האם יש להתחשב בכספים שמשלמת הרשות הפלסטינית?

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, התייצב להליך בבית הדין הארצי לעבודה, העוסק בשאלה האם יש להתחשב בכספים שמשלמת הרשות הפלסטינית לאסירים ביטחוניים ולבני משפחתם, כ"הכנסה" לעניין זכאות משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי. בתמצית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להתייחס לכספים אלה כאל "הכנסה" של משפחת האסיר, בין אם הם נותרו בידיה ובין אם העבירה אותם לבנה האסיר.

בהליך נדון ערעור שהגיש תושב מזרח ירושלים, אביו של אסיר ביטחוני קטין שהורשע בשתי עבירות של ניסיון רצח ממניע לאומני. האב הגיש לביטוח הלאומי תביעה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה, שנדחתה לאחר שלא המציא מסמכים הנוגעים לכספים המשולמים לו ולמשפחתו על-ידי הרשות הפלסטינית בגין בנו האסיר. הערעור שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נדחה, לאחר שנקבע, כי מאחר שתשלומים אלה מצויים בשליטתו הבלעדית של האב, הרי שהם בגדר "הכנסה" לצורך חישוב זכאות המשפחה לגמלת הבטחת הכנסה. האב עירער לבית הדין הארצי, וטען שאמנם הכספים מצויים בשליטתו הבלעדית, אך הם מהווים תמיכה קהילתית, ובכל מקרה הוא רק מעבירם לבנו.

בעמדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שהגיש מכח סמכותו הייחודית באמצעות עו"ד יאנה סימקין מהמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, ציין היועץ, כי הרשות הפלסטינית משלמת לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל ולמשפחותיהם "משכורות" בסכומים אשר גדלים בהתאם למשך תקופת המאסר, ומבטיחה הכנסה יציבה גם לאחר שחרורם ממאסר. בנוסף לתשלומים קבועים אלה, הם מקבלים גם הטבות כלכליות נוספות, כגון העסקה ישירה באחד ממשרדי הרשות הפלסטינית, סיוע בשכר לימוד, ביטוח רפואי ועוד. בנוסף, מדי חודש בחודשו מעבירה הרשות הפלסטינית לחברה המפעילה את הקנטינות בבתי הכלא, סכום נוסף לטובת רכישת מוצרים מהקנטינה לכל האסירים תושבי איו"ש ועזה.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש לסווג את התשלומים המשולמים לאסיר ולבני משפחתו כ"הכנסה" בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה המפנה לפקודת מס הכנסה. משמעות הדבר היא, כי יש להתחשב בתשלומים אלה במסגרת בחינת זכאותה של משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת ההכנסה. באשר לתשלומים המיועדים לאסיר, החקיקה הפלסטינית מייעדת את התשלומים הן לאסיר והן לבני משפחתו, אך החלוקה הפנימית ביניהם אינה מפורטת בה. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי אין משמעות בהקשר זה לשאלה איזה חלק מיועד למשפחה ואיזה לאסיר, שכן הניתוח המשפטי של הסוגיה מוביל למסקנה ששני מרכיבי התשלום צריכים להיחשב כהכנסה לעניין מבחן ההכנסה, שכן הם מגיעים מאותו מקור. באותה מידה, אין גם השלכה מעשית לשאלה אם הכספים שיועדו למשפחה או לאסיר אכן הגיעו ליעדם, שכן לעמדת היועץ המשפטי לממשלה העברת תשלומים אלה היא בלתי חוקית מכח חוק המאבק בטרור. בין כך ובין כך, מדובר בהכנסה שיש להביאה בחשבון לעניין מבחן ההכנסה. עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי בין אם מדובר באסיר בגיר או קטין התוצאה תישאר זהה, מאחר שמשפחתו של האסיר הקטין מהווה אפוטרופוס טבעי ולכן התשלום כולו מיועד למשפחה.

בעמדתו ציין עוד, כי הגם שבית הדין הארצי קבע בעבר כי חוק הבטחת הכנסה אינו מתייחס לתמיכה כספית או קהילתית ואינו קובע אם יש לראות בה כ"הכנסה", הרי שכאן מדובר בתשלומים המשולמים מכוח חקיקת הרשות הפלסטינית כתגמול בעד ביצוע עבירה על רקע לאומני, ואין מדובר בתשלומים הדומים לתמיכה באופן וולנטרי כמחווה אנושית. התשלומים הללו אסורים ומבוצעים בניגוד לחוק המאבק בטרור, וגם בשל כך מתחייבת המסקנה שהם מהווים "הכנסה". כל פרשנות אחרת עלולה לתמרץ העברה בלתי חוקית של כספים אלה ואף לעודד ולתמרץ ביצוע פעולות טרור, והמשמעות שלה היא הכרה על-ידי המדינה בהעברת כספים בלתי חוקית ממשפחת האסיר לאסיר, עידוד העברה זו וכפועל יוצא מכך מתן זכויות למשפחת האסיר בעקבות פעילותה הבלתי חוקית. כל עוד הכספים לא חולטו בפועל ומשמשים את משפחת האסיר, יש לראותם כ"הכנסה" בידי המשפחה.

לפיכך, היועץ המשפטי לממשלה סבור, כי יש לדחות את הערעור ולקבוע כי הכספים שמעבירה הרשות הפלסטינית למשפחת האסיר בזיקה לביצוע פעולת טרור, יובאו בחשבון לצורך בחינת זכאותה של משפחת האסיר לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, בין אם נותרו בידיה ובין אם הועברו לבנם האסיר.
העמדה גובשה בעזרת המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי בייעוץ וחקיקה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!