
 
ד״ר יפה: "הבעיה לא הייתה במד"א".
 
ח"כ גפני: "אני מבקש לקבל את החומר לעניין חקיקת חוק האיחוד מהייעוץ המשפטי".
 
גיל סלומון, איגוד חברות הביטוח: "מבחינת נזק רכושי לא מדובר במשהו שחברות הביטוח לא הכירו בעבר, בשנים האחרונות היו נזקי מזג אוויר קיצוניים, והחברות ידעו להתמודד. ככה גם בנושא הזה. מבחינת מהירות, למי שיש את פוליסות מהירות, יש תגובה מהירה מחברות הביטוח".
 
אלעד מנחם, בעל עסק מנהריה: "הרבה עסקים מתמודדים עם חוסר וודאות ואנחנו לא יודעים מה הביטוח כן מכסה ולא יודעים את הפרטים המדויקים ועברו כבר שבועיים. יש עסקים שמושבתים לגמרי, אני לא יודע מה חברת הביטוח יתנו".
 
אלעד אלקובי, רשות שוק ההון: "לאור אסונות קודמים, הוצאנו דרישה פרטנית מחברות הביטוח לקבל מידע מסודר לגבי אירועים מסוג. דרשנו מחברת הביטוח לטפל ולתת קדימות בענייני תביעות מפגעי מזג האוויר. נתנו עדיפות לפניות הציבור לפניות מהסוג שאלעד ציין. היו עשרות בודדות של פניות מהסוג הזה, של עסקים קטנים. הפנייה היא אלינו אחרי שהייתה פנייה לחברת הביטוח וחברת הביטוח סיירה. העלינו לדף האינטרנט, דף של שאלות ותשובות גם לעניין עסקים וגם לעניין רכבים ובתים. לעניין כלל הפניות, יש לנו סדר גודל של 4,500 פניות לחברות הביטוח. ההערכה כרגע של חברות הביטוח היא של נזקים בהיקף של כ-130 מיליון ₪".
 
תמר לוי בונה, משרד האוצר: "לגבי נזקי החקלאות, משרד האוצר מוציא בכל שנה 200 מיליון ש"ח לביטוח נזקי טבע, החקלאים והמדינה משתתפים בביטוח, לכן יש ביטוח לתשתיות. החקלאות מבוטחת. מעבר לכך משרד החקלאות מוציא 55 מיליון שקלים מידי שנה, על תשתיות ניקוז.
 
תמר אנגל, קיבוץ מעגן מיכאל: "פתחנו את הסכרים, אך בריכות דגים שלמות נסעו לים, לא נפוצה ללא הכרזה של הממשלה על אסון טבע".
 
ערן אטינגר, משרד החקלאות: פיצוי לחקלאים על תשתיות תלוי בהכרזה על אסון טבע".
 
יו"ר הוועדה, סיכם את הדיון: "נפנה לשר האוצר ורה"מ, נבקש ש-11 מיליון השקלים יעברו כמה שיותר מהר, למען אותם עסקים שלא יוכלו לפעול ללא הכסף הזה, מדובר בעניין קריטי לחיי ופרנסת המשפחות הללו. בנוסף אני מבקש מהיועצת המשפטית לנסח הצעת חוק שתקבע פיצויים עקב אסון טבע, אנחנו נצטרך לחתום על זה ואני מניח שזה יעזור לפיצוי זמני. אני מקווה שנוכל לקיים את הדיון. בנוסף אני מבקש להכין את הצעת החוק של איחוד קווי גופי ההצלה. במידה וזה לא הצליח בארה"ב, נבקש לקבל את הדו"ח לעניין זה, נפעל רק מתוך אחריות מלאה. עדיין אני תוהה, מה היה קורה אם השיחות בת"א היו מגיעות לכוח פנוי. אני מבקש מהיועצת המשפטית להכין הצעת החוק גם לעניין איחוד הקווים. לגבי הכרזה על אסון טבע אני מבקש שרשות שוק ההון תעביר נתונים, כמה ביקשו לקבל פיצוי מהביטוח, כמה נענו בחיוב, אנחנו רוצים לפקח על העניין הזה, הגשמים גם כנראה ימשכו. לעניין הכרזת הממשלה על אסון טבע".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!