הד"ר החב"דניק שעושה קידוש השם בעולם האקדמיה
אלכסנדר פרידמן הוא חוקר במכון MIT שבארצות הברית, אחד ממוסדות האקדמיה המובילים בעולם • בריאיון עמו הוא מספר על חייו כאיש תורה ומדע, למה לדעתו החיבור מתבקש, וכיצד גילה את החיבור דווקא כשעלה לארץ
אין הרבה גברים שמנדנדים בזרועותיהם את בתם הקטנה בזמן שהם דנים בפסיכולוגיה, פיזיולוגיה, ביג דטה, בסיס מתמטי וקידוד, אבל נדמה שזה עוד יום רגיל בחייו של אלכסנדר פרידמן, חב"דניק, חוקר במכון מקגוברן לחקר המוח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שנחשב לאחד המוסדות האקדמיים הטובים בעולם.
תחום נוסף משמעותי מוביל את חייו של פרידמן: התורה. הוא נולד וגדל ברוסיה למשפחה מסורתית, אב מרקע ליטאי ואם מחסידות חב"ד. עם השנים משפחתו התקרבה ליהדות והתחזקה בתורה ובמצוות. כבן למשפחה של מדענים, התלבט בין לימודי תורה ללימודי מדע. בזכות הרב קופרמן, שמע על המרכז האקדמי לב בירושלים.
בשנת 2000, בהיותו בן 16 בלבד, עלה לארץ לבדו. הוא הצטרף לתוכנית לשילוב סטודנטים עולים מברית המועצות במרכז האקדמי לב, שם גילה שאהבתו למדע ואהבתו לאלוקים אינם עומדות בסתירה, ויכולות להפרות זו את זו.
"לימודים בשפה העברית היוו עבורי אתגר משמעותי", הוא מספר על שנותיו כסטודנט. "מסתבר שזה היה אתגר מתגמל. למדתי את השפה העברית מהר והכרתי חברים חדשים". הוא עשה תואר במדעי המחשב לצד לימודי יהדות.
"לימודי הקודש היו מרתקים עבורי והיו כמה רבנים מדהימים שהשפיעו עליי עד מאוד. שם למדתי איך ניגשים בכלל ללימודי גמרא ושולחן ערוך. החל מהשנה השניה כבר השתלבתי ולמדתי עם הישראלים. היה לי חבר אמריקאי והיה לי גם חבר תימני. דווקא כשלמדתי עם אנשים מרקעים שונים הרגשתי שזה מעצים את הלימוד. היה לי ברור שאני רוצה לחיות חיים שמחברים תורה ומדע והמשכתי עם זה הלאה".
האם באמת אפשר לחיות חיים שמחברים תורה ומדע?".
"אני מאוד מאמין בחיבור הזה. היום יש ישיבות מצוינות מכל הסוגים בארץ ובחו"ל, וברוך ה' עולם התורה פורח. מבחינה אקדמית כמובן שיש מוסדות מצוינים בישראל ומובילים בתחומי ההנדסה והמדע. מה שחסר זה בחיבור בין השניים. המרכז האקדמי לב מסמל בשבילי את החיבור. בעיניי זה חיבור טבעי, אורח חיים דתי לצד פרנסה, עבודה ומקצוע בכבוד".
אחרי שסיים את לימודי התואר פרידמן הלך ללמוד בכפר חב"ד ובמקביל למד דוקטורט בבר אילן. "החיבור בין תורה ולימודי מדע הרגיש לי כה טבעי כך שלצד לימודי ההמשך בבר אילן, למדתי המון חסידות והלכה בכפר חב"ד. לאורך התקופה עשיתי גם מבחני רבנות. אחרי 10 שנים בארץ עברתי לבוסטון והצטרפתי לסגל המחקרי של -MIT".
התחתנתי, אני אבא לשני קטנטנים. אני משתייך לקהילה הליטאית וגם לקהילת חב"ד ומעביר בשניהם שיעורי יהדות בקביעות. אני מאמין שצריך לעשות 'שירות לאומי', להיות מחובר לקהילה ולחיות חיים של נתינה. גיליתי שהדרך הטובה ביותר ללמוד זה ללמד".
איך יש לך זמן לכל הדברים שאתה עוסק בהם?
"ניצול זמן. לא מפסיקים משהו באמצע. אי אפשר לשלב הכל, כי הזמן מוגבל, אבל מה שאתה עושה תעשה הכי טוב. אז נכון, לא תצליח ללמוד את כל הש"ס בשנה, ולא תצליח לכתוב 800 מאמרים, אבל כשאתה יושב ולומד, או כשאתה יושב וכותב מאמר, תעשה את זה על הצד הטוב ביותר".
איך מתייחסים לאדם בלבוש מסורתי ב-MIT?
"היחס ב-MIT הוא מאוד מקצועי. אני לא מרגיש שמתייחסים אליי שונה בגלל המראה המסורתי. מה שחשוב הוא להיות מקצוען ולכתוב מאמרים טובים".
כיום בMIT-, הוא עובד בצוות על שני פרויקטים. אחד קשור לדפוסי חשיבה השולטים בתהליך קבלת החלטות, הפרויקט השני עוסק ביצירת כלים חישוביים לנתונים רב ממדיים מוקלטים בו זמנית. "כדי להצליח לאזן בין הכול צריך הבנה של מה חשוב ומה לא. צריך להתמקד בהתמדה, מכיוון שיש כל כך הרבה דברים שמתמודדים על תשומת הלב שלנו", הוא מסביר, עם סוג הרוגע הרציונאלי שהיית מצפה ממדען ואיש של תורה.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות