זקן הפוסקים הכריע בשאלת השימוש ברכבת החדשה

זקן הפוסקים הגאון רבי משה שטרנבוך, קובע כי יש להמתין מלהשתמש בקו הרכבת החדש מירושלים לתל אביב, שיעור "בכדי שיעשה", עד שיכלה הזמן שהוקדמה הפעלתה של הרכבת בשל חילולי השבת המחפירים בהקמתה.

עם תחילת הפעלת קו הרכבת המהיר מירושלים לתל אביב החל ממוצאי שבת האחרון, עלו רבנים ומורי הוראה למעונו של הגאון רבי משה שטרנבוך, לקבל את הכרעתו אם יש מניעה הלכתית מנסיעה ברכבת שנבנתה על ידי חילול שבת קדשנו רח"ל.

כידוע, בשנים האחרונות פרצה 'רכבת ישראל' את חומות השבת בארץ ישראל, והכריזה על יום שבת קודש כיום השיפוץ הכמעט רשמי שלהם, רח"ל, כשבמסגרתו ערכו כמעט מדי שבת בשבתו עבודות ושיפוצים לבניית מסילות הרכבת וכדומה.

גם בקו הרכבת החדשה המהירה מירושלים לתל-אביב – אשר נפתח במוצאי שבת האחרון לנסיעות מהירות מירושלים תל אביב בכחצי שעה לכל כיוון, עבדו לדאבון כל לב בהכנות לפסי רכבת במהלך ימי שבתות השנה.

בעקבות הפעלת הקו בימים האחרונים, כך נודע ל'בחדרי חרדים' - נדרשו רבנים ומורי הוראה רבים להכריע בשאלה, האם יש מניעה הלכתית מלהשתמש בתקופה זו ברכבות אלו, בעקבות הלכה האוסרת על הנאה מ"מעשה שבת" טרם שיעבור זמן הנקרא "בכדי שיעשו" – [שיעור הזמן שלא היה אפשרי ליהנות מהמלאכה לולא חילול השבת].

בתי הוראה שונים ברחבי הארץ שהפנו את השאלה אל הגאון רבי משה שטרנבוך, קיבלו תשובה נחרצת מאתו, כי בכדי שלא ליהנות ממעשה שבת, אין לנסוע ברכבת בתקופה זו, עד שיעבור הזמן שאותו ביקשו היזמים לחסוך על ידי חילולי שבת רח"ל.

במכתב תשובה מפורט שכתב הגר"מ שטרנבוך ותוכנו הגיע לידי 'בחדרי חרדים', הוא כותב כי "השלטון כאן בארץ ישראל חילל שבת קודש בפרהסיא כשהעסיקו פועלים נכרים בעבודות כריית מנהרות לצורך נסיעת הרכבת ונשאלתי לידע האם אסור ליסע ברכבת שנוסעות במנהרות שנחפרו בשבת. ואם האיסור לעולם או רק לזמן שהרוויחו בזה אם לא היו עובדים בש"ק".

"והנה כאן שחפרו המנהרות ברשות הרבים שזהו קרקע השייכת לציבור בע"כ של שומרי התורה, והיו יכולים לחפור בהיתר בימות החול, אין בכוחם לאסור עלינו ההשתמשות בקרקע שהיא גם שייכת לנו. אמנם אף שאין בכוחם לאסור עלינו ההנאה לעולם, עכ"פ אסור לנו ליהנות ממה שמרוויחים מכך שהנכרי עשה המלאכה בשבת, ולכן צריך להמתין שיעור כדי שיעשו".

"ובנידון דידן שיעור כדי שיעשו הוא שצריך להמתין שיעור הזמן שהוקדמה הנסיעה ברכבת בגלל החילול שבת שעשו בחפירות, ואם לולא שחפרו בשבת לא היתה מתאפשרת הנסיעה ברכבת רק כמה חודשים יותר מאוחר מהזמן שנתאפשר עכשיו, יש להמתין שלא ליסע ברכבת עד שיגיע הזמן שהיתה מתאפשרת הנסיעה ברכבת גם לולא שהיו חופרים בש"ק".

"ואם אין יודעים בכמה זמן הוקדמה אפשרות הנסיעה ברכבת בגלל החילול שבת, הרי זה כדין המבואר בשו"ע (סי' שכ"ה ס"ז) ובמשנ"ב שם, שבמקום ספק אם צריך להמתין שיעור כדי שיעשו (וכגון שמסופק אם הנכרי עשה המלאכה עבור הישראל או עבור עצמו) יש להחמיר להמתין שיעור כדי שיעשו, ורק בשעת הדחק או במקום מצוה יכולים להקל. וה"ה בנד"ד שהוא ספק כמה הוא שיעור כדי שיעשו, יש להחמיר מספק, עד שיהא ודאי לאחר שיעור כדי שיעשו, ורק בשעת הדחק ולצורך מצוה יש להקל", כך הגר"מ שטרנבוך.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!