"מצאנו דפי תפילה שרופים בין רגבי העפר"

התגלית היהודית ההיסטורית שמסעירה את אוסטריה

ממצא מרגש שהתגלה לאחרונה בקהילה היהודית בוינה בירת אוסטריה, מסעיר את המדינה כולה. 81 שנים אחרי ליל הבדולח, התגלו במהלך חפירות לשיפוץ תלמוד תורה, בית כנסת שנחרב באותו לילה. מתחת לפני הקרקע התגלו סידורים וחומשים קרועים ועוד | במעמד מיוחד הוצגו הממצאים המרגשים במעמד ראש הממשלה שהתנצל על מעשי מדינתו

יענקי פרבר
י"ד חשון התש"פ 12.11.19 | 08:41
2 תגובות

התגלית היהודית ההיסטורית שמסעירה את אוסטריה

התגליות בהריסות ה'תלמוד תורה שול' צילום: Arieh Bauer/Machsike Hadass Wien

ביום חמישי האחרון סגרה הקהילה היהודית בוינה בירת אוסטריה, מעגל. אחד מבתי הכנסת שעד כה חשבו כי הוא נכחד ונהרס בליל הבדולח, אותר באקראי. בדרך פלאית התגלה אוצר בלום של היסטוריה יהודית מתחת למבנה הת"ת תוך כדי עבודות שיפוצים והרחבה של בנין הת"ת כיום.

הנאצים ימ"ש החריבו את בית הכנסת ששימש את ילדי החיידר ואטמו אותו באבנים ועפר, אך תוך סינון העפר התגלו ספונים דפי התפילה השרופים שנתלשו מתוך כריכת הסידורים וספלי המים שבהם נטלו התלמידים ידיהם לפני התפילה עמדו שם לצד הכיורים מעלים חלודה.

סיפורו של ה"תלמוד תורה שול" שמחזיר עטרתו ליושנה

התיעוד המרגש שהביא ישראל רוזנר, כתב התפוצות של 'יתד נאמן', מביא את הקהילה היהודית בוינה לסגור מעגל. אחד מבתי הכנסת שעד כה חשבו כי הוא נכחד ונהרס, אותר באקראי, ובדרך פלאית, אוצר בלום של היסטוריה יהודית התגלה ומסעיר את אוסטריה, והמאורע עומד בראש הכותרות בשבוע האחרון.

שרידי בית הכנסת שהתגלה. (צילום: Arieh Bauer/Machsike Hadass Wien)

המדובר בבית כנסת המוכר יותר ליהודי וינה כ"תלמוד תורה שול". בית הכנסת של התלמוד תורה ברחוב מאלץ גאסה, בו היו ילדי וחניכי התלמוד תורה הוינאי מתפללים, נאטם ונהרס בליל הבדולח, קודם לכן הוא כוסה בעפר ובהמשך התמלא גם באפר.

כעת במרחק 81 שנה, השלימה הקהילה עבודת שיחזור, ובו גילו את מבנה בית הכנסת כשהוא נשאר על עמדו כמו שהוא, ובין קירותיו אותרו ספונים דפי התפילה השרופים שנתלשו מתוך כריכת הסידורים, וספלי המים בהם נטלו התלמידים ידיהם לפני התפילה עמדו שם לצד הכיורים שהעלו חלודה. גם לוחות הזכרון היו שם, פזורים על רצפת בית הכנסת כשברי לוחות לאות התלאות שעברו ילדי הקהילה.

רב הקהילה החרדית הגרמ"א וייס שליט"א אמר ל'יתד נאמן', כי "חשיפת ה'תלמוד תורה-שול' היא אמירה מאוד משמעותית כלפי האוכלוסייה הכללית באוסטריה, בפרט אל מול גלי ההגירה המוסלמים השוטפים כיום את המדינה. אין זה סוד שמנסים להגביל את המהגרים בכל תחומי החיים, אך לצערנו היהודים מקוטלגים לא אחת יחד עם אותם פליטים ומנסים להצר את צעדינו. כעת עם חשיפת בית הכנסת הייתה אמירה שתפסה כותרות ברחבי המדינה שאמרנו ש'יהודי וינה אינם פליטים חדשים, אנו נמצאים כאן מעל אלף שנה'. העיתונות הבליטה את הנקודה ואף ציינה כהוכחה את כל אותם 42 בתי כנסיות שהועלו באש ונבזזו בליל הבדולח שבוודאי שימשו קהילה גדולה של יהודים באוסטריה".

מהפריטים שנמצאו בחפירות. (צילום: Morgenstern/Machsike Hadass Wien)

הגרמ"א וייס שליט"א הוסיף, כי "לפי כוונת ראשי הקהל נראה כי המקום ישוחזר ויחזור לשמש כבית כנסת עבור תלמידי תשב"ר כפי שהיה, ובעז"ה נוכל להמשיך ולרומם את קהילת יהודי וינה בדרך המסורה ללא כל הפרעות", סיכם הרב וייס את דבריו.

המנהל הכללי של 'קהל מחזיקי הדת' בוינה הרב אריה באואר, שהיה זה שחשף למעשה את המקום, אמר כי זו היתה "השגחה פרטית מרתקת".

הרב באואר סיפר כי "קודם לכן הכריחו הנאצים את הקהילה היהודית להקים בבית הכנסת שלוחה של בית החולים המקומי, ותקופה קצרה אחר כך הם פינו את המקום לטובת פרעות ליל הבדולח ואף סתמו לאחר מכן את חלל החדר בעפר ואבנים".

"בסביבות חודש אלול תשע"ה החלה לעלות תוכנית להרחבת בניין התלמוד תורה", מספר הרב באואר לישראל רוזנר כתב 'יתד נאמן', "הוצאתי תוכניות מהעירייה, שם גיליתי שיש שטח נוסף שלא היה גלוי בפנינו עד-כה, במקביל הבאתי למקום פועלים שהחלו אט-אט לחשוף את הקיר, ובהשגחה פרטית החור בקיר שעשו הפועלים היה בדיוק במקום בו היתה דלת בית הכנסת. מהחור הבחנתי בערימות חול. עם הזמן הבנתי שזה פרויקט גדול מדי, ולא מדובר ב'סתם מרתף'. עצרתי את העבודות ויצאתי בגפי לחקור את המקום, נפגשתי עם חוקרים ומומחים לצד היסטוריונים, וגם בארכיונים ביקרתי ודליתי פרטים מרתקים על יהדות וינה".

מהפריטים שנמצאו בחפירות. (צילום: Morgenstern/Machsike Hadass Wien)

600 טון עפר, ועשרות טונות של אבנים שהנאצים החדירו להיכל בית הכנסת במטרה לאוטמו אחר שהעלוהו באש.

הרב באואר מספר, "כשהתחלנו בעבודות לפינוי העפר לא יכולנו להפסיק, למרות שלא היה בידי הקהילה תקציב לעבודות הרבות. סיננו את העפר ונחרדנו, מצאנו דפי תפילה שרופים בין רגבי העפר, חלקי חומשים קרועים וגם לוחות זיכרון שתלו על קירות בית הכנסת נחשפו, חלקם בינות לאבנים וחלקם עדיין נשארו תלויים על קירות בית הכנסת כשסימני פיח העשן עדיין נראים היטב".

ביום חמישי האחרון התכנסנו ראשי הקהילה יחד עם זקניה, חלקם אודים מוצלים מאש, בטקס לחשיפת הממצאים המרגשים שנמצאו בחורבות ה'תלמוד תורה שול'. עמדו שם לצד ראשי הקהילה היהודית, גם ראש ממשלת אוסטריה, וראש העירייה ובכירי השלטון על אותה מרפסת שעליה עמד הצורר הנאצי, ובמקום הסמל הנאצי עמדו שם לוחות עשרת הדיברות שאת קצותיהן ליחכו לשונות האש.

צלחות שרופות שנמצאו. (צילום: Morgenstern/Machsike Hadass Wien)

קנצלר אוסטריה נשא נאום נרגש והציג בפני מאות נציגי כלי התקשורת שגדשו את המקום, את הממצאים שמכסים תקופה של מאות שנים, שמעידים על יהדות מפוארת שהיתה חלק מההיסטוריה האוסטרית. לדברי הרב באואר, "בדבריו הוא חזר והתנצל על מעורבות מדינתו במאורעות השואה ורצח העם היהודי, 'מאלץ גאסה 16, הוא חלק מהזהות האוסטרית. הוא עומד להיות מקום זיכרון, במיוחד לקרבנות הצעירים מאוד של השואה. במקום היו תלמוד תורה ובית ספר, ולימים יחזור לשמש המקום גם כבית כנסת ואף המוזיאון היהודי הראשון בעולם", אמר קנצלר אוסטריה וסיים את דבריו בהצהרה "לעולם לא עוד".

צפו בתיעוד מהממצאים ההיסטוריים שנמצאו בחפירות מתחת לת"ת: