כשמנדלבליט השווה את שי ניצן ליעקב אבינו
היועהמ"ש לממשלה נאם אמש בכנס שקיימה העמותה למשפט ציבורי והתייחס לפרישתו של שי ניצן בעוד שבוע וחצי, כשהוא משווה בין עזיבתו של ניצן לעזיבתו של יעקב אבינו את באר שבע, כפי שרש"י אומר בפרשת השבוע "שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם" | כן התייחס למינוי ממלא מקומו של ניצן על ידי שר המשפטים
- קובי עוזיאלי
- ח' כסלו התש"פ
- 15 תגובות
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נשא הערב (חמישי) נאום בכנס העמותה למשפט ציבורי, והתייחס לשני נשואים שעומדים על הפרק, פרישתו של פרקליט המדינה שי ניצן, אותו השווה ליציאת יעקב אבינו מבאר שבע בפרשת השבוע, וכן לנושא מינוי ממלא מקומו בתפקיד.
"הנושא שנבחר השנה לכנס הוא 'כיצד יש להגן על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו'. הנושא הזה נבחר לא בכדי", אמר מנדלבליט בפתח דבריו.
"הוא משקף את התחושה של רבים בציבור, ובוודאי של הנוכחים פה הערב, שערכי המשפט הציבורי והמוסדות שאמונים על שמירתם נמצאים בתקופה האחרונה תחת ניסיונות החלשה ודה-לגיטימציה".
"זהו בהחלט נושא שחשוב לעסוק בו, אך מעבר לכך – חשוב להבין שלא מדובר פה על סוגיה משפטית כזו או אחרת, או על מוסד משפטי כזה או אחר, אלא מדובר על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל דמותה של המדינה כדמוקרטיה ליברלית. ההגנה על ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו איננה מטרה בפני עצמה".
לדברי היועמ"ש, "ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו הם ערובה לקיום שלנו במדינה שהדמוקרטיה שלה איננה מתמצית בקיומן של בחירות פעם בכמה שנים, או בכמה חודשים. הם ערובה לכך שבמדינת ישראל זכויות האדם יישמרו הלכה למעשה; הם ערובה לכך שבמדינת ישראל הכוח השלטוני יופעל לטובת הציבור; הם ערובה לכך שאלו המחזיקים בסמכויות שלטוניות לא יפעלו מתוך שיקולים זרים או מתוך ניגוד עניינים; הם ערובה לכך שהמדינה תנהג בשוויון באזרחיה; הם ערובה לכך שלא יהיה אף אדם או מוסד שלטוני מעל לחוק".
"הביטחון הצבאי מתייחס ליכולת ההתמודדות עם איומים ביטחוניים בחזיתות השונות; הביטחון הכלכלי, עניינו בעוצמתה הכלכלית של המדינה ורווחת אזרחיה; וכן הלאה. בדמוקרטיה-ליברלית, קיים גם סוג נוסף של ביטחון המהווה חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי – הוא "הביטחון המשפטי".
"הביטחון המשפטי הוא הביטחון של כל אדם במדינת ישראל בכך שמערכת המשפט תמלא את התפקידים המתחייבים בדמוקרטיה לשם הבטחת העליונות של שלטון החוק, כאמצעי ראשון במעלה להבטחת התהליכים הדמוקרטיים, האינטרס הציבורי וזכויות הפרט".
"תנאי יסודי לקיומם של כל אלה הוא עצמאותם של המוסדות המשפטיים – בתי המשפט, הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית. גופי המשפט ואכיפת החוק במדינת ישראל ממלאים את התפקיד החשוב של שמירת הביטחון המשפטי של אזרחי המדינה, אך האחריות לקיומו של ביטחון משפטי מוטלת על כלל רשויות השלטון, הממשלה על זרועותיה השונות וכמובן גם הכנסת".
"כלומר", הסביר מנדלבליט לנוכחים, "האחריות לכך שערכי המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני פגיעה, ושמוסדות המשפט הציבורי יהיו מוגנים מפני החלשה – מוטלת על כלל רשויות השלטון. זה לא עסק פרטי שלנו – "המשפטנים". מי שביטא זאת בצורה הטובה ביותר היה ראש הממשלה המנוח מנחם בגין שאמר: "בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחים של השררה".
באשר לביקורות החריפות שנמתחות בחודשים האחרונים עליו ועל הפרקליטות אמר, "אני ער לניסיונות להציג את גורמי החוק והמשפט כמי שרוצים לקחת לידיהם את מושכות השלטון, ולנהל כביכול את המדינה. מובן שזה לא נכון. הדרג המדיני הוא שאחראי לקבוע את מדיניותה של הממשלה, וגופי הממשלה השונים נדרשים ליישם מדיניות זו. הייעוץ המשפטי לממשלה פועל לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו, וזאת בגבולות הדין. והדברים ידועים".
יציאת שי ניצן עושה רושם
כאן עבר היועמ"ש להתייחס בנאומו לנושא עזיבתו של שי ניצן את תפקידו ואמר, "בימים אלו, עומדת על הפרק כידוע שאלת מינויו של ממלא מקום לפרקליט המדינה. במרוצת העבודה השוטפת, אנחנו אמנם עוד לא הפנמנו את זה; אבל שי ניצן, מי שהיה מעורב, בתפקידיו השונים, ברובן המכריע של הסוגיות העקרוניות של המשפט הציבורי במדינת ישראל בשלושת העשורים האחרונים, עתיד להיפרד מהמקום שהיה לו לבית – משרד המשפטים".
"פרשת השבוע שאנו עתידים לקרוא השבת בבתי הכנסת, נפתחת במילים - וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. רש"י פותח את פירושו על הפרשה בשאלה מדוע בחרה התורה לתאר במסגרת מסעו של יעקב דווקא את יציאתו מהעיר אותה הוא עוזב, ולא את הליכתו אל העיר החדשה: לא היה צריך לכתוב אלא 'וילך יעקב חרנה', ולמה הזכיר יציאתו? אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם. בזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיווה, הוא הדרה. יצא משם, פנה הודה, פנה זיווה, פנה הדרה".
"אז נכון לומר בהקשר זה, ששי יוצא מפרקליטות המדינה. אנחנו עוד עתידים להיפרד באופן מסודר משי, אפילו בכמה אירועים, אבל זוהי בהחלט הזדמנות – בפורום המכובד הזה – להעלות על נס את תרומתו האדירה למדינת ישראל, דווקא בימים בהם הוא מותקף בצורה מכוערת ולא הגונה, לצערי".
"שי ייצג את המדינה באלפי עתירות לבג"ץ, בתיקים המורכבים והסבוכים ביותר, בנושאים חיוניים לביטחון המדינה ולחוסנה הלאומי. בתפקידו כפרקליט המדינה הוא פעל לשיפור מתמיד של עבודת הפרקליטות, להגנה על זכויות האדם ולחיזוק שלטון החוק במדינת ישראל. תודה לך שי", כך אביחי מנדלבליט.
"אם נשוב לענייננו – מאחר שאנחנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור הנדרשת לשם מינויו של פרקליט מדינה קבוע. לפיכך, נדרש מינויו של ממלא מקום. הסמכות לכך נתונה בידי שר המשפטים. אף אחד לא חולק על כך".
"מדובר בסמכות הכללית המוקנית לכל שרי הממשלה למנות ממלאי מקום לבעלי תפקידים בכירים במשרדיהם – כמאה תפקידים שונים. אולם, בכך אין די, שכן הפעלת הסמכות הכללית המתוארת בנסיבות הקונקרטיות של תפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה הינה בעלת משמעויות משפטיות. כפי שמסרתי לפני מספר ימים, והדבר אף פורסם במסגרת הודעה רשמית מטעמי – מינויו של ממלא מקום פרקליט המדינה איננו שקול, בכל הכבוד, למינויו של ממלא מקום של גורם מקצועי אחר במשרדי הממשלה, בכיר ככל שיהיה".
"משרת פרקליט המדינה היא בעלת מאפיינים מיוחדים – מדובר במי שעומד בראש פרקליטות המדינה. הוא משמש כאחד מראשי מערכת אכיפת החוק והתביעה הפלילית, שני רק ליועץ המשפטי לממשלה, בכובעו כתובע הכללי של מדינת ישראל".
"המאפיינים המיוחדים של משרה זו, בדגש על תחום אכיפת החוק, באים לידי ביטוי גם בדרך המינוי לבעל התפקיד הקבוע של פרקליט המדינה, שנקבעה ע"י הממשלה עצמה באופן שיש בו כדי להבטיח את העצמאות המקצועית של המוחלטת פרקליט המדינה ואת אי-תלותו ברשויות השלטון להן הוא משמש כשומר סף".
"בהתאם להחלטות הממשלה העוסקות בנושא, קיימת ועדת איתור מקצועית, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שלדרג הפוליטי אין השפעה על חבריה, והיא אשר ממליצה לשר המשפטים על המועמד המתאים לתפקיד. הוועדה הזו לא קיימת בקשר למינויו של ממלא מקום".
"הרגישות שקיימת בשגרה בקשר למינויו של פרקליט המדינה, מקבלת בימים אלו משנה תוקף, בנסיבות מובנות. הדבר מחזק באופן מיוחד את הצורך בהקפדה על הליך בחירה שיבטיח את עצמאותו המקצועית ואת אי-תלותו ברשויות השלטון של המועמד שייבחר, גם כשמדובר בממלא מקום".
"ממלא מקום פרקליט המדינה יחזיק במלוא הסמכויות הנתונות לפרקליט המדינה עצמו מיומו הראשון בתפקיד. במצב הפוליטי הקיים, אף אין לדעת מה יהיה משך התקופה בה ישמש ממלא המקום בתפקידו, ואין לשלול את האפשרות כי מדובר יהיה בחודשים ארוכים".
הוא המשיך ופירט את הסיבות, "מכלול המאפיינים המפורטים של תפקיד פרקליט המדינה, וההיבטים עליהם הוא מופקד בתחום אכיפת החוק מחייבים, במיוחד בנסיבות הייחודיות והחריגות הקיימות בעת הזו, כי ההשפעה הפוליטית על מינוי ממלא המקום תהא מצומצמת ותחומה ככל הניתן".
"בהעדר ועדה מקצועית ועצמאית לאיתור מועמד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, קמה חובה לכונן מנגנון חלופי, גם אם מצומצם יותר, שישמש לאותה מטרה. לאור זאת, טרם הפעלת סמכות המינוי, נדרש שר המשפטים לקיים היוועצות ביועץ המשפטי לממשלה, אשר משמש כתובע הכללי העומד בראש מערכת אכיפת החוק".
"כפי שציינתי בחוות דעתי בנושא, בנסיבות העניין, ובהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בסוגיות דומות, משקלה של עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקשר למי שימלא את מקומו של פרקליט המדינה יהיה רב ומשמעותי, וניתן יהיה לסטות ממנה רק בהתקיים טעם מהותי בעל משקל מיוחד".
"בהתאם להודעה שפרסם שר המשפטים לאחר שחוות דעתי הועברה לידיו, בכוונתו להיוועץ בי לאחר שישלים את סבב הראיונות אותו הוא מקיים עם המועמדים אותם ביקש לראיין לתפקיד. אני בהחלט מקווה כי בעקבות אותה התייעצות, תושג הסכמה באשר לממלא המקום שיתמנה לתפקיד. זה הדבר הנכון", אומר היועץ המשפטי לממשלה.
הוא סיים את דבריו ואמר, "אין מקום למחלוקות או לעימותים בקשר למינויו של אחד משומרי הסף החשובים ביותר במדינת ישראל. אני בוודאי לא חפץ במחלוקת או בעימות עם שר המשפטים, או עם כל שר אחר הממשלה. אבל גם אין בכוונתי להתפשר בעמידה על העקרונות של שלטון החוק, ועל כך שההחלטה על תפקיד כה חשוב תיעשה באופן שמבטיח את עצמאותו של נושא המשרה, את אי תלותו ואת אמון הציבור בכך".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות