ראש הישיבה דיבר, נסע וחזר שוב לדבר • צפו
הגרב"ד פוברסקי, שנאם בכינוס של מיר, דיבר על האחדות שיש בישיבה מזה עשרות שנים - אך כשיצא וכבר היה בדרכו חזרה לבני ברק הורה לנהג לעשות פרסה ולחזור כי שכח להגיד דבר מה • צפו בתיעוד
- משה ויסברג
- ט"ו חשון התש"פ
ראש ישיבת פוניבז', הגרב"ד פוברסקי חבר מועצת גדולי התורה, השתתף במוצאי שבת האחרון בכינוס ענק לאלפי תלמידי ואברכי ישיבת מיר, שנערך באולמי תמיר בירושלים במלאת שמונה שנים להסתלקותו של ראש הישיבה המנוח הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל.
במהלך דבריו דיבר על מעלותיה של ישיבת מיר והאחדות המיוחדת שיש בישיבה. הגרב"ד נשא דברים וכעבור כעשרים דקות מאז שיצא מהאירוע וכשהיה בדרכו לבני ברק, ביקש מנהגו לחזור לאולם.
בדבריו אמר: "היושבים כאן במקום הזה, היודעים אתם מהי ישיבת מיר? אתם מבינים מה שמתרחש כאן? וההמשך, תראו איזה המשך יש. הגדלות של הראש ישיבה. אני עוד הייתי במיר, ראיתי את רבי אברהם צבי, ר' אברהם הערש, רבי אלי' ברוך כבר לא הי'.
"מה הי' כשהוא נפטר הרי ר' אברהם צבי הי' הבן, ומה הוא אמר לראש ישיבה אתה תיקח את הישיבה אני אשאר עם הרבנות, מכירים דבר כזה? שומעים מה הולך כאן, זו הייתה ידידות מושלמת. מפני שזוהי התכלית. כשנעשים לבשר אחד כבר אין על מה לדבר.
"אחר כך כשעלה הראש ישיבה לארץ ישראל והקים את הישיבה כאן, אני נזכר בר' חיים עם ר' בייניש, ר' חיים אמר פעם באיזו דרשה אני ור' בייניש יש לנו זקן אחד, זה מפורסם. הוא אמר את זה כמו משה ואהרן שנשפך שמן על אהרן הי' גם על משה. כך היה. זוהי תורה אמתית. כך זה לחיות את התורה. ובאים עוד דורות ברוך ה' וחיים אותו הדבר, ר' לייזר יודל אותו הדבר, וכולם יחד כך. זה אירוע לא רגיל".
לאחר מכן, כשחזר לאולם המשיך ואמר: "מוריי ורבותיי! יצאתי כבר וחזרתי. אינני יכול לנסוע. מדוע? כי שכחתי. את העיקר שכחתי. דיברנו על סדר הדורות. היום זה היארצייט של ר' נתן צבי, ר' לייזר יודל אומר שכולם הבינו, אבל צריך להגיד מפורש לא רק להבין, זה הי' פלא הדור, לא רק פלא הדור אלא פלא הדורות, כזו בריאה כמו שר' נתן צבי הי' לא הי' מישהו בדור שאפשר להגיד עליו במצב כזה שהוא הי' והצליח לעשות כל כך.
"ומהו באמת כוחו וסודו. איך הגיע לזה, גוף כבר לא הי' לו, זה גוף? אנחנו אומרים בסליחות הנשמה לך והגוף פעלך, הנשמה היא של הקב"ה חלק אלוקה ממעל, הגוף הוא מן האדמה, ומיד אחר כך חוזרים ואומרים הנשמה לך והגוף שלך.
"והביאור בזה שאמנם בריאת האדם היא באופן כזה שהגוף הוא מן האדמה והוא רק בגדר פעלך, אבל התכלית של האדם היא שלא יהי' גוף, אלא לקחת את הגוף ולעשות ממנו נשמה, זהו התכלית של בני אדם, ולכן בתחילה אומרים הנשמה לך והגוף פעלך, כי כך היא צורת הבריאה, אבל ממשיכים לומר הנשמה לך והגוף שלך.
זוהי התכלית - להגיע לידי כך שגם הגוף יהפוך להיות רוחני, ואצל דוד המלך מצינו בתהילים שזכה לכך, ובהיותו במדבר יהודה ארץ ציה ועיף בלי מים, אבל תשוקתו היא צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, הנשמה משתוקקת לרוחניות אבל לא רק היא אלא גם הגוף כמה לך בשרי כבר נמשך לרוחניות ואינו מחזר אחר המים אלא נמשך לרוחניות, רוצה לבוא לישיבה.
ראש הישיבה סיים את דבריו במילים הבאות: "כשנהפך הגוף לנשמה אז כבר אין שאלה של ידיים ורגליים, הוא כולו נשמה אז יש לו כוחות אדירים, וזה מה שרבי נתן צבי הראה להיכן אדם יכול להגיע, זה לא פשוט, זה מוסר השכל בשביל כולםץ ולכן ביום היארצייט צריכים להזכיר את זה שכולם ידעו והמטרה שצריך להיות ככה, ללמוד מאדם שיכול להגיע במצב שהגוף כלל לא משמש כלום, הרי כבש עולמות, זה מה שרציתי להוסיף חזרתי רק כדי להגיד גם את זה, השלמה זה הי' דבר מיוחד לא פשוט, ה' יעזור שתמשיכו הלאה, ותהיו בריאים, בריאים צריכים להיות אפשר גם בבריאות לעשות מהגוף נשמה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות