תחקיר היסטורי: הסיפור המדהים של גאולת קבר רחל והמאמץ של גדולי הדורות לכונן בו מקום של תורה

קבר רחל מעורר אצל כל יהודי רגשות עמוקים וכמוסים, מין כמיהה וגעגוע שכל יהודי נתקף בהם כשהוא שומע את המילים "מאמע רחל". במשך אלפי שנים שקבר רחל אמנו נתפס בקרב יהודים בכל העולם כמקום שממנו עולות התפילות עד כסא המרום. הישועות, הניסים, והדברים העל-טבעיים שיהודים מעידים כי חוו בעצמם בקברה של רחל אמנו, הם משהו שאי אפשר להתכחש לו.

למרות שקבר רחל ידוע כמקום תפלה וישועה לכל ילד וילדה, אולם החלק ההיסטורי של פעילות גדולי הדורות לייסד מקום לימוד קבוע בקבר רחל ידוע פחות, בתחקיר ההיסטורי שלפנינו אנו חושפים את השתדלויותיהם של צדיקי הדורות ומשאת נפשם לייסד ישוב יהודי סביבות קבר רחל בכדי שיהיה מקום לימוד קבוע בקבר רחל כשהם רואים בהצלחת דבר זה גורם משמעותי לקירוב הגאולה. וכפי שמציין בכרוז של מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל כי "כאשר יחזרו הבנים בקביעות אל קבר רחל זה סימן שקרוב משיח".

רוצים לזכות לישועות ביום הילולת רחל אימנו? הכנסו לכאן>>>

הילולת רחל אימנו • קרדיט: מוסדות קבר רחל

מתברר איפה כי הרעיון העקרוני של מוסדות קבר רחל להושיב ישיבה של לומדי תורה על קברה של רחל אמנו היה בראש מעיינם של גדולי וצדיקי הדורות אשר בנסיבות הזמן וצוק העיתים לא הצליחו להוציא לפועל את המשימה, ואילו את דורנו זיכה השי"ת לראות בהתגשמות משאת נפשם על ידי רבני רשת הכוללים השוקדים על התורה מסביב לשעון בקבר רחל בקדושה עליונה לעורר זכות רחל אמנו.

מי שמוביל כיום את מפעלות לימוד התורה סביב השעון בקברה של רחל אמנו, הם מוסדות קבר רחל בראשות הגרמ"מ קלוגר, שכל גדולי ישראל סמכו עליו את ידם, וידועים דבריו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שאמר על התורמים למוסדות החשובים: "אלפים נושעו ויוושעו".

במסגרת יריעה מיוחדת זו, נקיים מסע בזמן וננדוד 150 שנה לאחור, ניחשף לנקודות ציון היסטוריות בהם פעלו גדולי הדורות בכל כוחם להחיות את קבר רחל ולהקים מרכז תורה שוקק חיים במקום. ועד לפעילות שנערכת בימנו אנו,  שמתקיימת מכוחם של קדושי עליון שבזכותם קול התורה והתפלה לא ידום בקבר רחל אפילו רגע אחד. מעשה אבות סימן לבנים.

הילולת רחל אימנו • קרדיט: מוסדות קבר רחל

תרכ"ט - רבי משה מעשיל גלבשטיין זצ"ל

את המקור הראשון להקמת ישבת לומדי תורה בקבר רחל אנו מוצאים בספרו של הגאון הקדוש המקובל רבי משה מעשיל הכהן גלבשטין זצ"ל, הידוע בכינויו 'רבי מעשיל', חד מבני היכלא קדישא של השרף הנורא רבי מנחם מנדל מקאצק זיע"א ומתלמידי החידושי הרי"ם זיע"א אשר לאחר מכן דבק להיות כתלמידו של הרה"ק הרש"ב מליובאוויטש זיע"א. בשנת תרכ"ט עלה לארץ הקודש ונודע בגאונותו וקדושתו ובמיוחד בפעולותיו הנשגבות לקירוב הגאולה השלימה.

חזון היה לו להקים ישיבת לומדי תורה בקבר רחל מאחר שהמקום הוא מקום השראת השכינה. הוא ניסה בכל כוחו לקדם את הענין אך מחמת אימי התקופה והסכנות האורבות במקום שממה ומדבר באותם ימים לא הצליח להוציאה לפועל.

רוצים לזכות לישועות ביום הילולת רחל אימנו? הכנסו לכאן>>>

את משאת נפשו העלה על הכתב והדפיסו בספרו חוסן ישועות (חידושי בבא קמא פרק י"ד) וכה הוא כותב: "זאת ראוי ונכון לעשות אתערותא דלתתא שיהיה קיבוץ יראי ה' באהל רחל אמנו שיעסקו שמה בתורה ותפלה תמיד לא יחשו כדי שיצמח מזה איתערותא דלעילא על גאולתנו ופדות נפשנו ובנין בית מקדשנו ותפארתנו".

את דבריו הוא מבסס על סמך דברי התיקוני זוהר (תיקון ו דף כא) כי התחלת הגאולה והתגלות מלך המשיח תתחיל בקבר רחל ששם תתגלה השכינה בשעת הגאולה ואומרת השכינה מי יתן שיבוא אותו זמן שאהיה מלון לשני אורחים שהם ב' משיחין, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שיתגלו במדבר על קבורת רחל. וממילא מובן כי אם יעסקו שם בקביעות תמיד בתורה ותפלה זה יעורר את הגאולה מלמעלה.

מתפללים בקבר רחל • קרדיט: מוסדות קבר רחל

תרל"ה - הגרצ"ה קלישר זצ"ל

הפרשייה הסבוכה והנפתלת ביותר הקשורה לרכישת קרקע בסמוך לקבר רחל משתרעת על פני לא פחות משבעים ושלוש שנה, ובמרכזה עומדת חלקת האדמה שנרכשה בשמו של הג"ר צבי הירש קאלישר, לפני 146 שנה, בשנת תרל"ה, מול קבר רחל. הגרצ"ה קלישר זצ"ל היה תלמידם של מרן הגאון רבי עקיבא אייגר זיע"א ומרן בעל הנתיבות המשפט זיע"א ועסק הרבה לעודד את הישוב היהודי בארץ ישראל.

בשליחותו של הרב קאלישר פעל בארץ שנים הגביר מרדכי יפה, איש עסקים ממוסקבה, שעלה לירושלים בשנת תרל"ג. יפה קנה בעיר העתיקה חצר גדולה והקדיש אותה למוסדות תורה וחסד, ואף רכש בירושלים כמה חלקות אדמה מחוץ לחומות. שנתיים לאחר בואו ארצה, קיבל מרדכי יפה1,700 ‏ טאלר (סוג מטבע) ששלח לו ר' יהודה לייב קאלישר, בנו של הרב צבי הירש קאלישר. הגביר מרדכי יפה שקל לרכוש עם הסכום קרקעות במקומות שונים אך לבסוף שם את עינו דווקא על חלקת קרקע בשטח של 4,800 אמות מול קבר רחל.

הרב קלוגר בקבר רחל • קרדיט: מוסדות קבר רחל

הרעיון לקנות קרקע באזור מרוחק יחסית ממקום ישוב יהודי, ועוד באזור בית לחם, היה רעיון נועז ובלתי שגרתי, ואף לא קל לביצוע. רק מעטים עודדו את יפה על תוכניתו. אחד מהם היה הרב יעקב מרדכי הירשנזון, מאנשי צפת שעבר לירושלים, אשר קיווה כי בסמוך לקבר רחל יוקם יישוב יהודי. הירשנזון אף פנה אל ר' יהודה לייב, בנו של הרב קאלישר, ודיבר על לבו לבנות יישוב במקום, "אפילו לבנות שם בית אחד הוא דבר גדול", כדבריו.

הליכי הקנייה הסתיימו כתשעה חודשים לאחר פטירת הרב צבי הירש קאלישר, ובחודש אב תרל"ה בישר מרדכי יפה לר' יהודה לייב קאלישר במכתב על השלמת העסקה. יפה רשם את השדה על שמו כדין, אולם החלטת המועצה המנהלית העות'מאנית קבעה שיש להפקיע את הקרקע מחזקה יהודית, כאשר במחי החלטה אחת, מאמץ אדיר ירד לטימיון.

@תרס"ח: מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל

חלפו כמה עשורים, ועדיין, גדולי וצדיקי ירושלים ראו בהקמת מקום תורה בקבר רחל את 'צו השעה' כגורם לזרז את הגאולה. רבים מהם אף החלו בפעולות מעשיות להקמת מרכז יהודי תורני בסביבות קבר רחל. זכורה במיוחד התארגנות מיוחדת של גדולי וצדיקי ירושלים ובראשם מרן הגאב"ד הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א שהביאה לייסד את "אגודת בית רחל" אשר נועד לרכוש חלקת אדמה מסביב לקבר רחל ולהקים שם ישוב יהודי שוקק חיים, כך שקבר רחל יהפוך להיות מרכז לתורה.

בשנת "אל קבר רחל אמנו" (תרס"ח) הוקמה בירושלים אגודת "בית רחל אמנו", ששמה לה למטרה להחזיר את הקרקע שנרכשה כדין, לידיים יהודיות ולקיים שם מוסדות יהודיים של תורה וחסד.  מייסדה של האגודה היה הגאון רבי שאול חיים הורוויץ זצ"ל חתנו של הגאון רבי דוד טבלי ממינסק זצ"ל, רב העיירה דוברובנה, שעלה ארצה בשנת תרנ"ג והיה לרבה של שכונת מאה שערים והיה קשוב לצורכי הציבור, ונמנה עם החבורה הירושלמית שביקשה להרחיב את היישוב העברי אל מחוץ לגבולות העיר.

אל הרב הורוביץ הצטרפו נציגי הקהילה האשכנזית, אברהם משה ויהושע טשרוינסקי , ונציגי הקהילה הספרדית, דוד סורגאגה ונחמן אנג'יל. הם גייסו לעזרתם את החכם באשי, הראשון לציון הגאון רבי אליהו פאניזיל, והוא פרסם בציבור כתב המלצה נלהב על האגודה החדשה ומייסדיה.

הילולת רחל אימנו • קרדיט: מוסדות קבר רחל

הד עצום עוררה קריאת הקודש של מרן גאב"ד ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל יחד עם שנים מגדולי רבני ירושלים רבי שלמה זלמן בהר"ן ורבי יעקב יצחק - שחתמו על כתבי המלצה לוועד אגודת בית רחל. בכרוז הנלהב נכתב בין השאר: "מיחלים ומקוים אנו זרע אברהם יצחק ויעקב אחרי כי תעלה בידינו זכות רחל אמנו לקנות סביבות קברה הקדוש... אז בודאי תשמח אמנו רחל אשר עד כה מבכה על בניה כי איננו, ומעכשיו תשמח אמנו רחל כי נשב יחד בשמחה במקומה... אשר עשה אבינו שבשמים להיות שמה מקומה למען תתפלל עלינו בעת שהלכנו שמה בעת החורבן... מי לא ישמח בהעלות הדברים האמורים בחיבת ושלהבת הקודש".

הכרוז מסתיים במשפט נורא הוד: "וכאשר יחזרו הבנים הוא סימן כי קרוב למשיח צדקנו".

רוצים לזכות לישועות ביום הילולת רחל אימנו? הכנסו לכאן>>>

תש"ב: המקובל רבי סלמאן מוצפי זצ"ל

אחד המיוחדים שעמל וטרח להקמת ישיבה לתורה ולתפילה על מצבת קבורת רחל בשנת תש"ב עד שנת תש"ח, הוא המקובל הצדיק רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל. בנו הגאון הגדול רבי בן ציון מוצפי שליט"א. בספרו הוא מספר את סיפור יסוד הישיבה המרתק והתפילות שערך להצלת כלל ישראל.

"בן ל"ה שנה היה חכם סלמאן מוצפי כשהחליט להקים ישיבה ע"י מצבת קבורת רחל ע"ה" נכתב בספר. "מכמה סיבות בחר במקום זה: מקום הלימוד יהא מרוחק מהעיר ומהבית וכך יעסקו בהתמדה בתורה, ללא הפרעות הכרך הסואן, וכן לעורר ע"י לימוד התורה זכות רחל, לה הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", ולגרום לה נחת רוח בעסק התורה ובמיוחד לערוך אחרי הלימוד תפילות ותחינות, בפרט אחרי חצות לילה, לעורר זכות על עם ישראל ואת ההבטחה המפורסמת: "בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומך".

לפי התיאורים, עם שקיעת החמה היה בא עם ציבור תלמידיו, במיוחד בלילות יום שני ויום השישי היו באים רבים, למעלה ממאה איש זקנים וצעירים. בני תורה ואנשי עמל, ישבו בצוותא באימה וביראה את "ווידוי הגדול" ליוה"כ, כדי שיוכלו לעסוק בספר הזוהר בקדושה ובטהרה.

סיפר הרה"ג רבי ישעיה שינברגר: הייתי משתאה בעמדי מדי פעם, להתענג ולהקשיב לגירסת הזוהר מפיו של רבנו מלה במלה על פה ולפרשו ללא ספר, ראיתי מקובלים היודעים "עץ חיים" ו"שמונה שערים" בעל פה, אך זוהר לקרוא דפים רצופים על פה ולפרש זה למעלה מדרגת אדם.

שערים שננעלו

אך הנה הגיעו ימים קשים, עת צרה היא ליעקב אשר כמוה לא נהיתה. שמי אירופה קדרו בענני חרב מלחמה, וידיעות מקוטעות החלו מגיעות לישוב היהודי בא"י על השמד הנעשה ביהודי אירופה. רבנו מכנס את הציבור אל קבר רחל, שם עוסקים כולם ביתר שאת בלימוד התורה, כשחצי לילה מוקש ללימוד וחצי השני כולו לתפילה ולזעקה לשלום אחינו בני ישראל.

בלילה נגלו בחלום אל המקובל רבי סלמאן מוצפי והקריאוהו את הפסוק בירמיה מ"ז, ג' "לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידיים" ופירשו לו: בעבור שרפו ידיהם מן התורה", רבנו ראה בכך רמז כי אמנם הסכנה מעל היישוב היהודי בא"י חלפה, אך התפילה לגאולה שלימה לא נתקבלה מהסיבה שהוזכרה בחלום.

הילולת רחל אימנו • קרדיט: מוסדות קבר רחל

מלחמת העולם השניה תמה, ועם סיומה החלו מגיעות הידיעות המזעזעות על ממדי השואה הנוראה שניתכה על יהודי אירופה. בד בבד החלה הקשחה ביחס השלטונות הבריטים כלפי היהודים והערבים החלו עורכים פרעות והתקפות רצחניות על היהודים במקומות שונים בארץ. הישוב היה שרוי בדאגה והאוירה בא"י היתה מתוחה למאד.

הבריטים התנכלו לשיעורים שערך רבנו בקבר רחל מדי פעם והפריעו את הלימודים כשהיו בעיצומם, במסווה של חיפושים אחרי אנשי מחתרת. רבנו שהיה שולט בשפה האנגלית, מחה נמרצות בפני הקצינים הבריטים, עד שניאותו לחדול מהטרדות באמצע התפילות, אלא שביקשו כי ייערך רישום רשמי של ההתכנסות במקום ומטרתו, ותחת שם מוסד רשמי.

כל ימיו הסתייג רבנו מהקמת מוסדות ציבוריים וקבלת תפקידים שונים, עתה נאלץ לחרוג קמעה ממנהגו ורשם את הישיבה, וקראה בשם "ישיבת בני ציון", אף עשה חותמת שנשאה את הכתובת: ישיבת בני ציון ירושלים - מצבת קבורת רחל אע"ה" כשנשאל מדוע בחר בשם זה לישיבה, השיב ע"ש הכתוב: בני ציון היקרים המסולאים בפז.

רבי שלמה פריימן זצ"ל

באותה תקופה מי שהחל להתמסר למקום הוא הוא רבי שלמה פריימן זצ"ל שהיה משרת באהבה ובמסירות עילאית את ציבור בני הישיבה, וחיבב והעריץ במאוד את רבנו, משום מעשה נורא שהיה: בנו רבי יעקב, צעיר כבן י"ג שנים, באותם ימים היה משתתף קבוע בשיעור, ישב לו בפינה צנועה ועסק בתורה בחשק רב, מדי פעם קם ממקומו להגיש כוס תה או קפה לת"ח אשר יבשה חכו מרוב הגותו בתורה.

בחצות היה חוזר לביתו בודד ברגלו, בחששו מפני הפורעים הערבים, נשא עמו אקדח, אותו הסתיר בתוך חולצתו. באחת הלילות פוצצו אנשי המחתרת את מרכז הבולשת הבריטית בירושלים. הוכרז עוצר והחלו חיפושים ומעצרים ללא אבחנה, וגם אל קבר רחל נכנסו הבריטים לחיפוש פתע. בה בשעה קם הצעיר ר' יעקב, להביא מעט שתיה, ואז החליק האקדח מתוך חולצתו לקרקע לעיני הבריטים.

בלא אומר ודברים נלקח מהמקום, כשכתת חיילים מקיפה אותו כחומה סיבבו והובל למעצר. אביו החל בוכה ומתחנן לפני רבנו: "בני היה פה שליח מצוה, גם למד תורה, גם שימש לומדי תורה, אנא בקש רחמים מהשי"ת שישילח לי את בני בריא ושלם. ואם לא אנא אני בא".

רבנו הרגיש בעצמו אחריות מסוימת על גורל הנער והורה מיד על הפסקת הלימוד, ופתחו כולם בסליחות בקול בכיה וזעקה, רבנו עמד ע"י הקבר וקרא: רחל אמנו, בנך היה משמש במקום הקדוש הזה אותך ועוסק בתורה ובשבילך עצרוהו, אבקש ממך שתעוררי רחמים עליו ותביאי אותו לכאן. והנה לאחר זמן מה והנה שב הצעיר בריא ושלם כשהוא מספר: לקחוני עם קבוצה של בחורים למעצר, לפתע הבטתי סביבי ולא הבחנתי בשום שומר מבלי שאיש עצר בעדי ובאתי אליכם.

רוצים לזכות לישועות ביום הילולת רחל אימנו? הכנסו לכאן>>>

הישיבה בקבר רחל המשיכה להתקיים עד לשנת תש"ח, בגבור המתיחות בין היהודים לערבים, והדרך היתה בחזקת סכנה ממשית, כתוצאה מההתנכלויות ליהודים, הורה רבנו לאסוף את החפצים והספרים ולעבור לעיר החדשה בירושלים, בפעם האחרונה לפני סגירת המקום בפני מתפללים יהודים, עמד רבנו בתפילה ע"י הקבר ואמר: רחל רחל! עומדים לגרשנו מכאן ולהביא את בני השפחה במקומנו. התסכימי שהם יבואו במקום בניך, תדעי כי לעולם לא נשכחך, גם את אנא אל תשכחי אותנו והתפללי עלינו שנחזור במהרה אלייך.

מזעזע ומרגש היה לראות את רבנו, כשהוא נפרד בלב כבד מהמקום הקדוש, בו קבע תורתו ותפילתו קרוב לשתיים עשרה שנה. הוא ור' שלמה פריימן עזבו אחרונים את המקום.

תשנ"ה - מסירת המפתחות

בשיחה מיוחדת ונדירה מספר השומר הותיק של קבר רחל הרב מאיר ווקנין שליט"א את סיפור המקום בשנים שלאחר פתיחת קבר רחל מחדש.

בשנת תשכ"ז בה נפתחו שערי קבר רחל והבנים זכו לשוב ולהתרפק על מצבת רחל אמנו פרצה השמחה גבולות, צדיקי הדור לצד פשוטי עם ששו ושמחו להתאבק בעפר קבורת רחל אמנו לאחר שנות געגועים וכיסופים.

כ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק מצאנז קלויזנבורג זיע"א אף הדגיש כי הוא מעדיף להגיע לקבר רחל תחילה לפני כל שאר המקומות הקדושים, מאחר שהאמא סובלת את בניה ומגלה אהבתה אפילו כשהם מלוכלכים ח"ו, האהבה של אמא היא אהבה ורחמנות בכל מצב שיהיה.

ואכן במשך השנים הלכה הנהירה וגברה עד אשר הגיעו ימים קשים בהם פרצה האינתיפאדה והדרכים מסביב לבית לחם הפכו להיות מסוכנות, הגיעו הדברים עד לכדי מצב שקבר רחל שומם היה במשך ימים שלמים כאשר נפש חיה לא נראתה בו.

בימי מלחמת המפרץ בשנת תשנ"א נחלץ הרה"צ רבי קלמן גרינוולד שליט"א וייסד את מנין התהלים הקבוע, כאשר מידי יום ביומו יצאה הסעה מאורגנת מירושלים לעבר קבר רחל לאמירת כל ספר התהלים, פעילות זו זכתה לעידוד רב מאת גדולי וצדיקי הדור שראו בכך התחלת פריחתו של קבר רחל לחיים מחודשים.

השממה הקודרת שהיתה משתלטת בקבר רחל לאחר שמנין התהלים הקבוע עזב את המקום עדיין כואבת היתה. במשך שעות רבות ביממה היה קבר רחל שומם וריק, אז הטילו גדולי ישראל על הגאון רבי משה מנחם קלוגר שליט"א להחיות את המקום.

הרב ווקנין מספר בהתרגשות כי מיד באותו רגע בו נכנס הרב קלוגר לענינים פשוט התחילה מעין תחיית המתים, והחיים היהודיים והתורניים סביב הקבר החלו לפרוח ולשגשג. הרב ווקנין שהבחין בפעילות הרוחשת של הרב קלוגר והחליט לעשות מעשה ובשנת תשנ"ה מסר להרב קלוגר את המפתח המקורי של שער הכניסה לקבר רחל. זהו אותו מפתח מיתולוגי שנשמר מאות שנים ועבר בירושה מאב לבן בחרדת קודש, אותו מפתח מקודש שסגולות רבות נקשרו אליו מפי צדיקי הדורות, אותו מפתח שזכה מאות שנים לפתוח את הדלת מידי יום ביומו.

גם כיום, רק הודות לפעילותו של הרב קלוגר, הפעילות בקבר רחל רק הולכת וגוברת, ואת המקום גודשים רבבות יהודים סביב כל השנה. במשך כל השנה מוסדות קבר רחל מובילים את הפעילות התורנית בציון סביב השעון, החל מכולל 24 שעות ביממה, כלה במעמדי תפילה, חלוקת מזון ופעילות רבות ונוספות. העובדה שיהודים כה רבים פוקדים את קברה של מאמע רחל, מחזקת מאוד את המקום והיא היא אשר תמנע בעתיד את השבתו רח"ל לידי הערלים.

כשאתם תומכים במוסדות קבר רחל, אתם שומרים על אמא. אתם שומרים ומחזקים את המקום הקדוש הזה, שבמשך אלפי שנים יהודים נשאו אליו את עיניהם, ובזכותכם, תזכו לברכה אישית ולהכרת טובה מרחל אמנו, שרוצה שבניה ימשיכו לפקוד את קברה. כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב.

רוצים לזכות לישועות ביום הילולת רחל אימנו? הכנסו לכאן>>>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!