"משפחות נמחקו בהבלחת הודעה": לקחים מקרב יריות מחריד ודיסאינפורמציה

קרב היריות שהחריד את העיירה ג'רזי סיטי גרם לפחד ודאגה בקרב הציבור החרדי בארה"ב ובכל מקום שיהודי נמצא, הדיווחים על הרוגים ופצועים חרדים גרמו לדאגה גדולה.

בשיאו של האירוע נקלעתי לניו יורק, בה שהיתי לרגל שמחה אצל אחד מחבריי. בעודי נמצא ברחובה של עיר, מרחק נהר אחד מג'רזי סיטי, החלו הדיווחים המדאיגים להגיע.

בשונה מישראל, שבה בעת שאירוע כזה מתרחש הכל עוצר מלכת, נראה שהשגרה בעיר הגדולה ממשיכה כרגיל, מבלי שאיש עוצר את שטף המרוץ אחר הדולרים.

אך במקביל הדיווחים לא פסקו מלהגיע ועימם זרם דיסאינפורמציה שהחריד לבבות. לצד שמות לתפילה לא נכונים, ודיווחים על פצועים והרוגים שלא היו. רוב העדכונים התבררו כהפקרות מוחלטת. משפחות נמחקו בהבלחת הודעה, בעוד אנשים שעליהם דווח כביכול כי הם בני ערובה, הסתובבו חופשיים.

הטלפונים שקיבלתי מישראל מחברים שדרשו בשלומי, הביאו עדכונים אמינים יותר מהנעשה בתפוח הגדול. אנשים דוברי עברית באמריקה, תרגמו בתרגום מקוון דיווחים שרצו, ויצרו סלט נוראי של אינפורמציה.

מתברר, כי הדיווחים בארה"ב מגיעים מהשטח. כל אזרח במדינה יכול להתחבר לקשר המשטרתי ולהאזין און ליין לדיווחים סביב הדרמה והלחימה ברחובות בעוד השוטרים מעדכנים כל רגע על המצב בשידור חי. אלא שחוסר ההבנה של המאזינים יצר בלבול גדול סביב הסופר הכשר שם נהרגו הבחור חיים הערש דייטש ז"ל והאישה לאה מינדל פרנץ ע"ה.

חבר שהתחבר לקשר המשטרתי ניסה לתרגם לי מה אומרים שם, אך גם הוא לא הצליח להבין מה מתרחש. עם זאת, בן רגע יכולתי לראות כיצד נוצר זרם החדשות. בקשר נשמעו המילים 'בית ספר סמוך', ומיד החל זרם של הודעות שקריות והזויות, על בני ערובה בחיידר של סאטמר הסמוך למרכול שבו התבצרו הרוצחים.

גם הדיווחים של שליחים וחסידים המתגוררים באזור, לצד דוברי שגרירויות וקונסוליות ישראלים שהתראיינו בתקשורת הישראלית, לא הביאו בשורה של ממש. גם הם התגלו כמי שניזונים מהתקשורת שגם כן לא יודעת באמת מה קורה. שלא כמו בישראל, נדמה שבארה"ב לא קיים מערך של הודעות דוברות מסודרות, וכך רוחש לו בליל עצום של דיסאינפורמציה, עד שהגיעו דיווחים שקריים על חמישה הרוגים חרדים. רק בשעת חצות לילה הגיעה הודעה רשמית על שמות ההרוגים למגינת לב. 

יצאתי מהאירוע המחריד עם מסקנות נחושות. בשעה שמתרחש אירוע מתגלגל אסור בתכלת להפיץ ידיעות כאלו ואחרות. ישנן משפחות שלא יודעות על יקיריהן דבר, וליבן יוצא מדאגה מול הדיווחים הסותרים. עלינו לחכות לאימות, לא להפריח שמות באוויר, ולהיזהר מ'העתק הדבק' או 'העבר'.

ולקח נוסף: ארגוני ההצלה בארה"ב חייבים דוברים רשמיים. הדיווחים מהשטח היו נוראיים, ונראו גם אנשי הצלה שהתראיינו לכלי התקשורת הישראליים, תוך שהם מדווחים דברים לא נכונים. לא יזיק לכוחות המשטרה השונים בארה"ב ללמוד קצת ממשטרת ישראל איך מנהלים בתקשורת אירועים מהסוג הזה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!