תובענה ייצוגית בהיקף של 400 מיליון שקלים נגד חברות הסלולר

המועצה הישראלית לצרכנות הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיקף של 400 מיליון שקלים נגד חברות הסלולר – סלקום, פלאפון ופרטנר על גביית כספים מלקוחות עבור שירותי תוכן - ללא הסכמתם.

המועצה לצרכנות טוענת כי על אף שמשרד התקשורת הבהיר לחברות הסלולר כי הן נוהגות שלא כדין כשהן לא מוודאות את הסכמת הלקוח לעסקה, חברות הסלולר השתמשו בסלולר לצורך גבייה עבור צד שלישי מבלי לקבל את הסכמת הלקוח, באופן שהניב לחברות הסלולר רווחים עצומים על חשבון הלקוחות.

התובענה עוסקת בתופעה רחבה שהתרחשה במשך שנים (לכל הפחות עד לרפורמה שבוצעה על ידי משרד התקשורת בשנת 2011), לפיה נהגו חברות הסלולר לגבות כספים עבור "שירותי תוכן" (דוגמת אסטרולוגיה, בדיחות, משחקי טריוויה וכיוצא באלה), מבלי שקיבלו הסכמה מראש מהצרכן כנדרש על פי הדין ועל פי רישיונן של חברות הסלולר. הלקוח לא הכיר את ספק התוכן עבורו נגבו הכספים, לא הסכים במודע לתנאי העסקה, וחברת הסלולר לא בדקה שהלקוח הסכים מפורשות לרכוש את השירות הספציפי ועשתה שימוש באמצעי התשלום שהופקד על ידו לצורך תשלום חשבון הסלולר כמעין "כרטיס אשראי" לצורך גביית כספים עבור צדדים אחרים כספק התוכן הנ"ל.

בחשבונות שקיבלו הלקוחות, לא פורט מהות שירות התוכן בגינו חויבו, אלא צויין כי הסכום נגבה בגין "שירותי יוניסל", או "שירותי טלכלל", או "שירותי סלאקט", או שירותי "שמיר מערכות" על שם חברות הסליקה – האגרגטורים - ללא פרטי ספק התוכן עצמו. כשהלקוחות פנו לחברות הסלולר לברר את פשר החיובים שנגבו ללא הסכמתם, חברות הסלולר התנערו ואמרו כי אינן יודעות בגין איזה שירות תוכן בוצע החיוב, שכן הן בסה"כ "צינור" או אמצעי לגבייה. פנייה לחברת הסליקה או לספקי התוכן הופנתה חזרה לחברות הסלולר.

בנוסף, חברות הסלולר נטלו אחוזים גבוהים (שהגיעו עד כדי 50%) מהסכומים שנגבו מהלקוחות, כאשר יתרת הסכום חולקה בין האגרגטור לספק התוכן. כאשר האגרגטור נתן לחברות הסלולר שיפוי מלא (100%) מפני תביעות שתוגשנה על ידי לקוחות. לכן, נטען בתביעה כי עצם הגביה של שיעורים כה גבוהים על ידי חברת הסלולר, תוך קבלת כתב שיפוי מהאגרגטור, מראה כי היא לא שימשה רק "צינור גבייה" אלא היוותה גורם מהותי מאד בעסקה שאפשר לכל התעשייה הזו להתנהל. לשם ההשוואה חברות כרטיסי אשראי גובות עבור שירותי גביה סכומים של כ – 1% ופחות משווי העסקה.

לטענת המועצה לצרכנות על אף שמשרד התקשורת הבהיר לחברות הסלולר כבר בשנת 2007 כי הן נוהגות שלא כדין בכך שלא מוודאות את הסכמת הלקוח לעסקה ולתנאיה לפני חיובו בתשלום, חברות הסלולר המשיכו להשתמש במכשיר הסלולר כמעין "כרטיס אשראי" לצורך גבייה עבור צדדים שלישיים מבלי לקבל את הסכמת הלקוח, באופן שהניב לחברות הסלולר רווחים עצומים על חשבון הלקוחות, כאשר, כאמור, חברות הסלולר גרפו לכיסן עשרות אחוזים מן הכספים שנגבו על ידן עבור ספקי התוכן בדרך זו.

כשכל פניות משרד התקשורת אל חב' הסלולר לעצירת התופעה לא הועילו, שונה בשנת 2011 הרישיון של חברת הסלולר במסגרתו נחסמה כברירת מחדל האפשרות לחייב לקוחות בגין שירותי תוכן, אלא אם כן, הלקוח הביע רצון מפורש להיות מחויב בגין שירותים אלה, כאשר בעקבות תיקון זה ברישיון גוועה תעשיית שירותי התוכן וכמעט וחדלה מלהתקיים.

בארה"ב התגלתה תופעה זהה שזכתה לכינוי Mobile Cramming, כאשר שם נקט ה – FTC (הזרוע הפדרלית להגנת הצרכן בארה"ב) בהליכים נגד חברות הסלולר AT&T ו – T-Mobile, בגדרם הוסכם כי כל אחת מחברות הסלולר תשלם פיצויים וקנסות בסכום של למעלה מ – 100 מיליון דולר.

בחודש נובמבר 2018, במסגרת הליך תובענה ייצוגית שהתנהל נגד פרטנר, אושר לנהל נגדה תובענה ייצוגית, רק בגין הכספים שנגבו על ידה עבור ספק תוכן ספציפי, ולא בגין כלל הכספים שנגבו עבור כלל ספקי התוכן באותה שיטה.

לעמדת המועצה לצרכנות, בהתחשב בחומרת התנהלות חברות הסלולר, בהיקף התופעה, ובהיקף התלונות שהתקבלו (הן במועצה והן במשרד התקשרות) הוחלט להגיש תובענה ייצוגית נגד כל חברות הסלולר על הגביה בגין כל שירותי התוכן, במתכונת שהמועצה סבורה כי יש בה משום יישום הערותיו של בית המשפט העליון בפסק דינו בעניין פרטנר, ובאופן שלעמדת המועצה יצדיק את אישור התובענה כייצוגית במתכונת בה היא מוגשת כעת.

מנכ"ל המועצה לצרכנות עופר מרום אומר כי "תובעים ייצוגיים שהגישו בקשות בעבר לא הצליחו עד היום להביא לסיום ההליך בהצלחה ועל כן המועצה לצרכנות התגייסה על מנת לסייע לכלל הציבור אשר נפגע במהלך השנים וחויב ללא ידיעתו ללא הסכמתו על ידי חברות הסלולר בגין שירותי שכלל לא הזמינו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!