תחקיר הבוטים: "רשת" תפצה גולש שהוצג כ'בוט'
חברת 'רשת' המחזיקה ב'ערוץ 13', תשלם פיצוי של עשרת אלפים שקלים לאדם שפרופיל הפייסבוק שלו הוצג כפיקטיבי | לטענתו בתביעה, נגרם לו נזק תדמיתי, כי נחשף לשיימינג וכי ספג קללות ממשתמשים באינטרנט
- אלי שלזינגר
- י' כסלו התש"פ
בית משפט לתביעות קטנות בחיפה חייב את חברת "רשת" לפצות אדם בסכום של 10,000 ש"ח שפרופיל הפייסבוק שלו הוצג בתכנית הבוקר כפרופיל פיקטיבי - בוט.
בשלהי חודש מרץ, ימי טרום בחירות, במסגרת תוכנית הבוקר של אברי גלעד ב'ערוץ 13', פורסמה כתבה בנושא "בוטים ברשתות החברתיות". תוך כדי הכתבה הוצגו דוגמאות לפרופילים מזויפים, וביניהם הוצג פרופיל הפייסבוק של התובע, בליווי שמו המלא ותמונתו.
התובע טוען, כי הפרופיל שלו אינו פרופיל מזויף וכי כתוצאה מהפרסום במסגרת תכנית כחלק מהמלחמה בתופעת ה"פייק ניוז" ברשתות החברתיות לקראת הבחירות לכנסת ה-21, נגרם לו נזק תדמיתי, כי נחשף לשיימינג וכי ספג קללות ממשתמשים באינטרנט.
תעמולת הבחירות שהתנהלה ברשתות החברתיות כללה שימוש ב"בוטים", תוכנה המבצעת פעולות על דרך חיקוי של משתמש רגיל, וכן כללה פתיחת פרופילים מזוייפים, לעיתים ע"י פוליטיקאים וגורמים בעלי אינטרסים. מטרתם של אותם מפעילי פרופילים מזוייפים הייתה להביא לשינוי עמדת המצביעים תוך השתלטות על התודעה.
באותם ימים, הופעל פרוייקט משותף של איגוד האינטרנט הישראלי בשיתוף גופים ציבוריים נוספים, כדי לאתר פרופילים מזוייפים שכאלה ולהגביל את פעילותם של מייצרי ה"פייק ניוז" ברשתות החברתיות. בתכנית הבוקר המדוברת, התראיינה פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, שהציגה את תופעת הבוטים והפרופילים המזוייפים ברשתות החברתיות ואת הנסיונות של האיגוד להתמודד עם תופעה זו ולפעול להסדרת הנושא.
בין היתר, סיפרה פרופ' נהון כי האיגוד איתר רשימה של פרופילים בפייסבוק, לגביהם עלה חשד כי אינם פרופילים של משתמשים רגילים. האיגוד העביר את הרשימה לחברת פייסבוק, אשר מצידה פעלה לחסימתם של חלק מהחשבונות. אחד החשבונות שנטען כי אותרו ונחסמו כאמור, היה חשבון הפייסבוק של התובע.
לטענת רשת, פרופיל הפייסבוק של התובע הוצג כדוגמא לפרופיל שנחסם, לשבריר שניה, כאשר התמונה טושטשה מעט. "התמונה הוצגה כחלק מעשרות דוגמאות רבות ואחרות שהופיעו על המסך, לא ניתן היה לזהות את התובע מהפרסום, לא נאמר לגביו דבר, שמו לא הוזכר ולא נמתחה כלפיו ביקורת אישית כלשהי".
עוד טענו ברשת, להגנתם, כי לפי סעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע, קיים עניין ציבורי בפרסום, קל וחומר בתקופת בחירות, וכי בטרם הפרסום בחנו, בדקו ואימתו את המידע שפורסם, והסתמכו על איגוד האינטרנט הישראלי ועל פעולות חברת פייסבוק בקשר עם חשבונו של התובע. לטענתם, "הבאת המידע בפני הציבור הוא חלק אינהרנטי מהחובה המקצועית והעיתונאית המוטלת עליה והיא פעלה באופן מקצועי ובהתאם לסטנדרט עיתונאי מקובל".
בניגוד לטענת רשת, טען התובע כי הפרופיל הוצג באופן שכולל את שמו ותמונתו באופן ברור וללא טישטוש, וכן נאמר שהפרופיל הוא "חלק מפרופילים פיקטיביים". עוד ציין כי אין משמעות לשאלה מה היה משך ההצגה של הפרופיל שלו, שכן בטכנולוגיה של היום ניתן לעצור את השידור, לעשות צפייה מחדש ולצלם מסך, כך שתפוצת הפרסום אינה ניתנת להערכה ואינה תלויה במשך השידור.
בעדותו בפני ביהמ"ש, טען התובע כי מאז הפרסום, רבים מעוקביו מתייחסים אליו כאל "פיקטיבי", הודה כי הפרופיל אכן היה חסום ונפתח לאחר מכן, והסביר כי הוא ממשיך לנהל את דף הפייסבוק באותו אופן כמו קודם לחסימה, רק בשינוי סדר השם ושם המשפחה.
בדיון הציג התובע את פנייתו לפרופ' קרין נהון ביום השידור, שם כתב לה "מתברר שאת עומדת מאחורי הביטול של הפיד שלי". בתגובה השיבה פרופ' נהון למחרת "אבקש להתנצל אם נפלה שגגה כלשהו במעשינו. לאור פנייתך והזדהותך בפניי, דיווחנו לפייסבוק על כך והסרנו אותך מרשימת הדיווחים שלנו".
מדברים אלה הוכח כי סיבת החסימה מלכתחילה, הייתה דיווח של האיגוד כי מדובר בפרופיל פיקטיבי, וכי מסיבה זו והיות ופרופ' נהון סברה כי הפרופיל פיקטיבי, היה פרופיל התובע בין יתר החומרים שהביאה פרופ' נהון לשידור.
האם עומדות לנתבעת ההגנות להן היא טוענת? הרשמת ציטטה פס"ד של השופט ברנזון: "בגלל התפוצה הגדולה של העיתונות וכוחה הרב להזיק היא זקוקה לריסון יתר. אם ישנו ריסון עצמי מספיק - מה טוב; ולא - על בתי-המשפט להביא לכך על-ידי פסיקת פיצויים הולמים. במצב השורר בארץ, שיש ועיתונים נתפסים לדברים שבסנסציה ואזי לא תמיד בודקים הם באמצעים וחורגים מתחום המותר לפי החוק, פסיקת פיצויים מתאימים היא אולי האמצעי הבדוק והבטוח ביותר לבלימת הנטיה הזאת. הדבר חמור פי כמה כאשר הפרסום נעשה בזדון או אפילו ללא בדיקה מוקדמת מספקת לגילוי האמת לאמיתה והעמדת דברים על מכונם".
הרשמת הבכירה אילנה הדר אמרה כי היא מוכנה לקבל את הטענה כי היה בפרסום עניין ציבורי. האם הייתה אמת בפרסום? אך קבעה כי לאור תשובתה של פרופ' נהון לפניית התובע, כבר לא יכולה להיות מחלוקת כי התשובה לשאלה זו היא שלילית.
עוד אמרה כי גם אם תצא מתוך נקודת הנחה שהנתבעת הייתה תמת לב במובן הסובייקטיבי, וכי האמינה באמיתות הדברים שהובאו בפניה ע"י פרופ' נהון, אין בכך כדי לשחרר את הנתבעת מהאחריות לפרסום. "סבורה אני, כי הסתמכותה העיוורת של הנתבעת על המידע והתמונות שהובאו ע"י פרופ' נהון, אינה יכולה להוות "אמצעים סבירים" כנדרש (ויוזכר, לפחות ככל שהדברים נוגעים לתובע, פרופ' נהון עצמה הודתה כי מדובר במידע שגוי)".
בסופו של דיון, קבעה הרשמת כי חברת "רשת" תשלם לתובע סך של 9,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט בסך של 1,000 ש"ח.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות